כבר חודשיים ששבדיה מלוהקת לתפקיד "קבוצת הביקורת" של המאבק העולמי במגפת הקורונה. היא הבהירה כי היא אינה רואה בעצמה כזו. הממשלה והאפידמיולוג המוביל את הגישה השבדית הסבירו כי הם מנסים להגיע לאותן תוצאות כמו ביתר מוקדי ההתפרצות העולמיים, לצמצם מקרי המוות, אבל לא באמצעות חוקים נוקשים והגבלות שהציבור לא יכול לקבל לאורך זמן - אלא באמצעות הגבלות רכות יותר, ברות-קיימא לאורך זמן רב יותר. "זה לא ספרינט" חזר ואמר האפידמיולוג, אנדראס טגנל, "אלא מרתון".
אבל התמונות והעדויות דיברו בעד עצמן. בעוד שבישראל ובמדינות אחרות באירופה סגרו בתי ספר וגנים, בשבדיה הם ממשיכים לפעול; בעוד שמסעדות ובתי קפה נסגרו ברחבי העולם, התמונות משבדיה הראו משפחות וחברים חוגגים סביב שולחנות משותפים. בעוד שבצרפת ובאיטליה חילקו קנסות בשווי מיליוני אירו למי שיצא מהבית או הלך בלי מסכה, בשבדיה נשארו הצעדים האלה בגדר המלצות, ולא חוקים מחייבים. שבדיה הפכה למודל של מי שסבורים שמדינות העולם הגיבו בחדות רבה מדי למגפה, ושהסגר פגע בכלכלה בצורה לא-מידתית.
כעת, חודשיים לתוך מגפת הקורונה העולמית, נראה כי לא רק שמספר המתים בשבדיה גבוה באופן בלתי-פרופורציונלי בעקבות הגישה הייחודית, אלא שגם הפגיעה הכלכלית בה אינה חלשה יותר מזו שתירשם במדינות שכנות, שכן יישמו את הסגר וצעדי בידוד חברתי.
השבוע, למשל, השיקה ממשלת שבדיה תוכנית חילוץ בשווי 39 מיליארד קרונה (4 מיליארד דולר) לעסקים קטנים שמאיימים לקרוס, שיעור האבטלה מאיים לחצות את ה-10% כבר בקיץ והתמ"ג לשנת 2020 צפוי להתכווץ בשיעור דומה לזה של גרמניה (6%). "בסופו של דבר", אמרה ל"פייננשל טיימס" בסוף השבוע הכלכלנית הראשית של הבנק השבדי "הנדלסבנקן": "אנחנו מעריכים ששבדיה תהיה פחות או יותר כמו מדינות אחרות (מבחינת פגיעה כלכלית)".
במלים אחרות, בעידן של כלכלה גלובלית, במדינה כמו שבדיה, ההימנעות מסגר בשעה שמדינות אחרות סגרו גבולות ושיתקו את העסקים לא הייתה בעלת השפעה קריטית מבחינה כלכלית. "יש יתרון מוגבל בלבד לנקוט גישה ייחודית בעוד שרוב העולם נוקט גישה אחידה אחרת", אמר לעיתון הבריטי האנליסט דייוויד אוקסלי מ-Capital Economics. אפילו מבחינת צריכה פנים-שבדית, מצא מחקר שנערך בדנמרק הסמוכה, צנחה הצריכה הפנימית בשבדיה אפילו בחדות רבה יותר מאשר בדנמרק.
הנתונים העגומים האלה מתחדדים כשרואים את המחיר שאי יישום סגר כן גבה - באופן ישיר או עקיף. מספר המתים בשבדיה גבוה הרבה יותר בהשוואה לשכנותיה הסקנדינביות; עד כה מתו בשבדיה 3,256 בני אדם מקורונה (322 מקרי מוות למיליון תושבים), לעומת 533 בדנמרק (92 מקרי מוות למיליון תושבים), 224 בנורבגיה (41 מקרי מוות למיליון תושבים) ו-271 בפינלנד (49 מקרי מוות למיליון תושבים). סוכנות EuroMOMO, המנטרת תמותה עודפת ב-24 מדינות אירופיות, רשמה תמותה חריגה - שעקפה את התמותה מגלי השפעת של השנים האחרונות - רק בשבדיה, מבין כל המדינות הסקנדינביות.
טגנל ועמיתיו, כולל שרים בממשלה, מסבירים את התמותה הגבוהה בהתפרצות חמורה במיוחד בבתי אבות באזור שטוקהולם. "לא ידענו שהמצב בבתי אבות מבחינת הטיפול ירוד כל כך", אמרה שרה שבדית לאחרונה. הממשלה אפילו פתחה בחקירה רשמית כדי לברר את המחדל בבתי האבות. אבל מבקרי הגישה השבדית מאשימים את הממשלה בהתעלמות מהקשר שבין אי יישום סגר ברמת האוכלוסייה לבין ההתפרצות בבתי אבות. כלומר, שמחלת הקורונה זלגה מהאוכלוסייה שישבה במסעדות ושנדבקה דרך הילדים והנערים - היישר לבתי האבות. וירולוגים ואפידמיולוגים שהתייחסו לרעיון לבודד רק את האוכלוסייה הזקנה כבר אמרו בעבר כי יישום של צעד כזה יהיה קשה במיוחד. כעת, אפילו השבדים מודים, הם נכשלו בכך.
אז איפה עומדת שבדיה כעת? נכון לשבוע שעבר, ביחד עם בריטניה, היתה שבדיה המדינה היחידה שבה שיעורי ההדבקה לא יורדים. בדיקה של נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס היום (ג') מעלה, כי מספר הנדבקים החדשים בשבוע האחרון בשבדיה אפילו גבוה יותר (4,000 בני אדם) מזה שנרשם בשבוע לפניו (3,750 בני אדם). גם מספר המתים בשבוע האחרון (487 בני אדם) גבוה מזה שנרשם בשבוע לפניו - 414 בני אדם.
יש לסייג ולהבהיר כי ייתכן שהתמונה תשתנה, שאפשרי ששבדיה תצליח ותשגשג כלכלית יותר ממדינות אחרות בגלל ששמרה את מקומות העבודה פתוחים; שהכלכלות שאליהן היא משווה באופן קבוע ייפגעו בצורה משמעותית הרבה יותר מהצפוי, או שפתרון "אקס מכינה" - כמו חיסון או תרופה - יהפכו את ההשוואה ללא רלוונטית. נכון לעכשיו, חודשיים לתוך המגפה, בעוד העולם נאבק לאזן את המשוואה שבין הצלת חיים לפגיעה כלכלית, נראה כי שבדיה הצליחה להפסיד בשני צדיה.