בעידן הקורונה, נדמה כי המונח הפופולארי ביותר במנועי החיפוש במקום חופשות פסח ומבצעי חג, הפך להיות "המוסד לביטוח לאומי". סדר העדיפויות של מעל למיליון מפוטרים ויוצאי חל"ת השתנה לחלוטין. במקום הפלגה לקפריסין או בטן-גב באילת, קלף המפתח בתקופה הזו הוא הדרך להשיג את הפיצוי המיוחל מהביטוח הלאומי.
בשבועות האחרונים, דיברו בכלי התקשורת טובי המומחים אודות שני משברים מרכזיים המתפקדים בישראל באופן לקוי ועלולים לקרוס בשל התפרצות נגיף הקורונה - תחום הבריאות ומערכת החינוך. הם דשו ודנו באולפנים השונים בהיעדר לקיחת האחריות של שר הבריאות, ואודות הסוגיה האם ומתי נכון לחזור לספסל הלימודים.
אך למשוואת הכאוס הבלתי מתפקדת שכחו להוסיף את הגוף שאמור לתמוך, לסייע ולהחזיק כלכלית לחודשים הקרובים כמיליון מפוטרים ויוצאי חל"ת - והוא המוסד לביטוח הלאומי.
כפי שמכולת שכונתית אינה ערוכה לקבל קהל לקוחות של מיליונים באותו היום - כך פועל כל גוף אחר, בין אם גדול או קטן. בתקופת שגרה, יודעים בעלי העסקים השונים לצפות ולחזות את הביקוש - ולהיערך לו בהקדם.
הביטוח הלאומי מכיר היטב את עבודתו בזמן שגרה, שברובה עוסקת בתביעות תאונות עבודה, נכות וכדומה. כעת, נכנסה למשוואה צרה חדשה ומדאיגה, בדמות מפוטרי הקורונה, שטלטלה לחלוטין את הביטוח הלאומי ועלולה להוביל לכאוס מערכתי חסר תקדים. ביום שלאחר המשבר, הביטוח הלאומי יהפוך להיות אותו הקיוסק הקטן, שידע לנהל היטב את עשרות הלקוחות המגיעים מדי יום - אך ברגע שיגיע הגל העצום של הביקוש, המכולת תקרוס ותסגור את שעריה.
עודף הביקוש, הבלבול והדאגה לעתיד הכלכלי של כמיליון ישראלים מובטלים עשויים להוביל לקריסה של הביטוח הלאומי. ביום שלאחר המשבר, עליו יהיה להחליט במי לטפל קודם - במפוטרי הקורונה, או בנפגעים תאונות עבודה והנכים - הזקוקים לפיצוי כדי להצליח להתקיים גם החודש.
כך או כך, הפגיעה בחברה הישראלית ביום שאחרי הקורונה תהיה עמוקה וחסרת תקדים, נוכח היעדר היכולת של הביטוח הלאומי לטפל באופן מהיר ויעיל במבול הפניות, אליו כאמור לא ניתן היה להיערך. כך גם עלולות לקרוס חברות הביטוח, שלמעשה נתקלות בעודף ביקוש ובדחיפות לפיצויים ואינן יצליחו לעמוד בעומס.
הביטוח הלאומי ניצב בפני החלטה קשה, מהותית ובעלת השלכות רבות - למי לסייע קודם: למפוטרי הקורונה או לנכים, הקשישים והתובעים ה"רגילים"? האם יעדיף הביטוח הלאומי להתמקד תחילה במפוטרי הקורונה, כדי להעניק להם חבל הצלה ראשוני ולהעלות את ראשם מעל למים, לאחר שחרב עליהם עולמם? או שמא יבחרו נציגי המוסד לשים דגש דווקא על אלו שנפגעו בתאונה ואיבדו את היכולת לעבוד, או שסובלים מנכות קשה וזקוקים לפיצויים מידיים ודחופים?
אותם לקוחות, שפוקדים בשגרה את סניפי הביטוח הלאומי, חשים בימים אלו בלבול ופחד. הם אינם יודעים האם ידחקו אותם לפינה ביום שאחרי, או שמא יזכו לקדימות בכל הנוגע לפיצויים. ככל שמשבר הקורונה יעמיק, כך תהפוך הדילמה של הביטוח הלאומי לקשה יותר, כך יהפוך הלחץ הציבורי לחזק יותר וכך יהיה מסורבל יותר מבחינה כלכלית לנהל את המשבר ולמעשה להצליח לסיים אותו בהצלחה, כשכולם מרוצים.
כולנו צריכים את הקיוסק השכונתי ולכולנו האינטרס לשמור עליו פעיל ויעיל. כולי תקווה כי שיא המשבר מאחורינו, ומדינת ישראל תפעיל את מיטב אנשיה ומשאביה כדי שבכל ראשית חודש ישוב השקט הנפשי אל המפוטרים, התובעים, הפצועים ואותם האנשים שעומדים לטבוע - ומחכים לחבל ההצלה מהמדינה. השאלה היא למי יזרקו את החבל קודם.
הכותב הוא עו"ד מומחה בתביעות ביטוח לאומי, חברות ביטוח ותאונות עבודה.