בסרטון: ניצחון המפלגה הסוציאליסטית בפורטוגל באוקטובר.
"ההתנהלות של הישראלים נמאסה על חלק מפקידי הממשל הפורטוגלי. מבחינתם, הגדשתם לגמרי את הסאה. בשיחות סגורות שנערכו לאחרונה בצמרת הפקידות הבכירה במדינה נאמר שאת הקרקס הזה שקוראים לו 'זכאות חוק הצאצאים' במתווה הנוכחי צריך להפסיק. אף אחד לא יגיד לך את זה און רקורד, ויש מחלוקת גדולה סביב הנושא, אולם יש כאלו שיש להם בטן מלאה, בין היתר על 'מפעלי הדרכונים הישראלים' ומבחינתם בהחלט הגיעה השעה לשנות את הגישה. בקיצור, כמו שאומרים אצלכם: עשיתם כאן 'מגה שכונה' וזה אולי מתאים לישראל, אבל בפורטוגל הדברים מתנהלים אחרת".
את הדברים הללו אומר לוואלה! עסקים עו"ד פורטוגלי, שמקורב לצמרת השלטון במדינה, על רקע פרסום דבר שינוי החוק שצפוי להקשות על הישראלים לזכות בדרכון הנכסף.
בשנת 2015 חוקק בפורטוגל חוק צאצאי המגורשים, שנועד לתקן את העוול ההיסטורי שחוו מגורשי ספרד ופורטוגל, תוך שהוא מקנה את האפשרות לצאצאיהם להגיש בקשה לקבלת אזרחות. תוך זמן קצר מכניסתו לתוקף הוקמה תשתית רחבה, יש שאומרים תעשייה, של חברות ישראליות שמספקות שירותיי תיווך אל מול השלטונות במדינה, שהציפה את צינורות המערכת. על פי הערכות, במרוצת חמש השנים שחלפו הוגשו כ-50-60 אלף בקשות סה"כ, כאשר שיעורם של המבקשים הישראלים עומד על כ-70%. המספרים בהחלט חריגים, וגבוהים במאות אחוזים מהיקף הבקשות שהגישו ישראלים לקבלת אזרחות במדינות רבות בעולם. כך, למשל, ב-15 השנים האחרונות ביקשו כ-30 אלף ישראלים דרכון פולני, וההערכות הן כי מספר דומה פנו גם לממשל הרומני. בגרמניה למשל, מתקבלות מדי שנה כ-1,000 -1,500 בקשות 'בלבד'.
נכון להיום, המבקש אינו נדרש להתגורר בפורטוגל כתנאי מקדים להכרה בזכאותו, אלא יכול להשלים את התהליך בעודו בישראל, אולם, כאמור, לממשל הפורטוגלי נמאס. לאחרונה הועלתה בפרלמנט הפורטוגלי הצעה לקידום של הליך חקיקה לתיקון החוק, על פיו תנאי מוקדם לקבלת אזרחות הוא מגורים במדינה, לכל הפחות במשך שנתיים קודם להגשת הבקשה. על פי פרסומים זרים, הסבירות שהתיקון לחוק יעבור וייכנס לתוקף לא מועטה.
הכוונה לשנות את החוק עוררה סערה גדולה בפורטוגל, ושוב הישראלים נמצאים על סדר היום בהקשר לא מחמיא: רצונה של המפלגה הסוציאליסטית לשנות את חוק הלאום נתקל בהתנגדות עזה מצד גורמים בכירים בקהילה היהודית במדינה. אתי לוי, תושבת ליסבון, מסבירה לוואלה! עסקים: "קיים קשר חזק עם הממשל בפורטוגל ואין לי ספק שבסופו של דבר הם יקבלו את ההחלטה המתבקשת - לגנוז את החוק. היה כאן מחטף של ניצול ימי הקורונה בשביל לכנס את אסיפת הרפובליקה במהירות בזק, מבלי שהתקיימה הצבעה. זה לא יעלה על הדעת ואנו נילחם בכל הכוח שעומד לרשותנו". לדברי לוי, השינוי המוצע מדיף ריח של סממנים אנטישמיים, דבר 'שהקפיץ' את הליגה נגד השמצה, ששיגרה לאחרונה מכתב בו היא מבקשת "להימנע מאימוץ השינויים המוצעים".
מדוע פורטוגל הפכה ליעד כל כך מבוקש? ראשית, היא משתייכת לאיחוד האירופאי ואחזקת דרכון כזה מספקת יתרונות בלתי מבוטלים: החל מהיכולת להינות ממגורים, המשך בלימודים וכלה באפיקי תעסוקה במדינות רבות באיחוד, ולא בהכרח בפורטוגל. האפשרות לעבור בין מדינה ומדינה ולרכוש השכלה במוסדות לימוד גבוהים בעלויות נמוכות קורצת מאוד לישראלים. למעשה, בעלי אזרחות פורטוגלית רשאים להיכנס ללמעלה מ-170 מדינות ברחבי העולם ללא הצורך בהוצאת ויזה מקדימה. כמו כן, לצאצאי גירוש ספרד או פורטוגל כמעט ואין אופציות אחרות להוצאת אזרחות זרה ובפרט אזרחות של מדינה מערבית.
זאת ועוד, בשונה מחוק האזרחות הספרדי, שהערים קשיים רבים על צאצאי האנוסים, הוכחת הזכאות בפורטוגל קלה יחסית ובראשה: על המבקש להמציא מסמכים שמעידים כי שם משפחתו נמנה עם רשימת השמות שהוגדרה מראש, תוך שרטוט עץ משפחה שמגיע מספר דורות אחורה. בנוסף, נדרש להמציא אסמכתאות שמוכיחות כי המבקש הוא אכן נצר לצאצא מגורש ספרדי או פורטוגלי. לכך צריך לצרף דרכון בתוקף ותעודת לידה דו לשונית.
"הם מרגישים כאילו הפכו לדלת הכניסה האחורית של הישראלים לאירופה, תחושה קשה של ניצול", מסביר אותו עו"ד פורטוגלי, "אחת מהנחות היסוד שעמדו בבסיס קבלת ההחלטה לתקן את החוק בשנת 2015 היתה הציפייה כי חלק לא קטן ממקבלי האזרחות יעברו להתגורר שם ויביאו עימם הון כספי וידע לביסוס הכלכלה המקומית. בפועל, שיעור נמוך מאוד מהם אכן היגרו לשם. במרוצת הזמן נוצרה בעיה נוספת שהיטתה את הכף, שהגיעה לשיאה בשנת 2019 - לא פחות מ-25 אלף ישראלים הגישו בקשה להכרה בזכאותם".
הוא מוסיף: "נכון, הם מקבלים כסף על כל בקשה כזו, אולם כוח האדם שצריך לנתב עבור הטיפול בכולן יצרה להם בעיה, או במילים אחרות - בלבול מוח". לדבריו, השינוי צפוי לבלום את " הגידול המעריכי" שחל בשנים האחרונות בשטף הבקשות. בשנת 2016 עמד מספרן על 5,100 ובשנה לאחר מכן, על 7,044. בשנת 2018 חלה קפיצה דרמטית ל 13,872 ובשנת 2019 הגענו למימדים מפלצתיים של 25,199 בקשות חדשות.
אחת 'מתופעות הלוואי' כפי שמגדיר זאת אותו עו"ד, היתה הקמת חברות ישראליות שמתמחות בתיווך מול השלטונות בפורטוגל, 'מפעלים' שחלקם מעסיקים עשרות עובדים, שגוזרים קופון גדול על גבם של הישראלים עבור מתן שירות שבמהותו הוא פרוצדורלי. על פי בדיקה שערכנו, טווח המחירים נע בין 7,000 ל 15,000 שקלים עבור טיפול בתיק, לרוב ללא קשר להצלחה וללא האגרה בסך 500 אירו שמשולמת לממשל הפורטוגלי. וכמה כסף נותר ביד של אותן חברות? "כל תיק שנפתח מצריך שיתוף פעולה של עו"ד פורטוגלי, לו משלמים לרוב סכום שנע בין 400 ל-600 אירו", מסביר עורך הדין, "לכך יש להוסיף עלות תרגומים נוטריונים בסך של כ-900 שקלים.
"מדובר באופרציות מורכבות שמעסיקות עשרות עובדים עם תקורות גבוהות מאוד", מוסיף עו"ד יפתח חנן, מומחה לדיני הגירה שמלווה ישראלים רבים בהליך הבקשה לזכאות לדרכון פורטוגלי, "הציבור משלם בסופו של דבר על ההוצאות התפעוליות שלהן ומבלי שיש קשר לאיכות הטיפול או ברמת המורכבות של התיק. לרוב מדובר על בתיקים פשוטים יחסית. אין באמת סיבה עניינית לגבות 10 אלפים שקלים ויותר על הליך שמהותו הוא פרוצדורלי". נדרשת כאן מקצועיות והקפדה קלה כחמורה על כל פרט, שכן רמת הסובלנות של הממשל הפורטוגלי לטעויות היא קטנה, אולם במרבית המקרים זו לא תורה מסיני ולא עבודה משפטית מורכבת".
לדברי עו"ד חנן, הבעיה היא במשאבי הזמן שנדרש לנתב לעניין הזה בשביל לעבור את התהליך בהצלחה: "במצטבר זה לוקח עשרות רבות של שעות ונדרשת כאן סבלנות ויכולת לעבוד מול ממשקים בחו"ל, וזה משהו שלרבים אין, אולם מכאן ועד לגבות 10 אלף שקלים עבור השירות - המרחק רב. זה פשוט ניצול".
מאז פרסום כוונת הממשל לתקן את החוק, חלה עליה במספר הישראלים שפונים לאותן חברות או לעורכי דין בשביל להספיק ולהגישן, בטרם תיכנס מגבלת השהות במדינה לתוקף, כך שהכסף ממשיך לזרום ובכמויות. "זו בוננזה מטורפת כל התעשיה הזו של הדרכונים בפורטוגל", מסכם עורך הדין הפורטוגלי, "תעשה חשבון פשוט - גם אם מדובר ב-30 אלף ישראלים ששילמו 2,500 יורו, אתה מגיע למאות מיליונים שזרמו לכיס שלהם, יש רווחים עצומים על עבודה שהיא לא מסובכת. אין כמו הישראלים בשביל לנצל הזדמנויות, רק חבל שהם דופקים את עצמם".