תופעת הברחת הזיופים והמזון הלא מפוקח לישראל משטחי הרשות נחשבת למכת מדינה: חברות רבות מוצאות עצמן חסרות אונים מול הברחות אלה, וזאת בין היתר בשל הקושי לאתר ולתבוע חברות שפועלות בגדה המערבית ולאחר מכן לאכוף את פסקי הדין בישראל. מגיפה זו גורמת לנזקים אדירים לבעלי המותגים, פוגעת בהכנסות המדינה ואף מסכנת את הציבור. כך למשל, בעבר דווח על הברחת בשר לא מפוקח מהשטחים, תוך זיוף תאריכי תפוגה ולאחרונה פורסם תיעוד של הברחת משלוחי ביצים עם חותמות מזויפות המסכנות את בריאות הציבור. עתה הגיע תורם של אביזרי ומערכות בנייה שמסכנים את בטיחות הציבור.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, הטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב, קנס גבוה בסך של 1.2 מיליון שקל על חברות מהרשות שהפרו זכויות קניין רוחני של החברות קליל תעשיות בע"מ ופלמט רילאיינס בע"מ, אשר מייצרות ומשווקות מערכות אלומיניום לענף הבנייה והתעשייה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי מרקוביץ', נתניאל אגו ואסף טננבאום ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, נגד העסקים (מילאנו וקינג) טענו קליל ופלמט כי החברות הפרו במשך תקופה ארוכה, עשרות זכויות קניין רוחני, כמעט מכל סוג (סימני מסחר, פטנטים ומדגמים), בכך שייצרו וייבאו בגדה המערבית מוצרי מזויפים ושיווקו אותם בישראל. בנוסף טענו קליל ופלמט כי העסקים הפיקו קטלוגים ובאמצעות סוכנים שיווקו את המוצרים המפרים בכל רחבי הארץ, וכי מדובר באחד ממעשי ההפרה הגדולים ביותר שנראו בנוף הקניין הרוחני בישראל.
מנגד טענו העסקים כי מעולם לא ייצרו, הציעו או מכרו בישראל סחורות מפרות הזהות לסחורה של התובעות או הנושאת את שמן. הם טענו כי מדובר בשימוש ציני ונפסד בהליכי משפט וגרירת חברות ותושבים זרים להליך משפטי על מנת להפעיל עליהם לחץ לשלם כספים ללא הצדקה.
השופטת תמר אברהמי קבעה כי "מן המקובץ וממכלול החומר הראייתי עולה בין השאר, כי קטלוגים של מילאנו ושל קינג (הנתבעות) כוללים מוצרים הנחזים כמוצרי התובעות וכן סימני מסחר של קליל, והם שימשו לצרכי שיווק בישראל" השופטת ציינה כי סוכני המכירות של העסקים הפיצו ושיווקו מטעמן מוצרי פרזול בישראל, לרבות מוצרים הנחזים כמוצרי התובעות. בנוסף ציינה כי קיימות ראיות נוספות הקושרות בין הנתבעים לבין שיווק מוצרים כאלה בישראל וכי אחד הנתבעים אישר למעשה כי ייצר או ייבא מוצרים הנחזים כמוצרי התובעות ושיווק אותם בישראל.
השופטת הגיעה למסקנה כי "במקרה שלפנינו מדובר בהפרות שבוצעו לאורך שנים ובאופן שיטתי. ההפרות נעשו על ידי גורם עסקי המצהיר על עצמו כמוביל, והן נעשו בכוונת מכוון". השופטת חייבה את הנתבעים לשלם לקליל ופלמט פיצוי על סך של 1.2 מיליון שקל.
קליל ופלמט מסרו בתגובה "אנו מברכות על החלטת בית המשפט וכי יחד עם סכומי הכסף ששילמו הנתבעים הנוספים בתיק - מדובר בסכום פיצוי המוערך בכ-3,000,000 שקל - סכום גדול ומרתיע המעביר כלפי זייפנים מהרשות מסר חשוב לפיו מסחר בזיופים אינו חוקי ואינו משתלם. קליל ופלמט תמשכנה לפעול נגד זייפנים לטובת בטיחות הציבור וענף הבנייה כולו".