נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שנחזור לאותם תנאים שלפני המשבר"

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יצא בביקורת חריפה כנגד המדיניות הכלכלית שמנהיגה הממשלה. לין ציין כי המדיניות הכלכלית, כפי שעוצבה עד היום, נגועה במספר כשלי יסוד, ולדעתו עדיין לא מאוחר לתקן אם תיערך חשיבה מחודשת בנושא.

"אפשר להבין את דרך העבודה והחשיבה של פקידות האוצר", אומר לין, "יש להם אחריות והיא לא רק לסייע למשק, אלא גם לשמור על תקציב המדינה. באיזון בין השניים הם הולכים יותר מדי בצד של שמירה על התקציב. יש להעריך זאת, אך זה לא הולם את חומרת העניין . פקידי האוצר חושבים במונחים של סיוע בהלוואות, הם לא מקדישים מחשבה לשינויים חשובים שניתן לבצע, אשר ישפרו משמעותית את תזרים המזומנים ויחזקו את המגזר העסקי. אותם שינויים לא דורשים הוצאה תקציבית, אלא קבלת החלטות ברמת ממשלה, והם מחויבים במציאות אם רוצים להחזיר את המשק לצמיחה מחודשת ולתעסוקה מלאה ככל האפשר. אין ראיה קדימה לטווח ארוך ומה יהיו תנאי המשק עם שחרור המגזר העסקי מהסגר בעקבות משבר הקורונה. לא ייתכן שנחזור לאותם תנאים שלפני המשבר, כאילו לא היה משבר".

1. העברת מרכז הכובד של סיוע לעסקים בתקופה זו למתן הלוואות. עסקים טעוני חובות, ויש לא מעט כאלה, ייאלצו לצאת מהמשבר עם עומס חובות כבד יותר. קבלת הלוואות מהבנקים אינו הליך יעיל והיה צריך להיות רכיב שולי נוסף ולא הרכיב המרכזי במתן סיוע לעסקים.

2. עיכובים רבים מדי בהענקת פתרונות אמת. תכנית כלכלית העשויה טלאים. רק עכשיו, לאחר הסיוע לעצמאים, גובשה התכנית להשתתפות בהוצאות קבועות לעסקים שמחזור השנתי שלהם אינו עולה על 20 מיליון שקל. דרגות הפיצוי אינן מספקות, אך אפילו לו היו כאלה, זוהי פעולה דחויה על ציר הזמן. רק ב-15 במאי יוכלו עסקים להגיש בקשות, בעוד שהצרכים בהזרמת כסף היו מידיים. דחיית הסיוע פוגעת קשה בסיכוי העסק להתקיים ולהתאושש.

3. תזרים מזומנים. לא הייתה התמודדות של ממש לפתרון בעיות של נזילות. יצירת תזרים מזומנים המאפשר לעסק להמשיך ולרכוש מוצרים ושירותים הוא קריטי לקיום וגם לחידוש פעילות.
המדינה יכולה לשפר משמעותית את תזרים המזומנים ללא הזרמה כספית. יש להעביר את כלל המשק לדוחות מע"מ על בסיס מזומן. כיום, ספק שלא גבה את המע"מ חייב להעביר סכומים אלה ממשאביו שלו לקופת המדינה. תשלום המע"מ לא יתקיים בעת שחרור המוצרים בייבוא אלא רק לאחר הגשת דוחות מכירה, ובנוסף יקוזזו הפסדי הכנסה של שנת 2020 מול רווחים של שנת 2019.

4. ערבוב תחומים בין זכות הפיצוי המגיעה לעסק על נזקים שנגרמו לו לבין תוכנית שתעודד השבת עובדים. יש להפריד בין השניים. עסק זכאי לפיצוי על שום שנגרם נזק לרכושו. העסק הוא רכוש הפרט או החברה ממש כמו נכס פיזי. הזכות של בעל העסק לפיצוי על נזקים היא זכות מוחלטת העומדת בפני עצמה. יש ליצור במקביל מערכת של עידוד השבת עובדים למקומות עבודה, אך אין להתנות מתן פיצוי לנזק בקליטת עובדים מחדש ואין לדרג את גובה הפיצוי לרכוש על פי מידת קבלתם של עובדים בחזרה לעבודה.

5. קוצר ראות והיעדר חשיבה וקדימה. כבר היום חייבים להידרש ליצירת תנאים שיאפשרו למגזר העסקי להתאושש עם שחרור הסגר, ואין הכוונה למתווה פתיחת עסקים על-פי לוח זמנים מוגדר, אלא ליצירת תנאים שיאפשרו צמיחה מואצת כמו הפחתת רגולציה וניתוב הצריכה הפרטית , שהגיעה בשנת 2019 לכ-263 מיליארד דולר, לשוק המקומי. הממשלה לא יזמה תכנית כלכלית מקיפה שתאפשר צמיחה מחודשת ומהירה של העסקים לאחר משבר הקורונה. הממשלה לא מקלה על הפעילות העסקית ומצפה שהעסקים יחזרו לפעול כרגיל, כאילו לא היה משבר קורונה, ואין צורך בשינוי התנאים על בסיסם מתבצעת הפעילות העסקית.

6. העברת מקורות מהמגזר הציבורי אל המגזר העסקי הפרטי. מול השאלה של הקצאת משאבים למגזר העסקי הפרטי שניזוק קשות, לא נעשו שום קיצוצים בתקציבי המשרדים, כמו אלה הקשורים בפנסיות גבוהות או פנסיות כפולות או חריגות שכר כדי לאזן את העול בו נושא המגזר העסקי הפרטי לבין העול בו נושא המגזר הציבורי.