נשואה זנקס על תרו: אין צפי ברור לתרופות חזקות מעבר ללוטריזון והוורפרין שעשויות לשמש מנוע צמיחה עתידי

"לתרו יש צנרת (Pipeline) חזקה ביחס לגודל החברה, עם 17 תרופות הממתינות כעת לאישור ה-FDA, שמכירותיהן במונחי המוצר המקורי, מסתכמות ב-700 מיליון דולר". כך מציין האנליסט חיים ישראל, מבית ההשקעות נשואה זנקס, המשיק כיסוי למניית תרו בהמלצת קנייה ומחיר יעד של 40 דולר - פרמיה של כ-16% על מחירה הנוכחי.



הצנרת של תרו משתווה לפי 3.5 מהמכירות הצפויות לחברה ב-2003. לפי המודל של נשואה זנקס, כ-8-9 תרופות מתוך צבר ההזמנות הן בתחום הדרמטולוגיה, ושוויין הוא כמחצית מהצנרת כולה - כלומר כ-350 מיליון דולר. ישראל מציין כי תחום הדרמטולוגיה הוא הכוח המניע את החברה בשנים האחרונות.



לדברי האנליסט, "בתחום הדרמטולוגיה התרופות המצליחות ביותר של תרו הן קלוטרימזול (Clotrimazole) ובטמתזון (Betamethasone), קרם הדיפרופיונט וקרם הלוטריזון שמכירותיו הסתכמו ב-28.5 מיליון דולר בשנת 2001 וצפויות להסתכם ב-35 מיליון דולר בשנת 2002".



ישראל מציין כי המהלך שביצעה חברת התרופות Warrick (החברה הבת של שרינג פלאו) שפיתחה את קרם הלוטריזון המקורי, בו ניסתה להעביר את משתמשי התרופה לשימוש בגרסת הקרם - נכשל. מהלך זה אפשר את כניסתן של חברות התרופות Fougera ותרו לשוק הלוטריזון הגנרי כאשר תרו השיגה נתח שוק של כ-60%.



וורפרין - שובר הקופות הבא של תרו?



תרופה מצליחה אחרת של תרו היא כמובן הוורפרין, המשמש כנוגד קרישה בקרב חולים מבוגרים. ישראל מציין כי שוק הוורפרין צומח ב-15% כל שנה וכי למרות שהשוק פתוח לכניסתן של מתחרות גנריות, הרי שהתחרות בו נותרה מוגבלת וכי יש מקום לכניסת מתחרות נוספות. "הוורפרין של תרו הגדיל באופן משמעותי את נתח השוק שלו בשנה האחרונה, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה", אומר ישראל, ומציין כי על פי הסקרים נתח השוק של הוורפרין של תרו עומד על 5.5% - כפול מזה שנרשם ב-2001.



האנליסט מציין כי ייתכן שתרופה זו תהיה בבחינת "שובר הקופות" של החברה ב-2003, עם צפי למכירות של כ-33 מיליון דולר. בנוסף, השוק של התרופה לא צפוי להציג ירידה מכיוון, שמדובר בתרופות שמרגע לקיחתן ממשיך החולה ליטול אותן כל חייו. ישראל מעלה גם את חסמי הכניסה הגבוהים הקיימים עבור חברות תרופות בייצור התרופה. אלו כוללים טכנולוגיית ייצור מורכבת.



הסיכונים שמעלה ישראל מתייחסים בראש וראשונה לסיכון שעומד בפני כל החברות הגנריות, התלויות באישורי ה-FDA. יחד עם זאת, הוא מציין כי בתרו הסיכון קטן במידה מסוימת, מכיוון שתרו אינה מבקשת אישורים לתרופות שהיו מוגנות עד כה בפטנט, ולכן טווח הזמן שעובר עד לקבלת אישור מרגע הגשת הבקשה ל-FDA עומד בדרך כלל על כ-18 חודשים. עובדה זו תורמת לצפיות גבוהה יחסית, כך שישראל רואה בתרו אופציית השקעה בעלת סיכון נמוך יחסי בתעשייה אטרקטיווית.



תרו בצומת דרכים חשובה



גורם הסיכון השני שהוא מעלה מתייחס לאיום התחרותי על מוצר הדגל של תרו, הלא הוא הלוטריזון. כאמור, תרו מחזיקה בנתח שוק של 60% ממכירות התרופה, שרינג ב-30% ו-Fougera בשאר. ישראל צופה החרפת התחרות בתחום ב-2003.



"תרו עומדת בפני צומת דרכים חשובה בכל הקשור לעתידה. מצד אחד, סקטור הדרמטולוגיה - הפרה החולבת של תרו ועסק הליבה שלה, אינו יכול לתמוך בצמיחה משמעותית לאורך השנים. מצד שני, הידע שצברה החברה עד כה מעניק לה יתרונות עסקיים", אומר ישראל. לטעמו, מה שמעורר חששות כאלה ואחרים בתרו, היא שמעבר ללוטריזון והוורפרין, הצפיות לגבי תרופות חזקות נוספות, שעשויות לשמש כמנוע הצמיחה העתידית של החברה - נותרת מוגבלת.



"למרות שאנו מדגישים שצבר המוצרים הנוכחי יכול לתמוך בצמיחה שנתית ממוצעת של 22%-25% בשלוש השנים הקרובות (הממוצע של מתחרותיה בענף עומד על 14.5%), אנו מחכים למוצרים נוספים אשר יחליפו את הגרסה הגנרית של לוטריזון והוורפרין כמנועי הצמיחה של תרו".