פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שעון החול אוזל: ענף הניקיון עומד בפני קריסה

      הענף, שהוכרז כשירות חיוני למשק בלב משבר הקורונה, נמצא כעת על סף קריסה ומקבל כתף קרה. האבסורד: הצלתו לא תעלה אפילו שקל אחד למדינה

      שעון החול אוזל: ענף הניקיון עומד בפני קריסה
      ללא

      דווקא בתקופה שבה בכל העולם מבינים היטב את הקשר הגורדי בין ניקיון לבריאות הציבור, בישראל הענף נזנח והבטחות ממשלתיות לסיוע נותרו ללא כל מענה.

      בלב משבר הקורונה פנה ארגון חברות הניקיון למשרד ראש הממשלה ולמשרדי האוצר, העבודה והרווחה, במטרה שאלו יסייעו לענף לשרוד את תקופת הקורונה, בה מקומות העבודה היו סגורים ולכן לא היה צורך בצוותי ניקיון למשך תקופה ארוכה. באותה התקופה בדיוק הוכרז ענף הניקיון כענף חיוני -קיומי למשק, שבלעדיו לא ניתן לקיים רציפות והמשכיות עסקית ותפקודית ועובדי הניקיון פעלו מסביב לשעון בחזית המאבק במיגור הנגיף, בבתי החולים והמרפאות, במפעלי ורשתות המזון ובמתקנים החיוניים למשק כגון תחנות המשטרה ובסיסי צה"ל.

      אילן שמעוני (יח"צ , איתמר אהרוני)
      "כל מה שאנחנו מבקשים הוא נכונות לתת חבל הצלה". שמעוני (צילום: איתמר אהרוני)

      "כל ההבטחות והמילים היפות שהובטחו לנו בלב משבר הקורונה נשכחו מיד עם שוך המגיפה", אומר אילן שמעוני, יו"ר ארגון חברות הניקיון, "משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרדי העבודה, הרווחה לא עומדים בהתחייבות שלהם כלפי חברות הניקיון ועובדיהם. התחושה היא שכאשר המדינה הייתה זקוקה לנו היא ידעה להבטיח הבטחות. דקה לאחר מכן הכול נשכח ועד לרגע זה איננו יודעים מה לומר לאלפי עובדי הניקיון".

      כאשר אתם מדברים על דרישות שלא עולות כסף למדינה, למה אתם מתכוונים?

      "כל מה שאנחנו מבקשים מהממשלה זו רק נכונות להושיט לנו חבל הצלה - בצעדים שהממשלה יכולה לעשות בנקל ומיד בתוך הבית שלה ולא יעלו לה אגורה. לדוגמה: שחרור הערבויות שניתנו למדינה על ידי חברות הניקיון בעבר והפחתה של ערבויות עתידיות, הקדמת תשלומים לחברות הניקיון על ידי הוראה גורפת של החשב הכללי, לשחרר מיד את כל החשבונות הפתוחים לחברות הניקיון. הוראה זו צריכה להגיע ישירות מהחשב הכללי לכל החשבים מהמגזר הציבורי - מדינתי, ציבורי מתוקצב, גופים דו-מהותיים, שלטון מקומי רשויות מקומיות קטנות כגדולות.

      "הפעולות הללו לא עולות למדינה אגורה שחוקה אחת. הן הכרחיות בדחיפותן על מנת לשחרר את טבעת החנק התזרימי, שהולכת ומתהדקת על צווארם של חברות הניקיון ואת ה'אובליגו' של חברות הניקיון בבנקים, שנוקטים משנה זהירות במסגרות אשראי בימים אלו".

      שר האוצר הנכנס ישראל כץ בעת נאומו עם כניסתו לתפקיד. 18 במאי 2020 (אתר רשמי , משרד האוצר)
      אולי הוא יזיז דברים? ישראל כץ, שר האוצר החדש (צילום: משרד האוצר)

      ואם המדינה לא תיאות להיענות לבקשותיכם?

      "אם בימים הקרובים לא יבוצעו מהלכים אלו, הממשלה חורצת את דינם של עשרות אלפי איש ומשליכה אותם אל מעגל האבטלה. בענף הניקיון מועסקים בעיקר אוכלוסיות חלשות כגון: אימהות חד הוריות, עולים מאתיופיה ומחבר העמים, המגזר הערבי, חיילים משוחררים ובעלי מוגבלויות"

      אם תהיה קריסה מסוימת בענף, האם הדבר עשוי להזיק גם לבריאות הציבור?

      "בהחלט כן. עובדי הניקיון עומדים מזה כחודשיים בחזית המאבק במיגור הנגיף תוך חשיפה אישית לסיכון הידבקות בנגיף. אין חולק כי ענף הניקיון, באמצעות עובדיו, משמש כמונע הזנק הבריאותי הכי יעיל, והמידי להתפשטות המגפה במקומות העבודה. ללא רציפות ניקיון, חיטוי והיגיינה עשוי להתפתח בסיס להתפשטות מחודשת של הנגיף".

      ומה לגבי תגובת שרשרת עם ענפים אחרים?

      "כמו אבני מונופול, כך גם ענפים אחרים עשויים לקרוס מיד לאחר קריסת ענף הניקיון, שמשפיע באופן ישיר על פעילותם של תעשיות שלמות: מפעלי חומרי הניקוי, הנייר, הטואלטיקה, ענף המיכון לניקיון, חיטוי ותברואה, ענף יבואני הרכב, חברות הליסינג, ענף שירותי ההסעדה, ענף ההיסעים ועוד".

      מהם המספרים שעומדים בבסיס טענתכם לקריסה?

      "החשבון פשוט מאד. ענף שירותי הניקיון בישראל מקיים פעילות של כ-5.7 מיליארד שקל הכנסות בשנה ופועל בשולי רווח זעירים. עד כה הייתה הקטנת פעילות של בין 30%-50%. האיום המידי על הענף הוא מחנק אשראי חריף, קשיים בגביה וקבלת תשלומים וסכנה מוחשית בהמשך הספקת שירותי הניקיון במשל "מכרזי הפסד".

      החלטות / המלצות משרד הבריאות להנהיג עבודה מהבית ולסגור מוסדות רבים כגון מוסדות החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה הציבו את שרידות ענף הניקיון ועובדיו בדרגת סיכון מוחשית שמשמעותה - אלפי עובדי ניקיון, צוותי הניהול והפיקוח ימצאו עצמם ללא עבודה".