האם הצבע המוטבע על אריזה של מוצרים יכול להיחשב כ"סימן מסחר רשום" שאין להעתיקו? לפי בית המשפט הפדרלי לערעורים בארה"ב התשובה לכך חיובית. בפסיקה תקדימית חדשה שפורסמה בימים אלה נקבע כי צבע ייחודי המוטבע על אריזה של מוצר ניתן לרישום כסימן מסחר - גם אם מבקש הרישום לא הוכיח כי הצבע ייחודי או כי בשל שימוש רב שנים נוצר זיהוי מלא בין הצבע לבין המותג. יצוין כי מדובר בסוגיה רגישה ביותר בעולם השיווק אשר פותחת ליצרנים ולמשווקים את הדלת להגנה נוספת על האריזות המשמשות לאריזת המוצרים שהם מוכרים. בישראל, נכון להיום, רישום צבע כסימן מסחר אושר במקרה אחד ובודד של ענקית הצילום KODAK, אך משווקים עדיין רשאים לרשום "מדגם" על עיצוב תעשייתי חדשני.
פסיקת בית המשפט ניתנה בתיק של Forney Industries, חברה אמריקאית ותיקה הפעילה בתחום הרתכות והפלדה. החברה הגישה לרשם סימני המסחר בקשה לרישום מערכת צבעים הנ"ל, המצויה על אריזות ותוויות של מוצרי ריתוך ועיבוד שבבי שונים. בבקשתה, החברה לא טענה כי רכשה "מובחנות" (Distinctiveness) בצבעים המבוקשים לרישום. כלומר, לא ניסתה לטעון כי צבעים אלו בעלי ידועים כמיוחסים אך ורק אליה.
בשל כך, סירב רשם סימני המסחר לבקשה וקבע כי הסימן המבוקש אינו ניתן לרישום. עוד קבע הרשם כי סימן צבע מלכתחילה אינו יכול להיות ייחודי או מובחן באופן מובנה (Inherently distinctive) אם אינו מופיע כחלק מצורה מקיפה או מגודרת היטב ("well-defined peripheral shape or border"). לאחר שגם ערעור החברה למועצת סימני המסחר נדחה (TTAB), היא לא אמרה נואש ופנתה לבית המשפט הפדרלי. שם, התהפכה ההחלטה ונקבעה הלכה חדשה לפיה, ניתן לרשום "סימני צבע" (Color Marks) שלא נעשה בהם שימוש במשך תקופה משמעותית. בכך, הפך בית המשפט הלכה של ה-TTAB שדרשה כתנאי לרישום שימוש ארוך טווח המביא לייחוס הצבע הייחודי למבקש הרישום. יצוין כי דרישה זו, מטבע הדברים, הטילה נטל הוכחה רב על המבקשים לרישום סימן מסחר ובפועל, מנעה רישום סימני צבע במרבית המקרים.
בפסק דינו, התבסס בית המשפט הפדרלי על פרשנות לשלושה תקדימים קודמים שבהם נקבע כי ניתן לרשום סימן מסחר על עיצוב פנים של מסעדה (הלכת Tres Pesos); כי "צבע לבדו עשוי לשמש סימן מסחרי" במקום שבו רכש "משמעות משנית" המיוחסת למותג (הלכת Qualitex); וכי אריזת מוצר ייחודית, מעצם מטרתה נועדה לאפשר זיהוי של מקור המוצר" (הלכת Wall Mart). בהתבסס על פסיקות אלה, קבע בית המשפט כי סימן הצבע שביקשה החברה לרשום "נופל היטב בתוך הקטגוריה של סימנים שבית המשפט סימן כמקורות זיהוי פוטנציאליים". בשל כך, הורה לרשם סימני המסחר לשקול מחדש את עמדתו בתיק.
עו"ד קית' מדנסקי, שותף ויו"ר משותף בחטיבת הקניין הרוחני של פירמת עוה"ד הגלובאלית DLA PIPER, מציין כי חרף ההחלטה הברורה "מבחינה מעשית, נראה כי הבוחנים של רשם סימני המסחר האמריקאי ימשיכו לפעול כפי שפעלו עד כה ויסרבו לרשום סימני צבע בלבד. עם זאת, אם תוגש תגובה מתאימה להתנגדות בוחני סימני המסחר, ויינתנו טיעונים משכנעים מדוע בכל זאת אריזת מוצר צבעוני יכולה להיות מובחנת וייחודית, יהיה על הבוחנים לשקול את הטיעון ובמקרים מתאימים לרשום את סימני המסחר הצבעוניים העשויים להיחשב כבעלי אופי מובחן".
ובאשר למצב בישראל? לדברי עו"ד יוסי מרקוביץ', מנהל מחלקת ליטיגציית הקניין הרוחני בפירמת פרל כהן צדק לצר ברץ, "עד לאחרונה, בישראל כמו בארה"ב, צבעים היו חשודים כלא כשירים לרישום כסימן מסחר, שכן באופן רגיל, צבע כשלעצמו לא ייתפס בקלות על ידי הצרכן כמאפיין ייחודי המזהה את המוצר ואת בעליו. כך גם המצב באירופה - רק במקרים נדירים יירשם צבע לטובת משתמש יחיד. וזאת, רק כאשר המבקש הוכיח כי מדובר בצבע ייחודי ויוצא דופן ביחס לאותם מוצרים".
למעשה, הפעם היחידה שבה הוחלט בישראל להעניק סימן מסחר לצבע היה במקרה של KODAK. זאת, לאחר ענקית הצילום הוותיקה הצליחה להוכיח בצורה ברורה כי הצבע הצהוב שבו עשתה שימוש היה ייחודי, מזוהה עימה במשך עשרות שנים וכי בתי משפט בעולם העניקו לה צווי מניעה שהגנו עליה מפני שימוש בצבע הצהוב שהיה כה מזוהה עימה. "אך המקרה של קודאק הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל", מסביר עו"ד מרקוביץ ומוסיף כי בפסק הדין אחר, שניתן על ידי השופט י. עמית (כיום שופט עליון) צוין כי "למעט עניין KODAKלא מוכר מקרה נוסף בו הכיר בית המשפט בצבע כגורם מייחד". חרף זאת, מזכיר עו"ד מרקוביץ, מקרה שהתברר ב-1998 בבית המשפט המחוזי בנצרת, בו הצליחה חברה בשם קלת 1991 בע"מ להוכיח כי רכשה מוניטין בלבידים שקצותיהם נצבעו בצבע אדום.
מרקוביץ' מדגיש כי "על מנת לרשום את צבע האריזה כסימן מסחר צריך להוכיח כי הצבע רכש אופי מובחן (לרוב לאחר שנים רבות של שימוש), כי הסימן המבוקש הפך לבעל אופי מבחין משמעותי וכי הציבור ברבות השנים החל מזהה אותו כשייך לבעל המותג. מדובר בנטל כבד מאוד שמאפשר למעט מאוד סימני צבע להירשם. לאחרונה, למשל, דחה רשם סימני המסחר בישראל את בקשתה של תנובה לרישום סימן מסחר מוזהב לסימון מוצרים בכשרות מהודרת. על פני הדברים, פסיקה אמריקאית חדשה זו, נראית כחורגת מהלכות בית המשפט העליון האמריקאי, ואולם ככל שלא יוגש ערעור והפסיקה תאומץ על ידי רשם סימני המסחר האמריקאי, משמעותה תהיה הורדה משמעותית של הרף לרישום צבעים - לפחות בארצות הברית".