בימים אלה אין צמד מילים שמעורר שמחה גדולה יותר מצמד המילים "אסטרטגיית יציאה", בין אם מדובר בהורים שמשוועים שילדיהם יחזרו למסגרות החינוך, או בבעלי עסקים שמשתוקקים לחזור ולהפעיל את העסק. כולנו מתגעגעים לשגרה והעיסוק הבלתי פוסק בכלי התקשורת אודות חזרה לשגרה והיום שאחרי אמנם משמחים ומעוררי אופטימיות, אך עבור חלק נכבד מהאוכלוסייה - מגזר הגרושים והגרושות, למשל - החזרה לשגרה מעלה הרבה מאוד שאלות שנכון לעכשיו אין להן תשובות.
אותם הסכמי גירושין שנחתמו עם סכומי מזונות שהסתמכו על הכנסה שהיום לא קיימת, או פסקי דין שנתנו בדבר סכומי מזונות שחושבו ושוערכו על בסיס משכורות ידועות, לא מתאימים היום. בישראל, נכון להיום, למעלה ממיליון מחוסרי עבודה. אמנם חל"ת היא מילת המפתח, אך מי מבטיח לנו שאכן יחזרו המובטלים לעבודתם? הרי ברור שאמנם הסגר אוטוטו מאחורינו אך שיקום ההריסות עוד לפנינו. מומחים כלכליים מדברים על שיקום שיארך שנים ולא חודשים ספורים. האם באמת שגרה שתחזיר אותנו ליום שלפני הקורונה בה שילמנו סכומי מזונות כאלה ואחרים היא שגרה משמחת או אפשרית?
מכאן נשאלות שאלות רבות: האם ההסכמי גירושין ופסקי הדין שניתנו טרום הקורונה תקפים? האם הקורונה כשלעצמה תהווה שינוי נסיבות להפחתת המזונות? על מנת להשיב על השאלה הזו יש להידרש לשאלה המרכזית - מה מעמדה של הקורונה? האם מדובר בעילה לקביעת שינוי נסיבות המצדיק הפחתה? כוח עליון או אירוע שאין להתייחס אליו כלל בהיבט של מזונות הפרוסים ע"פ שנים רבות?
הקורונה היא אכן כוח עליון ושינוי נסיבות קיצוני, אבל טעות תהיה לחשוב שכל ירידה במשכורת או שינוי בתנאי העסקה יהוו שינוי שבגינו יפחיתו את דמי המזונות. פה ושם כבר נשמע קולם של שופטים אשר הבהירו כי עד כמה שלא יוכלו להתעלם מהעובדה שמדובר בשינוי נסיבות קיצוני, לא מדובר בעילה גורפת אלא שכל מקרה יבחן לגופו. אם מדובר בעסק קטן ייתכן שתהיה הקלה זמנית, ואם באבטלה - הקלה לתקופה קצרה עד שתימצא עבודה אחרת. ממד הזמן הוא משמעותי ולכן לא הייתי ממליצה לרוץ בתי המשפט ולהגיש תביעות להפחתת מזונות, אלא אם כן נבדקו כל הפתרונות ואכן מדובר בשינוי אמיתי לטווח ארוך.
יש לזכור שבשנתיים האחרונות היינו עדים למהפכה בתחום המזונות עם פרסומו של בע"מ 919/15, שקבע כי במשמורת משותפת שוויונית ובילדים מעל גיל 6, כששני ההורים משתכרים שכר זהה, המזונות יהיו אפס. בתי המשפט למשפחה הוצפו בתביעות להפחתת מזונות עקב פסק הדין. ואף הרחיבו עד מאד את פסק הדין של ביהמ"ש העליון ושחקו למעשה את המזונות באופן שאלה קוצצו גם אם חלוקת הזמנים לא בדיוק שיוויונית וההכנסה לא שוויונית - הכל בשם השוויון. במצב החדש שייווצר, לא ברור כיצד יגיבו בתי המשפט אם גם האם וגם האב מחוסרי עבודה, או כאשר השתנו תנאי השכר משמעותית. מה שבטוח הוא שבתי המשפט לא יוכלו להתעלם וייאלצו לבחון בכל תיק איך לסייע ולפתור ומה המנגנון הנכון לשיקום ההורים.
בסין עלה אחוז הגירושין ב-25% עקב הבידוד מחויב המציאות ובתי המשפט הוצפו בבקשות לגירושין. יש הצופים זאת גם כאן. אני צופה שגם מי שכבר התגרש ייאלץ לפנות לבתי המשפט כדי להתייחס למצב הכלכלי החדש. אין מנוס מכך שגם בתי המשפט יתגייסו ביעילות לשיקום המשפחות הנפגעות.
.
עו"ד איימי בכור-בוני היא מומחית לענייני משפחה, בעלים של משרד עו"ד בכור-בוני ושות'.