הנפילה החדה במחיר החוזה על הנפט בימים כתיקונם היא כמו ארוחת חינם לצרכנים, אך בימי קורונה, כאשר הכלכלה משותקת, ענף התעופה דומם מנועים, והביקוש לנפט בשפל היסטורי אין ביכולתם של הצרכנים שכלואים בביתם ליהנות מהמצב.
בסיפור קריסת מחיר הנפט נוכח קשיי האחסון בארה"ב נוכח עליית המלאים על גדותיהם יש בעיקר יותר מפסידים ממרוויחים בתעשייה. אבל מי שכן נהנית מהמצב ואפשר לומר שהיא המרוויחה הגדולה זו הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, סין, שבתור יבואנית נהנית ממחירים מוזלים.
מצוקת מקומות האחסון בארה"ב עשויה להגיע לשיא באמצע 2020, כאשר המקומות ביבשה יהיו מלאים עד אפס מקום. בהקשר זה נציין כי בעלי אתרי האחסון בקושינג אוקלהומה, שנהנים כעת מתפוסה מלאה, נמצאים בצד המרוויחים בשעה זו.
ומי בין המפסידים?
הנפגעים העיקריים אלו היצרנים האמריקאים, שאין להם היכן לאחסן את הסחורה ויש חשש מפני השבתת בארות. לדברי אלה פריד, אנליסטית האנרגיה של לאומי שוקי הון, "אם המפיקות בארה"ב ימכרו לפחות 50% מהסחורה היומית, יהיה קשה להשבית אותם אלא אם הממשל יעשה זאת".
בנוסף להם, בצד הפיננסי, קרנות הגידור, ובעיקר קרנות הפועלות בשוק האנרגיה, ספגו מפלה כבדה. לדברי פריד "בנוסף למכה ביום נפילת המחירים, עולה החשש מפני התייבשות מקורות המימון של קרנות הגידור. הבנקים צימצמו את האשראי לענף כולו. בין אם מדובר בחברת פצלים קטנה ובין אם מדובר בסוחר בקרן גידור - לכולם חתכו את הנזילות. כאשר הבנק הממן סוגר את הברז אין מי שיעמיד ביטחונות וזה מה שתרם היתר לזריקת הסחורה בשוק".
סוג נוסף של מפסידים אלו המשקיעים בתעודות הסל. התעודות העוקבות על הנפט רשמו ירידות חדות בצל קריסת החוזים למאי. בורסת החוזים בשיקאגו (CME) עוד הספיקה להזהיר כי החוזה של מאי צפוי לרדת לטריטוריה השלילית, וכך היה.
אתמול הופסק המסחר בתעודת הסל הנפוצה USO, וזאת כאשר באופן חריג תמהיל התעודה השתנה והקרן הופכת לאקטיבית ותוכל להחזיק חוזים רחוקים יותר. עם השינוי התעודה חשופה לחוזים מאוחרים יותר של יוני (40%), יולי (55%) ואוגוסט (5%) בצל הציפייה כי בטווח הקצר המצוקה בשוק הנפט תימשך.
לדברי פריד, "במצב נורמלי הפער בין חוזה נפט למסירה לזה העוקב הוא כמה סנטים, ובמשבר הקודם הפער עמד על דולרים בודדים. אתמול הפער עמד על 58 דולר בין חוזה לחוזה (מאי-יוני). משכך גם התעודות סל עצמן להן חשיפה לחוזים, ספגו ירידות מערכן".
נציין בנוסף את חברות הפצלים בארה"ב שנמצאות במצב קשה בין כה וכה. אלו לא קיבלו פיצוי מהממשל, אך הנפילה כעת עשויה לזרז את התמיכה מבחינה פוליטית של השגת הסבסוד.
לגבי בתי הזיקוק, פריד מציינת כי אמנם יש להם בעיה למכור את הסחורה מצד אחד, ומנגד הם קיבלו דיסקאונט מסוים על מחיר הנפט.
"הנצילות של בתי הזיקוק בארה"ב, לפי הערכות, נמצאות כעת בשפל מאז ומעולם. בימים כתיקונם הנצילות אמורה להגיע ל-80% אחרת לא שווה לתפעל את המכונות. בתי הזיקוק קיבלו דיסקאונטים משמעותיים על הנפט. הם גם אוגרים נפט אך בצד הפיננסי (בתור מי שסוחר בנפט) וחשופים לפעולה של הפיכת הנפט לדלק, קונים את הנפט ומוכרים באותה השנייה כך שהם מוגנים מהתנודה. עם זאת, קיומו של קונטנגו (מצב בו החוזה העתידי המאוחר גבוה מהחוזה המוקדם יותר) ככל שהוא רחב כך הם נהנים מהמצב".
עוד מציינת פריד כי "מבחינת אפשרויות הגידור יש חוסר יציבות בהגנה של המערכת הפיננסית לטווח הבינוני, ובתור בעלי הסחורה בתי הזיקוק יכולים ליהנות מיכולת האגירה של הנפט הזול במידה והמלאי בארה"ב ישתחרר בהמשך.
הנפילה בנפט מתגלגלת גם לחברות הפועלות בענף האנרגיה בשוק המקומי. דור אלון למשל דיווחה אמש כי היא צפויה לרשום ברבעון השני השנה הפסד מצטבר של 6.5 מיליון דולר (נטו) בגין מימוש חוזי נפט לחודשים מאי-יוני. נזכיר כי החוזה למאי קרס לטריטוריה השלילית ערב הפקיעה. מי שספגה מפלה קשה עוד יותר היא קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה שאגרות החוב שלה נסחרות בתשואה עמוק ברמת 'זבל', והקבוצה נמצאת במירוץ למימוש נכסים על מנת להימנע מהסדר חוב.
פרשנות - המרוויחים, ובעיקר המפסידים: איך משרתת קריסת מחיר הנפט את סין
גיא בן סימון
22.4.2020 / 6:01