התקנות להקלה בארנונה אושרו, אבל כמה הן באמת מועילות?

משרד הפנים חתם על התקנות בעניין פטור מארנונה לפיה יינתן פטור מארנונה ל-3 חודשים או הנחה של 25% מהחיוב השנתי לפי שיקול דעתה של הרשות המקומית. הפטור יינתן לכל סוגי הנכסים למעט אלו שמשמשים למגורים, לבנקים וחברות ביטוח, עסקים שמשמשים למכירת מזון, פארם, חנויות אופטיקה ונכס המוגדר כ"נכס אחר".

לדברי עו"ד ירון נדם, מומחה למיסוי עירוני, נוסח התקנות עלול לגרום לכך שהרשויות המקומיות, משיקולי תקציב, יעדיפו לתת הנחה ולא פטור. המשמעות היא, שבאותן רשויות מקומיות בהן יוחלט על מתן הנחה, בעלי העסקים שכרגע מתמודדים עם מצוקה תזרימית וקיוו כי לא יצטרכו לשלם ארנונה בתקופה בה הנכסים היו סגורים, יידרשו עתה לשלם 75% מחיוב הארנונה.

חשוב להדגיש אם לא יעשו כן הם עלולים להיתקל באכיפת גביה מצד הרשות המקומית. חמור מכך, אותם בעלי עסקים אשר לא הצליחו לשרוד ונאלצו לסגור את העסק ולהחזירו לבעלים, לא יוכלו ליהנות מההנחה באופן מלא אלא רק על החלק היחסי בשנה בהם החזיקו בנכס.

"ההחלטה לתת לרשות המקומית שיקול דעת אם לתת פטור או הנחה מקוממת", אומר עו"ד נדם, "נוכח העובדה שמתוך הסכום המוערך של הפטור בסך של 2.8 מיליארד שקל, משרד הפנים התחייב לפצות את הרשויות המקומיות כמעט בכל הסכום ואילו הרשויות משתתפות רק ב-8% מהסיוע (140 מיליון שקלים)".

עוד מבקש עו"ד נדם להפנות את תשומת הלב לכך שהתקנות מציעות מתן הנחה לכל סוגי הנכסים למעט אלו שהוחרגו כגון - מגורים, בנקים וחברות ביטוח, מבנה חקלאי, מערכות סולארית, וכן "נכס אחר" כמשמעותם בתקנות. מתוך מגזר המסחר לא תינתן הנחה לנכס המשמש לממכר מזון, בתי מרקחת אופטיקה וכן נכסים שהמחזיק בהם הוא המדינה או חברה ממשלתית והאוניברסיטאות.

התקנות מקנות לגזבר הרשות המקומית לבחון את מתן הפטור ל'נכס אחר' וזאת לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לפיה הפעילות באותו נכס הוגבלה לתקופה שעולה על 21 יום. החרגת 'נכס אחר' מאפשרת לגזבר הרשות המקומית לצמצם את הנכסים שזכאים לפטור לפי שיקול דעתו הבלעדי, דבר שיצמצם את תחולת הפטור ועשוי ליצור מחלוקות עם מחזיקים בנכסים רבים.
יוזכר שמשרד הפנים משפה את הרשות המקומית על הפטור והיא לא מגלגלת את הכסף ממשרד הפנים אוטומטית לבעלי העסקים ולכן על פניו יכול להיות לה אינטרס להשתמש בנימוק של 'נכס אחר' כדי לא לשלם לחלק מבעלי העסקים.