בסרטון: הפגנות העצמאים בישראל במוצ"ש
"הגופים שאנחנו מנהלים איתם מו"מ במשרדי הממשלה לא מאמינים שנחזור עד ספטמבר. יותר מחצי שנה נהיה ללא פעילות. אנחנו היינו הראשונים להיסגר ודי בטוח שנהיה האחרונים לחזור. חיי הלילה לא נראים באופק וזו בעיה". הדובר: גל פישר, חבר הוועד המנהל של איגוד חיי הלילה וממובילי המחאה.
אלו ימים של הקלות וחזרה איטית לשגרה. המפעלים, העסקים הקטנים במרחבים הפתוחים, המספרות, מכוני היופי, מערכת החינוך ואפילו ליגות הכדורגל המקצועניות - כולם רואים אופק. כולם חוץ מאנשי הלילה. אתם כבר יכולים לרוץ בפארק, להסתפר, לקנות מנה בפיתה ברחוב ובקרוב תשלחו את הילד לגן. בירה בבר? אפילו לא קרוב.
בעיה תל אביבית? פישר מסביר שלא: "אנחנו מסתכלים על הזירה כעל יותר מקומץ בעלי ברים ומועדונים. זו לא זירה תל אביבית. זו זירה תרבותית שמתקיימת בכל עיר גדולה בישראל וכוללת מעל 200 אלף איש, כאשר חיי הלילה מהווים רשת כלכלית ותרבותית לכל דבר ועניין. אנחנו פועלים במחצית משעות היממה, מטפלים בערים ומקנים תחושת ביטחון ברחובות. כשאנשים ערים ומבלים בלילה ברחובות, זה שומר על האזרחים, ויותר מזה, זה מייצר עולם שלם של מסחר וכלכלה".
בוא נתמקד בכל זאת בתל אביב. הברים והמועדונים מעסיקים צעירים שמתפרנסים מהענף בדרך לצעד הבא בחיים שלהם. לצעירים האלה אין עכשיו אפשרות לשלם שכר דירה.
"בענף חיי הלילה מועסקים למעלה מ-100 אלף צעירים מתחת לגיל 28: ברמנים, מלצרים, מארחים, אמנים ומפיקים. נותני השירות הצעירים בענף נמצאים בגזר דין מוות מבחינת הכנסה. מדובר בסטודנטים, חיילים משוחררים שהעבודה השעתית במשמרות נוחה עבורם. חיי הלילה הם פתרון רווחי עבורם ומתאים לקיים חיי יום. אפשר לזהות נהירה החוצה תל אביב חזרה להורים. כלומר, מי שהצליח להשתחרר מחוזה השכירות. מי שלא, נמצא בבעיה".
מול מי אתם מתנהלים?
"אנחנו נמצאים בקשר עם בכירים באוצר, במשרד הכלכלה ובמשרד התרבות כדי להשמיע ולהכיר להם את ענף חיי הלילה ולהבהיר שאנחנו עסקים כלכליים תרבותיים וחשובים למסחר לכלכלה ולשפיות של האנשים. מדינת ישראל ותל אביב בפרט ממותגת כבירת התרבות וחיי הלילה של המזרח התיכון, התדמית הזאת עושה שירות טוב למדינה ומועילה בהבאת תיירים רבים לארץ, עכשיו צריך להושיט יד לכיס ולא לתת לענף הזה למות. אנחנו לא נתערב בהגדרות ובהנחיות של משרד הבריאות, אבל אותם עסקים בסכנת קריסה. למי שאכפת לו מחיי הלילה ואכפת לו מהתרבות - כן התרבות - הגיע הזמן שיכיר בנו ויסייע לנו".
המדינה מתייחסת ברצינות או שעדיין הענף ממותג כמותרות לאנשי הבועה בתל אביב?
"הקורונה נתנה לנו הזדמנות להציג את חיי הלילה שאנחנו מכירים מבפנים בפני גורמים ממשלתיים וזו אחת המטרות המרכזיות שלנו. אנחנו רשת אנושית של בעלי עסקים ונותני שירות: צעירים, יזמים, מפיקים ואמנים. כרגע, אנחנו מנסים לשדר את העולם שלנו החוצה. אני מאמין ורוצה להאמין שמתוך אידיאולוגיה נוכל לייצר רלוונטיות. זה לא מותרות, אלא ענף עסקי, תרבותי ורגשי. אנחנו מחפשים הבנה והכרה בחשיבות שלנו ואנחנו צריכים סיוע. מדובר בענף שמושבת למעלה מחודשיים ולא הולך לחזור. הפקות של פסח, יום העצמאות, מצעד הגאווה - כולם בוטלו. שלושה מיליון תיירים שמגיעים מדי קיץ לא יגיעו השנה - וזה הפסד גם למדינה. יש כאן בעיה שמולידה בעיה שמולידה בעיה ונדרש כאן סיוע".
בהנחה הפסימית שלא תחזרו עד ספטמבר, איך ייראה היום שאחרי?
"אם המדינה לא תסייע לעסקים, יותר מ-50 אחוז מהעסקים לא ישרדו. זו הנקודה הפותחת. נראה חיי לילה מצומצמים. רק החזקים ביותר ישרדו את המכה. בנוסף, המרחב הציבורי נפגע ותחושת הביטחון תשוב באיטיות. לקהל ייקח זמן לשוב בחזרה למקומות הבילוי. נראה הרבה פחות אנשים בברים ולעסקים כאלה זה גזר דין מוות. בכנות, אנחנו לא יודעים להעריך איך ייראו חיי הלילה. נצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לשמור על בריאות הבליינים".
הריחוק החברתי לא ייעלם עם הקורונה. מה יגבר על מה - הגעגוע לברים ולמועדונים או החשש ממגע ישיר עם אנשים?
"אני רוצה להאמין שהגעגוע לחופש, למרחב, לאנשים ולבילויים יגבר על הפחד והרצון לשמור על הריחוק החברתי. אבל זו תהיה שעת מבחן. נצטרך לייצר פתרון רחב יותר שיתאים גם להגבלות ובאותו זמן, לא לפגוע במהות של חיי הלילה ולא לאבד את הטעם והקסם שלהם".
פתרונות כמו?
"איגוד הלילה גיבש צוות מיוחד שמורכב מבליינים, בעלי ברים, ספקים, נציגי חברות אבטחה. מטרתו לשבת ולחשוב על היום שאחרי. לקבל החלטות רלוונטיות שיהיו מותאמות לכלל הזירה. לייצר הסתכלות של 360 מעלות. אנחנו מנסים לחשוב איך צריך להיראות בר ב-2020 - אלכוהול בכוסות מתכלות כדי לותר על שטיפה? האם נבקבק קוקטיילים? ברמנים עם מסיכות וכפפות? זו שאלה. כרגע המטרה לגבש אסטרטגיה ליציאה ולהנחיל מדיניות חדשה לכל הברים. יש עוד הרבה שאלות: איך אנשים ישמרו על מרחב במועדון? איך מלצר או ברמן ייתנו שירות? אנחנו מנסים לדמיין אורח חיים אחר".
זה תסריט דמיוני. אפשרי להתנהל ככה?
"אני מאמין בחיי הלילה. מדובר באנשים יצירתיים והמוכשרים ביותר שאני מכיר, יזמים שפתחו עסקים מיוחדים, מפיקים ואמנים שהרימו כמה מההפקות הגדולות ביותר בתולדות המדינה ויודעים להביא עשרות אלפים למצדה או לפארק הירקון. נוליד את עצמנו מחדש ונייצר חיי לילה. כדי שנוכל לעשות את זה, צריכים אוויר, סיוע כלכלי עד שנחזור. יהיה פתרון, אבל נצטרך סיוע בלי זה לא נוכל להיות בירת חיי הלילה".