מתגרשים? אל תעשו את הצעד לפני שקראתם את הטיפים האלה

המתגרשים חדשים יעמדו מול מציאות כלכלית חדשה. ההיבט העיקרי קשור למאבקי מזונות: נזקי הקורונה ישפיעו על יכולתם של בעלים לשלם מזונות בסכומים שלפני המגיפה הם היו מוכנים לשלם או שבית המשפט היה מחייב אותם. הצד השני של המטבע: יהיו נשים שגם הכנסתם נפגעה, והן לא יוכלו להשתתף במזונות הילדים. ימים יגידו איך השופטים יתמודדו עם המצב החדש.

המגיפה מחייבת התאמה כלכלית ובחינת תקציב הוצאות המשפחה. יהיו מי שיאלצו לוותר על הוצאות שאינן הכרחיות, "פינוקים" שונים, דחיית התוכנית להחלפת רכב, לטיול לחו"ל. במקביל, יהיה צורך לתור אחרי מקור הכנסה נוסף.

הקורונה תגרום להגשת תביעות רבות של בני זוג גרושים להקטנת או הגדלת המזונות בשל השינוי ביכולות הכספיות של הצדדים. הוגשו כבר בקשות כאלה ובינתיים הן נדחו. השופטים כתבו כי אין לדעת עדיין אם מדובר בשינויים מהותיים המצדיקים התערבות בסכומי המזונות שנקבעו.

האם צריך להפריד את חשבון הבנק המשותף בפרוץ הסכסוך? דעתי היא שלמעט מקרים חריגים, אין לעשות זאת. על התא המשפחתי להמשיך לתפקד כלכלית גם בתקופה הקשה של המו"מ לגירושין. רצוי שכל צד ימשיך להפקיד את משכורתו לחשבון, וממנו ימומנו הוצאות החזקת הבית, רכישת מזון וכד' כפי שנהגו כל השנים.

לשם כך, על בני הזוג לסכם ביניהם שאף אחד מהם לא ימשוך כספים חריגים בחוסר תום לב כדי "להשיג" יתרונות. ישנם זוגות שקובעים כי משיכה מעל סכום מסוים תהיה טעונה חתימה של שניהם.

אם אחד מבני הזוג ימשוך את כול כספי החסכונות המשותפים כדי "ליצור עובדה", ניתן לפנות בבקשה דחופה לבית המשפט להורות לו להחזיר מחצית הכספים. שופטים נוטים להיענות לבקשות כאלה.

אבל יש גם מקרים שעדיף כי כל בן זוג יפתח חשבון בנק משלו. הבעל יעביר לחשבון האישה סכום מסוים לכיסוי הוצאות הבית. אם לאישה הכנסות, היא תשתתף בהוצאות. הרצוי והנכון הוא לחלק את הנטל, בשלב זה, לפי יחס ההכנסות.

חשדנות רבה מתעוררת בתקופת הגירושין כשאחד מבני הזוג מנהל עסק, במיוחד באמצעות חברה. בן זוגו חושד באופן טבעי (ואם אינו חושד - עורך הדין שלו יגרום לו לחשוד) שבעל המניות ידלל את מניותיו, יכניס את החברה להתחייבויות כספיות בלתי נחוצות וינקוט פעולות נוספות שיקטינו את הכנסות החברה ואת חלקו של השני בה.

הפתרון המשפטי בעניין זה פשוט: הגשת בקשה לבית המשפט למתן צו מניעה האוסר על בעל העסק לבצע פעולות שיפגעו בזכויות בן זוגו. זוגות מסוכסכים רבים מבקשים להטיל עיקולים הדדים או לבקש צו מניעה האוסר שינוי במצבת הרכוש. בתי המשפט נענים לבקשות אלה ביד קלה וללא דיון. גם בנושא זה יש לפעול ברגישות ובתבונה: צווים מיותרים מלבים את אש המחלוקת וגורמים לא פעם להסלמת הסכסוך.

בתביעה הרכושית שמגיש בן זוג הוא יכול לבקש רשות להוסיף את החברה של בן זוגו כנתבעת נוספת. לעיתים שופטים מאשרים זאת. כך ייקל על התובע לברר מה מתרחש בחברה. ניתן גם לעתור למינוי מנהל מיוחד מטעם בן הזוג החושש לקיפוח זכויותיו. זהו סעד חריג שאותו נוקט שופט רק אם לא ניתן למנוע קיפוחו של בן הזוג באמצעי פחות קיצוני.

כשנוצר מתח זוגי שעלול להביא לגירושין, יש בני זוג המעבירים חלק מצבירותיהם הכספיות לחשבון חדש, שאינו ידוע לבן הזוג, כדי למנוע עיקול על הכספים. לא פעם מעבירים את הכסף לחשבון של בן משפחתם או שומרים אותו במזומן. טעם נוסף למהלך זה: כדי שבעת עריכת "איזון המשאבים" בין הצדדים, הכספים שהוברחו לא יילקחו בחשבון.

מציאות זאת מחייבת ערנות. מומלץ לאסוף תיעוד על הנכסים המשותפים ועל הרכוש הרשום רק על שם הצד השני. הדבר דרוש לצורך מו"מ לגירושין או להגשת תביעת מזונות ותביעה רכושית, או להתגוננות נגד תביעות אלה.

יש לדעת כי לא רק הרכוש המשפחתי המובהק - הדירה והמכוניות - עומד לחלוקה בגירושין אלא גם הצבירות הכספיות, אלה המכונות בפסיקה "עתודה כלכלית": פנסיה, קופות גמל, ביטוח מנהלי וכד'. צבירות אלה משותפות לבני הזוג למרות שהן רשומות על שם צד אחד בלבד.

אני מעריך כי הקורונה תייצר התדיינויות רבות בנושא המשמורת וחלוקת זמני השהות בין ההורים. הסיבה: המצוקה הכספית שכתבתי עליו למעלה. ככל שהאב רואה יותר את ילדיו, כך עליו לשלם מזונות נמוכים יותר. כך נקבע לפני כשלוש שנים בפסק דין מהפכני של בית המשפט העליון, ששינה את מפת המזונות באופן דרמטי.

מטעם זה נראה כי אבות יגישו תביעות להרחבת זמני השהות, ואם יזכו - יתבעו הקטנת המזונות. לעומתם, יהיו אמהות שיעתרו לבתי המשפט לצמצום זמני השהות כדי לאפשר להן לתבוע הגדלת המזונות.

האם על בני הזוג להתייחס לפירוק השיתוף הרכושי וחלוקתו כמו שאנשי עסקים מתמודדים עם החלטות עסקיות? זוגות רבים נוהגים כך תוך התנתקות מרגשות. אך יש לא מעטים שמשווים מול עיניהם בעיקר את הילדים ואת החשיבות של שמירת קשר טוב עם בן הזוג לאחר הגירושין.

גישה רצויה זו מביאה בעלים לא מעטים לוותר על מכירת דירת המגורים עם הגירושין. הם מאפשרים לגרושתם ולילדים לגור בה תקופה מסוימת, לעיתים עד שהילד הצעיר יסיים את התיכון. רק לאחר מכן הדירה תימכר. "בתמורה" הם ישלמו מזונות נמוכים יותר. הגישה "הרגשית" תביא את בן הזוג לנסות לשכנע את בן זוגו לפנות להליך של גישור במקום להליכים משפטיים.

בין אם אנשים יבחרו בדרך או אחרת, כשיש ילדים קטנים מומלץ מאוד לשלב ידיים לפחות בקשר לילדים: לפנות לשיחה או שתיים עם פסיכולוג ילדים כדי לרכוש כלים מתי לספר לילדים שהוריהם מתגרשים, מה לומר להם, איך להתמודד עם מצוקתם וכדומה.

גם לפני הקורונה, בני זוג רבים המצויים במאבק גירושין, או אף רק שוקלים זאת, כותבים צוואה. לרוב הם מורים בה כי רק הילדים ירשו אותם. זהו צעד נבון. אם חלק מהילדים קיבלו כבר כספים משמעותיים מההורים, רצוי "לפצות" את הילדים שלא קיבלו ולהנחיל להם בצוואה סכום גבוה יותר כדי ליצור שוויון. מומלץ להסביר בצוואה מהלך זה.

בדרך כלל פונים לעו"ד להכנת הצוואה ולחתימה בפניו ובפני עד נוסף, כדרישת החוק. אבל צוואה תהיה כשרה גם אם כותבים אותה בכתב יד, ואזי אין צורך בעדים. התנאי: המצווה כותב בעצמו. על הצוואה לשאת תאריך וכמובן את חתימת הכותב.

רצוי לעדכן את שמות המוטבים בקופות הגמל, ביטוחי החיים ובמאגרים נוספים כדי שאחרי מאה ועשרים רק הילדים יהנו מצבירותיהם של הוריהם, ולא בן הזוג.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מומחה לדיני משפחה וירושה.