שינוי צוואה? מותר ואפילו מומלץ בהתאם לשינוי בנסיבות

דוד היה רק בן 62 שנים במותו. דוד היה איש מסודר ולמרות שהיה צעיר, כאילו חזה את העתיד והכין צוואה כמה שנים לפני מותו. אחת הסיבות לכתיבת הצוואה היתה שנישא בשנית. על פי אותה צוואה בת זוגו (בפרק ב') אמורה היתה לרשת את מרבית רכושו. אלא שמספר שנים לאחר שכתב את הצוואה נפרד דוד מבת זוגו במלחמה מכוערת, ומאז עברו חייו תהפוכות ואף מחלה קשה והוא שכח או לא טרח לשנות את צוואתו, ככל הנראה משום שסבר שנותר לו עוד זמן רב עלי אדמות, בו יוכל לשנות את צוואתו. אלא שרצה הגורל והוא הלך לעולמו באופן פתאומי בגיל 62. למרות ניסיונותיהם של הילדים להתנגד, בכל זאת קיבלה בת הזוג לשעבר נתח משמעותי מעזבונו.

עם התבגרותנו אנו עומדים בפני דילמה מה יעשה עם רכושנו לאחר מותנו - האם לכתוב צוואה ומה לרשום בה. הדילמה הזו מתחדדת כאשר אנחנו נמצאים במערכת יחסים שניה (מה שנקרא פרק ב') עם בן או בת זוג שאינו הורה של הילדים מהנישואין הראשונים. לא פעם אלה הם דווקא הילדים והידועה בצבור שלוחצים להסדיר את ענין הירושה ולעיתים היוזמים ללחץ הם דווקא בני או בנות הזוג של הילדים - חתן או כלה של הקשיש.

בהחלט מומלץ שאדם יכתוב צוואה, בפרט אם הוא חי בפרק ב' שאלמלא כן התוצאה עלולה להיות כזו שלא התכוון אליה. לפני מספר שנים התגלגל מקרה עד לבית המשפט העליון, בו הוכרה אישה כידועה בצבור כאשתו של המנוח לעניין ירושתו, אף על פי שהמנוח ואותה אשה בכלל לא גרו באותו דירה, אלא רק נפגשו בערבים ונסעו יחד לחופשות.

לצורך המחשת העניין נתייחס לגבר אולם הדברים רלוונטיים כמובן לשני המינים. על פי חוק הירושה, כשאדם הולך לעולמו, רכושו מתחלק כך שבת זוגו תקבל 50% מרכושו וכל ילדיו יחד את המחצית השנייה. אלא שמציאות החיים מורכבת יותר. כאשר האישה היא גם אם הילדים, בדרך כלל אין קשיים, כי בדרך כלל בני הזוג מסכימים שאחרי מות שניהם, ילדיהם המשותפים יחלקו ביניהם את הרכוש. לפעמים זה מתבטא אפילו בצוואה משותפת שעושים שני בני הזוג (החיים בפרק א') על פיה במות אחד משניהם יירש משנהו, ואחר כך יעבור כל הרכוש לילדים המשותפים.

כאשר אדם נמצא בפרק ב' של חייו הדברים מורכבים יותר ומשתנים בהתאם לנסיבות. כך, למשל, אם הילדים מתעלמים ממנו ורק בת הזוג הנוכחית מטפלת בו, או כאשר ילד זה או אחר מהם מתעלם ממנו ואילו משנהו מטפל בו ומתעניין בו ללא הרף. גורם נוסף המשפיע על הצוואה הוא הסטטוס של הקשיש לפני היכרותו עם בת זוגו הנוכחית: אם הוא גרוש, אז אשתו לשעבר תתערב בנושא חלוקת הכספים בעקיפין באמצעות הילדים, ואלו אם הוא אלמן, הבעיה בין ילדיו לבת הזוג תהיה קלה יותר.

מן הראוי להזכיר שלידועה בציבור או לאשה (אם הקשיש נשא את הידועה בציבור לאשה) זכאות על פי דין. למשל - רכוש שנרכש בזמן החיים המשותפים יהיה משותף לקשיש ולבת זוגו האחרונה. זאת כמובן אם לא היו הסכם ממון או התנהגות המונעת שיתוף ברכוש, כמו למשל הפרדה מעשית ברכוש.

כדאי להביא בחשבון שצוואה המעדיפה ילד אחד על משנהו עלולה לגרום לריב בין הילדים עצמם לשארית ימיהם. מקרה בו טיפלנו היה צוואה שהשאירה המנוחה על פיה בתה יורשת את מרבית רכושה, לאחר שהיא היתה היחידה שסעדה אותה בזקנתה ובמסירות נפש ובהקרבה. הצוואה שנכתבה בערוב ימיה של המנוחה הכעיסה את שני בניה האחרים של המנוחה שהתקשו להשלים עם הגזירה וניהלו מאבק משפטי שארך שנים רבות מאד עד לאחרונה.

מניסיוני, כאשר יש צוואה המעדיפה ילד אחד, זו עלולה להיראות "בעיני המקופח" כמכה נוראה. אחים רבו ביניהם שנים רבות בבתי המשפט על ערכאותיהם השונות רק משום תחושת הקיפוח והעלבון של מי שנפגע מכך שההורה העדיף את אחיו/אחותו על פניו. לפעמים ניהלו "הילדים המקופחים" מאבק של שנים ללא תוחלת וללא עילה משפטית, רק משום שלא יכלו להשלים עם כך, שהם לא יקבלו את חלקם היחסי הראוי בירושה, כזה הקבוע על פי חוק הירושה, המבוסס כידוע על שוויון בירושה בין ילדי המנוח.

יש ילדים הלוחצים על הקשיש להעביר רכוש על שמם בפועל ודרישות לביצוע עוד בחייו ויש גם נשים פרק ב' הדורשות זאת. מומלץ להימנע מביצוע העברות רכוש בפועל, כי זהו מהלך כמעט בלתי הפיך. לבית המשפט אמנם הוגשו תביעות לביטול מתנות, אך רוב התביעות האלה לא התקבלו, גם במקרים שבהם המקבל שינה לרעה את התנהגותו כלפי הנותן.

עו"ד מיכאל טאוסיג, מומחה בדיני משפחה, עוסק בענייני ירושות ומשפחה מעל 40 שנה.