הגלגל שוב הסתובב בשוק התעסוקה, השאלה היא אם הלקח נלמד

במשבר של 2008 מנכ"לים רבים סבלו משיכרון כוח והתנתקו מהעובדים הזוטרים. הקארמה רדפה אחריהם אז, ונותר רק לקוות שבמשבר הקורונה התוצאה תהיה שונה

נירה צימלס
17/05/2020

שוק העבודה 2020 עבר טלטלה חסרת תקדים. מעגל האבטלה שובר שיאים והביטחון התעסוקתי של העובדים בשפל. בכירים במשק, לצד הערכות ארגון "בעצמי", צופים כי מעגל האבטלה בתום משבר הקורונה יעמוד על כ-10%. שיעור מבקשי העבודה, שגדל במאות אחוזים, אל מול היצע המשרות שקטן דרמטית, הופך את מפת התעסוקה על פיה, ומעביר אותנו בחדות ממצב של שוק 'עובדים' לשוק של 'מעסיקים'.

הגלגל מסתובב לו, שוב. אם נחזור לרגע בזמן, ניזכר במשבר הכלכלי העולמי של סוף 2008. רגע לפניו, עוד התנפחה לה בועה: גאות כלכלית, שוק ההון פורח, משכורות עתק, בכירים ומנכ"לים מחוזרים. ב-2009, לאחר המשבר הגדול, בעת ששימשתי כמנכ"לית,Manpower Professional פגשתי מנכ"לים וסמנכ"לי חברות גדולות שפוטרו מעבודתם. עד לפני רגע הם היו על גג העולם. הם התאהבו בשררה ובתחושת הכוח. הם הפכו למנותקים מ"העם" ומהעובדים הזוטרים בחברה, ועיוורים לצרותיהם. הם שכחו מהי אמפטיה, הכלה ואפילו הוגנות.

הקארמה לא שכחה להם. רגע אל תוך המשבר, הם היו בין הראשונים שפוטרו, ונאצלו לחפש עבודה זמן רב, תוך שחוו על בשרם את נקמתו של שוק התעסוקה. כולי תקווה, שמתוך הקושי, הם צמחו וגם למדו, על הדרך, שיעור בענווה ובאחריות חברתית.

אסור לשכוח אף אוכלוסיה. הפגנה בתחילת החודש(צילום: אתר רשמי, נועם בן ארי)

והנה, הגלגל ממשיך לנוע. רק עשור לאחר המשבר ההוא ועד לפני חודשים ספורים הכלכלה חזרה לאיתנה. בשוק של אבטלה נמוכה, מעסיקים היו "מחזרים" אחר עובדים. המונח "מיתוג המעסיק" הפך למותג בפני עצמו. משכורות, הטבות, ימי גיבוש, אחראיות תאגידית - הכול במטרה לחזר אחר טאלנטים. והנה, נגיף אחד, והתמונה מתהפכת שוב. על כל משרה מתדפקים מאות מועמדים, ולמעסיקים נשאר לבחור. ובעודנו מניעים את הגלגלים נותר רק לשאול: האם ההיסטוריה שוב תחזור על עצמה, או ששיעור חדש יילמד הפעם?

עם החזרה לשגרה, עלינו, המעסיקים, לשאוף שלא "להתעוור" הפעם מן הכוח ומתחושת המבחר. באופן טבעי, מעסיק יעדיף לגייס כעת עובדים "נבחרים", השייכים רק לאוכלוסיות החזקות, אוכלוסיות ה"דומים". זה אפילו נשמע לגיטימי. הרי גם המעסיקים חוו טלטלה קשה, ומעוניינים לשקם את העסק מהר ככל שניתן. העובדים המגוונים עלולים לרדת לתחתית הרשימה ולמצוא עצמם בחוץ. לאחר שנים של עליה באחוזי השילוב התעסוקתי של החברה הערבית, הציבור החרדי, עולים ותיקים, נשים מחברות מסורתיות ועוד, עולה חשש אמיתי שנגלה כי שוב צעדנו לאחור, ואוכלוסיות הגיוון שהצליחו להשתלב בשנים הקודמות, נותרות מחדש מחוץ למעגל העבודה.

גם מה שנשמע לגיטימי, אינו תמיד נכון ובוודאי שאינו תמיד הוגן. בשנים האחרונות חברות מובילות במשק לקחו על עצמן להוביל תרבות של גיוון והכלה וגילו שהרוויחו ערכים מוספים, עסקיים ותרבותיים, בהם ריבוי דעות, קרבה ארגונית לשווקי היעד, שיפור התרבות הארגונית, עובדים מחויבים ועוד. גם אם בטווח המיידי קל לגייס עובד מאוכלוסיית ה"דומים", הרי שעם טיפה סבלנות, שילוב איכותי של עובד "מגוון" יצדיק את תרומתו לארגון גם בטווח הארוך.

נירה צימלס(צילום: יח"צ ארגון "בעצמי")

ברמה העמוקה של סולידריות חברתית, בואו וניזכר כולנו בכוחה של החמלה, של האמפתיה. בידי המעסיקים לזהות כעת מי מבין המועמדים הכי זקוק לעבודה? עבור מי מהם ההזדמנויות פחותות? מי מגיע מרקע שונה ודווקא בשל כך מהווה עובד שראוי לקחת? מי אולי גר רחוק, אבל ניתן לעודדו לעבוד מן הבית?

ב-21/5 אנו מציינים ברחבי העולם את "יום המגוון התרבותי לדו-שיח והתפתחות". בואו נזכור ביום זה, וגם ברבים שיבואו אחריו, את העובדה שכולנו חיים בחברה אחת, תחת אותם העננים, אותן המגפות, ותלויים זה בזה. כולנו חלק ממעגל גדול שמתגלגל - פעם למעלה, ופעם למטה.

הכותבת הנה מנכ"לית של ארגון "בעצמי", הפועל לצמצום העוני והפערים החברתיים והכלכליים באמצעות קידום בתעסוקה של אוכלוסיות מודרות ומעוטות הזדמנויות.

  • שוק התעסוקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully