דווקא מאבק הגירושין חשף: כמה מרוויח בעלי דוכן פלאפל?

בסרטון: הפגנת העצמאים בתחילת מאי.

כמה כסף נשאר בכיס בסוף החודש לבעל דוכן פלאפל שעובד כמו שצריך? הרבה יותר מכפי שאתם משערים. לכאורה, מדובר בעוד דוכן מזון, אחד מיני עשרות אלפים שפזורים ברחבי המדינה, אולם חקירה כלכלית מעמיקה שנערכה לאחרונה במסגרת תיק גירושים, חשפה את המספר שישמוט לכם את הפיתה מהיד. ראשית, נבהיר כי מדובר בדוכן 'שעובד יפה' אולם הוא לא נמנה עם הפלאפליות החזקות בישראל. המונה טועם לא ביקר שם וסביר להניח שגם לא יבקר.

הכול התחיל כשלאשתו של מפעיל דוכן פלאפל במרכז הארץ נמאס והיא החליטה להתגרש. "נשבר לי מהבוגדנות שלו, לא שאני מבינה מה הן מוצאות בו, אבל הוא היה בוגד בי כל הזמן, טיפוס דוחה". תוך זמן קצר מרגע שזו פנתה לבית המשפט, לצורך איזון משאבים ביניהם, התגלעה מחלוקת: הבעל טען שהוא מובטל שנסמך על תשלום קצבת ביטוח לאומי ואילו אשתו אמרה שהוא מפעיל דוכן רווחי ביותר. לאור סימן השאלה ועל מנת להגיע לאמדן מהימן מונה רו"ח עופר אלקלעי, שותף בפירמת אלקלעי-מונרוב העוסקת בביקורת חקירתית, בקרה וניהול סיכונים המתמחה בחקירות כלכליות לצורך איזון משאבים, ע"י בית המשפט למשפחה, כדי לבדוק את רמת החיים של בן הזוג, לאתר את כל הנכסים שברשותו, לנתח דוחות כספיים והכל במטרה לאתר בהם סימנים להעלמת רכוש או לכסף שחור שלא דווח.

"בעל הדוכן שרטט תמונת מצב עגומה, של איש חולה שנתמך על ידי בנו שהוא זה שמפעיל את העסק וזאת, כמובן, ללא שהוא מקבל על כך כל תגמול ובחקירתו השיב כי אין כל חומר חשבונאי שביכולתו לשפוך אור על פעילות הדוכן. עוד טען כי הפנקסים של רישום ההכנסות הושמדו על ידי בת הזוג ורכישת חומרי הגלם מבוצע במזומן ללא כל תיעוד", מספר רו"ח אלקלעי.

לאור חוסר שיתוף הפעולה הצפוי, ביצע רו"ח אלקלעי תצפית סמויה של מספר ימים על הדוכן הכוללת גם קניה על ידי לקוח סמוי, אשר העלתה כי לא רק שהבעל עובד בפועל בדוכן, אלא שהוא גם נותן הוראות לעובדים, אחראי על הקופה ועל הפעילות המבוצעת במקום. בדוכן לא נמצאה קופה רושמת ורישום המכירות בוצע באמצעות מחברת "ספר תקבולים ותשלומים". בעת הקנייה לא ניתנה כל קבלה לקונים. עוד עלה, כי מדובר בדוכן הנהנה מתנועה ערה מאוד של קונים.

כאשר התבקש בעל הדוכן להציג את כל ספרי התקבולים בגין התאריך בו בוצעה הבדיקה, התברר, מן הסתם, כי הסכומים בספר לא תאמו לחלוטין את היקף המחזור שתועד במהלך התצפית.

בשלב הבא ביצע רו"ח אלקלעי אומדן של ההכנסה, בחישוב המתבסס על כמות הקונים שנספרה בעת התצפית, כפול סכום הקניה הממוצע כפי שעולה מספר תקבולים. לצורך חישוב שנתי נלקחה בחשבון כמות השבתות בהן המקום פתוח (ניכוי חגים וימי גשם) וכן היקף התנועה של לקוחות לפי עונות השנה. נמצא כי ההכנסה החודשית של הדוכן הסתכמה בסכום של כ-130,000 שקל.

מה לגבי הוצאות בית העסק? כמה עולים הרכיבים ששמים לכם בפיתה? מהנתונים שנאספו עלה כי עלות חומרי הגלם עומדת על כ-17% מסך ההכנסות וההוצאות הנוספות כגון שכירות, שכר עובדים וכד' מסתכמות ב-20%. בסיכום הבדיקה העלתה כי הרווח מפעילות הדוכן מסתכם ב 80 אלף שקלים בחודש, ללא תשלום מיסים.

"שלא תקבלו את הרושם שכל הפלאפליות בישראל מייצרות מחזורים של 6 ספרות. אני מכיר כאלו גם שלוקחים לבית 15 אלף נקי בחודש, אבל אני מייצג כאלו שבהחלט מדפיסות הרבה מאוד כסף והבעלים שלהן מסיים את החודש עם סכום שהייטקיסט שכיר עם 200 שנות לימוד ותארים מאוקספורד לא ירוויח", אומר לוואלה! עסקים רואה חשבון שמייצג מול רשות המיסים מספר עסקים בתחום הפלאפל. לדבריו, "מי שיש לו מנה טובה, במיקום טוב ויודע לשמור על פוד קוסט (עלות חומרי גלם) נמוך ולאורך כל השנה, יכול להוציא ארגזים של כסף. הוא לא צריך להשקיע בעיצוב של העסק כי למי אכפת, יש לו מצבת עובדים מצוצמצת מאוד ובלאי מינימאלי של סחורה".

אחת 'מהבעיות' השכיחות של אי דיווח לרשויות המס היא חוסר היכולת לרשום את הנכסים שנרכשים בכסף השחור על שם בעל העסק או להפקידם בחשבון. לפיכך, נוקטים הנישומים בטקטיקה של רישום נכסים על שם גורם שלישי והפקדה של הכסף בחשבונות של מקורבים.

"בתיק בו טיפלנו, טענה לקוחה שלנו - אשתו של איש עסקים, שהוא מבריח מאות אלפי שקלים ובוצעה חקירה מקיפה של חשבונות הבנק של כלל המקורבים, עד שגילינו כי הכסף מועבר בשיטתיות לאחותו", מספר עורך הדין עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני משפחה ומבכירי עוה"ד בישראל בתחום. "טיפלתי גם במקרה בו התברר כי לאימו של בעל העסק יש לא פחות משלוש דירות, בעוד היא מצהירה שהיא עובדת כעוזרת בית". ישנם מקרים מורכבים יותר, שדורשים חקירות מעמיקות היות והכסף או הנכסים מטושטשים באמצעות העברתם לגורמים רחוקים יותר. הם רחוקים מלהיות פראיירים ונדרשת לעיתים עבודת חקירה מאומצת ואינטנסיבית מאד כדי לחשוף את ההון ובאופן כזה שיתקבלו ראיות קבילות שהושגו באמצעים כשרים".

מזה שנים שדוכני הפלאפל נמצאים על הכוונת של רשות המיסים. "לפני למעלה מעשרים שנה, הגיע מישהו לאחד מדוכני הפלאפל המוכרים ואמר לבעלים שאין טעם לזרוק את הקצוות של הפיתה, כי ניתן להאכיל בהן את התרנגולות שלו", מספר לוואלה עסקים גורם שעבד בעבר במחלקת החקירות של רשות המיסים. "באחת מהפעמים בהן מסר לו את השקית עם הקצוות, קפצו עליהם חוקרים של הרשות וספרו את תכולתה. השלב הבא היה לעשות לו שומה על בסיס הממצאים בשקית. מאז אף אחד לא חותך את הקצה אלא רק עושה בה חיתוך".

אולם מידע על היקפי המחזורים של פלאפליות זורם לרשות המיסים, גם לאור ממצאים שעולים בתיקי גירושים. ישנם מקרים בהם מי שמיידע את מס הכנסה על העלמות המס הוא בית המשפט ואז בעל העסק ניזוק פעמיים, מסביר עו"ד הרשקוביץ, "ראשית, היה והשופט השתכנע כי הוצגה לו תמונת מצב מעוותת לגבי היקפן האמיתי של ההכנסות, הוא רשאי לקבוע על דעת עצמו את גובהן, ולחייב את הצד שהסתיר במזונות גבוהים ביותר. בשלב הבא, יכול השופט להחליט כי יש מקום לשלוח את פרוטוקול הדיון למס הכנסה. בנוסף, ישנם מקרים בהם מחמת זעם, הצד שמרגיש מרומה שולח ביוזמתו את הנתונים למס הכנסה. מכאן ועד לקבלת זימון לחקירה במשרדים שלהם - המרחק קצר מאוד".

למעשה, המציאות מלמדת כי לעיתים קרובות, קרבות גירושים חושפים את הקרביים הכלכליים של בתי העסק שעובדים בשחור ושיטות החקירה בהן נוקטים החוקרים בשביל לייצר תמונות מצב מהימנה, מכניסות לתוך הסיפור הרבה מאוד צבע. כך למשל, מספר רו"ח אלקלעי כי לעיתים קרובות נערכת השוואה בין רמת החיים של בני הזוג המתגרש למול ההכנסות המדווחות שלהם. הפער בין ההוצאות לבין ההכנסות מהווה את היקף ההכנסות הלא מדווחות. אינדיקציה לכך יכולה להיות תמונות מחופשות משותפות בהם ניתן לראות את היקף הנסיעות ואת רמת בתי המלון בו שהו בני הזוג, סוג רכב שנשכר, מסעדות וכד'.

"בין אם מדובר בדוכן פלאפל ובין אם בעסק אחר, ברגע שאנחנו צוללים לתוך הדוחות הכספיים של עסקים שעובדים בהיקפים גדולים במזומן, לעיתים קרובות אנו מגלים חוסר התאמות קיצוניות ומשורטטת תמונת מצב שונה לחלוטין ממה שמדווח", מוסיף רו"ח אלקלעי, "לעיתים אנו מגלים פערים של מיליונים לא מדווחים. זה שוק שמעצים עוד יותר את תחושת הנבגדות של בן או בת הזוג שהעלימו ממנו ובכלל זה גם נכסים שאותרו.

"אני ממליץ שלא לקחת את הסיכון, יש לחשוף בפני בית המשפט את תמונת המצב הכלכלית האמיתית", מסכם עו"ד הרשקוביץ, "למעשה, במקרים בהם ברור לצדדים כי תתעורר מחלוקת בנושא, אני ממליץ שלא להגיע להליך משפטי אלא לנסות ולסיים את המחלקות מחוץ לכותלי בית המשפט וזאת על מנת להימנע מחשיפת הנתונים בפני הרשויות תוך נטילת סיכון על כל המשתמע מכך".