מדריך נבוכים: כל מה שצריך לדעת על הדרמה ההיסטורית של התרסקות מחיר הנפט

מחירי הנפט בארה"ב קרסו מתחת לאפס דולר לחבית, וננעלו במינוס 37.63 דולר לחבית. זו רמת שפל מאז שניימקס, בורסת חוזי האנרגיה בניו יורק, נפתחה למסחר בחוזי נפט ב-1983. הקריסה הזו נבעה בחלקה מגורמים טכניים: חוזה חודש מאי לנפט גולמי ממערב טקסס, WTI, הנפט הבסיסי האמריקאי, פוקע ביום ג'. רוב המשקיעים כבר מתמקדים בחוזה של יוני, ולכן מחזור המסחר בחוזה של מאי היה נמוך ואיפשר את התנודה הקיצונית במחיר. חוזי יוני ל-WTI נסחרו בכ-22 דולר לחבית, לא במינוס, אך הם עדיין צנחו. חוזי הנפט העולמי מסוג ברנט ירדו ב-8% ל-25.81 דולר לחבית.
מה משקף הלחץ של הסוחרים?

הלחץ הקיצוני על חוזה WTI למאי שיקף את החששות הגואים מהדינמיקה של ההיצע והביקוש, שפגעה בשוק הנפט. "אף אחד באמריקה לא רוצה נפט בטווח הקצר", אמר האנליסט ג'פרי הולי מחברת אואנדה.

סעודיה, רוסיה ומפיקות אחרות ניסו בשבוע שעבר לתמוך במחירים בסיוע ארה"ב על ידי קיצוץ התפוקה העולמית ב-9.7 מיליון חביות נפט ביום במאי וביוני - הקיצוץ החד ביותר שנדון אי פעם. אבל גם הוא לא צפוי לחסל את עודפי התפוקה שנוצרו מהתנדפות הביקוש לאנרגיה.
כיצד ישפיעו מחירי הנפט על הכלכלה העולמית?

השוק אמר שחבית נפט לא שווה כלום מפני שאין לה ביקוש כתוצאה מהסגרים של הקורונה. אם אנשים נשארים בבית, מובטלים, ללא נסיעות וללא חיים רגילים, הנפט לא שווה הרבה. זו לא רק בעיה של ארה"ב, אלא בעיה עולמית שתשפיע על רוסיה, סעודיה ועוד מדינות נפט.

ההשלכה על מגזר הנפט תהיה קשה. צפוי שעוד אנשים יאבדו את עבודתם, ומפיקות קטנות, שהיו ממונפות מאוד, יפשטו רגל. בארה"ב רבים תוהים אם הממשל צריך להתערב ולחלץ את חברות הנפט מהקשיים. יש הרבה דברים לא ידועים כרגע, ורק ברור שזהו רגע היסטורי.

רוסיה וסעודיה שיתפו פעולה בהפחתת תפוקה בסביבת מחירים נמוכים, אבל הכלכלות שלהן תלויות בהפקת נפט, ולכן המודל הזה הפך לחסר קיימות במשבר הקורונה העולמי שבו הביקוש פשוט נעלם. העסקה שהוכרזה בשבוע שעבר לקיצוץ 20 מיליארד חביות ביום מהתפוקה היא בערך מחצית מהתפוקה הכוללת של אופ"ק ורוסיה. לכן, שתיהן יסבלו מירידה במכירות הנפט ומירידת המחירים.

הקריסה הייתה של החוזה הנוכחי לחודש מאי. אתמול החל להיסחר חוזה יוני, ברמה של כ-22 דולר לחבית, שרבים רואים בה איתות לכך שהשוק יתאושש בעוד זמן מה. מומחים רבים אינם מסכימים. הם חושבים שהחוזה הזה יימכר כי לביקוש לנפט ייקח יותר זמן להתאושש מכפי שכל אחד מנבא כעת.
יקר יותר לאחסן נפט מאשר למכור אותו?

יקר לאחסן נפט, וקיבולת האחסון כבר כמעט מלאה. זו אחת הסיבות לקריסת המחירים. כשחוזה עתידי פוקע, זה אומר שהסחורה תסופק. הסיבה לכך שהמחיר הפך לשלילי היא שאם הנפט יסופק, אין שום מקום להחזיק אותו. לכן האחסון הוא חלק גדול מהמשוואה הזו.

הנפט הוא ייחודי בכך שחייבים להפיק אותו לתוך מערכת לוגיסטית מוכנה, מתוחכמת וייעודית. סחורות אחרות, כמו נחושת או עפרות ברזל, אפשר לכרות ואחר כך לשים בצד אם יש קריסה של ביקוש. לא כך בנפט. אפשר לאחסן חלק ממנו, אבל רק במערכת הקיימת.

האומדנים הנוכחיים מדברים על יכולת אחסון של כמיליארד חביות נוספות. בהנחה שעודפי הנפט המופק כעת הם 15 מיליון חביות ביום, האחסון הזה יתמלא בתוך 70 יום. זו הנחה מאד לא ריאלית, כי האחסון מתוכנן גם להתרחב, ומעולם לא היו לנו עודפים של 15 מיליון חביות ביום לתקופה ממושכת, אבל זה כמו להפנות כלי רכב מהכביש המהיר לאיזו רחבה בצד. גודל הרחבה הוא הגורם המגביל. המערכת הלוגיסטית תוצף לפני שהאחסון יהיה מלא.

בצד ההפקה, סגירת בארות תפגע בהן וייתכן שלא לא יחזרו לתפוקה מלאה. הפקת נפט מחייבת ניהול של מצבי לחץ משתנים במאגר (באר) ואיזון ששומר על הפרש לחץ שמעלה את הנפט לראש הבאר. היפותטית, אם סוגרים תפוקה של 20 מיליון חביות ביום, אפשר יהיה להחזיק את הבארות רק ל-80% יכולת הפקה קודמת, כלומר אובדן תפוקה של 4 מיליון חביות ביום. האירוניה היא שהשוק יעבור לתת-היצע אם נחזור לביקוש של 100 מיליון חביות ביום לפני שהיצע נוסף יוכל להדביק אותו, אבל זה תלוי כמובן בכמה מהר הביקוש יחזור.

בטווח הקצר, חברות שיש להן יכולת אחסון ויכולות לגבות כסף תמורת אחסון. אם הביקוש הסופי יחזור ויהיה לנו הרבה נפט באחסון במחירים נמוכים ויכולת ההפקה עדיין לא תחזור, חברות בתי הזיקוק עשויות להרוויח. בטווח בינוני והארוך, מפיקות עם הרבה הון ומאזנים חזקים, נפט באיכות גבוהה וגישה מוכנה לשוק העולמי ירוויחו בצד של ההפקה.

אחרי הבנקים הגדולים בארה"ב, חברות כמו קוקה קולה, נטפליקס, יבמ ואינטל יפרסמו השבוע את הדוחות שלהן לרבעון הראשון. פחות מ-10% מחברות מדד 500 S&P כבר פרסמו תוצאות לינואר-מארס. עד כה, הן "אכזבו באופן כללי גם יחסית לציפיות הצנועות מהן", אמר דייויד קוסטין, אסטרטג המניות של גולדמן זקס. בנק זה חישב ש־43% מהחברות יחמיצו את התחזיות של וול סטריט, שיעור שיא מאז 1998. ג'ון בטרס, אנליסט של FactSet, מעריך שרווחי 500 חברות P&S יירדו ב־14.5% ברבעון הראשון - הירידה הרבעונית בהשוואה שנתית, הגדולה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009.

"יהיו הרבה חברות שלא ישרדו את הירידה הנוכחית", אמר ראיין פיצמוריס, אסטרטג אנרגיה בראבובנק ההולנדי. לא חסרים סימני מתח במגזר האנרגיה. מדד האנרגיה של S&P500 איבד השנה יותר מ־40% מערכו - למרות ההתאוששות הדרמטית של שוק המניות הכללי בחודש האחרון. חברות כמו נובל אנרג'י (השותפה בקידוחי הגז לוייתן ותמר), הליברטון, מרתון אויל ואוקסידנטל איבדו כולן מעל שני שלישים משוויין. אפילו מניית אקסון מוביל, חברת האנרגיה הגדולה בארה"ב, שכלולה במדד דאו ג'ונס, ירדה ב־38%.

תרחיש מחיר הנפט של 20 דולר של חברת המחקר Rystad מנבא שיותר מ־70 מיליארד דולר של חובות שצברו חברות הנפט ייפרסו מחדש לפירעון בפשיטות רגל, ואחריהם יבואו עוד 177 מיליארד דולר ב־2021. ומדובר רק על חברות החיפושים וההפקה, ולא על חברות שירותי הנפט שמספקות את ציוד הקידוח וכוח העבודה של המפיקות.

ככל הנראה היו עוד פשיטות רגל בגלל התנודתיות הקיצונית במחירי הנפט, הסביר אחד המומחים. הסיבה לכך היא שחברות רבות מתקשות לגבש תוכנית רה-ארגון כי הן אינן יודעות מה יהיה מחיר הנפט בעתיד הקרוב והבינוני.

"האירוניה היא שהמחיר הנמוך האט את התהליך הזה של פשיטות רגל", הוא אמר. "כמה חברות כבר היו קרובות להגשת בקשות (פשיטת רגל), אך הן הצטרכו לחזור לחשב הכל מחדש".

התשקיף הקודר במגזר הנפט מקשה על חברות שמנסות להתארגן מחדש בחסות צ'פטר 11 לחוק פשיטות הרגל האמריקאי (שמאפשר לחברות להמשיך כעסק חי) ולקבל את העזרה הכספית לשם כך. הנושים שמחליפים בדרך כלל את האג"ח שלהם במניות, לא צפויים לרצות כעת את המניות. זה אומר שבניגוד למפולת המחירים של 2014-2016, כמה חברות נפט ייצאו מהעסקים באמת.

"צ'פטר 11 מחייב נותני חסות כספית שיתמכו בך. יהיו אולי יותר פשיטות רגל לפי צ'פטר 7 (כינוס נכסים)", אמר ריד מוריסון, מנהל תחום האנרגיה בחברת PWC.

התרחיש הזה עשוי ליצור הזדמנויות קנייה לא רגילות לשחקניות הגדולות במגזר. חברות הנפט ששקועות בצרות, בפשיטת רגל או לפניה, יצטרכו למכור נכסים מובחרים - במחירי סוף עונה. אקסון ושברון הגורילות של המגזר, יתפתו אולי לבצע רכישות כאלו.

החברות הפגיעות ביותר יהיו אלו שצברו יותר מדי חוב, שפדיון האג"ח שלהן קרוב והן אינן יכולות לייצר תזרים מזומנים שיממן אפילו את תשלומי הריבית שלהן בלבד.