בכירים מחברת הברוקרים המקוונת דאטק שילמו קנסות של 70 מיליון דולר על הונאה בני"ע

שבעה ברוקרים ומנהלים של דאטק אונליין, חברת הברוקרים המקוונת, הסכימו לשלם 70 מיליון דולר בקנסות כדי ליישב תביעה נגדם. הברוקרים נתבעו על ידי רשות ני"ע על הונאה, מסחר לא חוקי בני"ע וזיוף רישומים.



ג'פרי סיטרון, מנכ"ל דאטק לשעבר, ושלדון משלר, הסוחר הראשי של החברה, שילמו 22.5 מיליון דולר ו-29.2 מיליון דולר, בהתאמה, והסכימו להרחקה תמידית מענף ני"ע. לפי תנאי הפשרה, הם לא הודו באשמה.



השניים היו בין המנהלים אשר הפכו את דאטק מחברה קטנה לאחד מהברוקרים המקוונים הגדולים בארה"ב בשנות התשעים והיו בין מקימי רשת המסחר המקוונת איילנד. דאטק עצמה שילמה קנס של 6 מיליון דולר כדי ליישב תביעת הונאה. הפרשייה, שהחלה להיחשף ב-1998, מנעה מדאטק ביצוע הנפקה ראשונה לציבור. ב-2000 מכרו סיטרון ומשלר את החזקותיהם בחברה תמורת חצי מיליארד דולר למשקיעים פרטיים.



דאטק נרכשה בשנה שעברה על ידי המתחרה אמריטרייד תמורת 1.3 מיליארד דולר במניות, ורשת איילנד נרכשה על ידי אינסטינט של רויטרס תמורת חצי מיליארד דולר.



ההונאה



רשות ני"ע טענה כי הסוחרים והמנהלים בדאטק גרפו רווחים של עשרות מיליוני דולרים על ידי ביצוע הונאה בני"ע אשר נמשכה יותר מעשור שנים. התובעים טענו כי מנהלי דאטק ניצלו את מערכת המסחר למשקיעים קטנים, לצורך הפקת רווחים מעסקות עבור עצמם. בנקודה מסוימת היוו פעולות המסחר של דאטק סך של 30% מכלל המסחר במערכת.



אנשי דאטק הסתירו את מעורבותם על ידי גיוס חברים ובני משפחה והקימו בשמם חשבונות מדומים. כמו כן, יצרו מערכת רישום חשבונאית כוזבת והגישו דו"חות מזויפים לרשויות. בשלב מאוחר יותר הקימו בנק בשם ראפט אינווסטמנטס והשתמשו ב-50 מיליון דולר ממנו כדי לממן פעולות בחשבונות. עובדים בחברה קיבלו הלוואות מהבנק בתמורה לשימוש בשמות קרובים להקמת חשבונות כוזבים.



מרבית הרווחים מהמסחר נכנסו לכיסיהם של סיטרון ומשלר. 277 מיליון דולר הועברו לחברות קש שהשניים שלטו בהן.



נאשמים נוספים בפרשייה היו מייקל מקארתי, ארון אלבוגן, ששימש מנכ"ל לפני סיטרון, ומוישה זלצר, סמנכ"ל לשעבר.