האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, יצא בפנייה לראש הממשלה בנימין נתניהו: פתח מחדש את שדה דב. ל"גלובס" נודע כי השניים שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון.
הנימוק שמספק בר-דוד לרעיון, שבימים שאינם ימי קורונה יישמע לרבים כהזוי למדי, הוא הצלת העיר אילת, אותה הוא הגדיר כ"גוססת". בר-דוד פירט כי כמחצית מעובדי אילת נפלטו ממעגל התעסוקה: "בתי מלון סגורים, עסקים קורסים, ולתיירים אין לאן לחזור. כל הפתרונות שהוצעו עד כה לא מצליחים לפוגג את עננת הייאוש שמרחפת על העיר", אמר.
לדברי יו"ר ההסתדרות, הבטחות ופתרונות רגילים לא יוציאו את אילת מהמשבר העמוק אליו נקלעה, ו"נדרשת כאן חשיבה מחוץ לקופסה".
הקריאה היא להקים מחדש את שדה דב לפרק זמן של שנתיים. בר-דוד יודע שמאז שנסגר שדה דב, פורקו המסלולים ושאר המתקנים שהיו בשדה.
המסע לאילת התארך
נזכיר כי בתחילת יולי 2019, אחרי מאבקים של שנים ארוכות, נסגר שדה דב, ששימש בעיקר לטיסות פנים לאילת. סגירת שדה דב התרחשה ארבעה חודשים אחרי סגירת שדה התעופה הקטן שהיה במרכז אילת. התוצאה: טיסות הפנים המחברות בין המרכז לאילת עברו לנתיב נתב"ג-נמל התעופה רמון, המרוחק כ-19 ק"מ מהעיר אילת. המסע את העיר בטיסה התארך, ויותר מ-30% מהטסים אף החליטו לוותר עליו. מספר הנופשים באילת, לפי נתוני התאחדות המלונות, לא ירד, והמשמעות היא שרבים העדיפו להדרים עם רכב פרטי במקום בטיסה.
בנוסף, מחירי הטיסות בקו שבו שלטה ארקיע ב-70% וישראייר בשאר, הפכו את הטיסה ואת המסע שנמשך כ-4 שעות ללא כדאיים. המחיר הממוצע לטיסה לאילת עמד על כ-370 שקל (בשעות הנוחות בימי השיא).
משבר בארקיע
מיד לאחר סגירת שדה דב פרץ משבר בארקיע. המשבר לא נבע רק מסגירת השדה אלא גם מהתחרות הגוברת בנתב"ג, אבל סגירת השדה, שנדמה שכי בארקיע לא האמינו שתתרחש עד לרגע האחרון, גרמה לקרע עם העובדים לאור כוונת בעלי החברה לבצע מהלך של פיטורים המוניים - לאחר מכן הוא נסוג מכוונתו.
בארקיע מועסקים כיום כ-550 עובדים המחזיקים ב-30% מהחברה. ב-70% הנותרים מחזיקה קבוצת ג'ורדאש של האחים נקש.
משבר הקורונה פגע בחברה, כמו גם בחברות התעופה האחרות, וכיום ארקיע נמצאת בהדממה מוחלטת, כולל בקו לאילת שנשאר בידי ישראייר בלבד, שהמשיכה להפעיל טיסות לאורך כל התקופה.
ארקיע מצויה בשיח עם העובדים וההסתדרות במטרה לחזור לפעילות. ההסתדרות, שמצפה לראות את מטוסי החברה באוויר ב-1 ביולי, אף הציעה לארקיע אמצעי עידוד בדמות הלוואה של 1.5 מיליון דולר, כפי שנחשף ב"גלובס". על הפרק נמצאת גם האפשרות למיזוג בין ישראייר וארקיע, מנהלי החברות, יו"ר ארקיע אבי חורמרו ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, דנים על אופציית מיזוג בין שתי החברות.
"רעיון נחמד אבל לא ישים"
האם הרעיון של פתיחת השדה העירוני של תל-אביב מחדש הוא ישים? גורם ברשות שדות התעופה הרים גבה לנוכח הרעיון. "הדבר הראשון שנעשה בשדה הוא הריסת המסלול ופירוק מגדל הפיקוח מכל מכשיריו. הקמה של מסלול חדש שעומקו 12 מטר תעלה כמיליארד שקל. טרמינל אפשר להקים, כולל מכונות שיקוף, או להשמיש את מגדל הפיקוח טכנולוגית. מדובר בתקציב יקר שלא ברור מי יממן אותו. רשות שדות התעופה תשמח אם הרעיון הזה יבשיל, אבל איננו רואים איך זה יכול להתרחש בהיבט התקציב".
אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, אמר ל"גלובס": "הרעיון נחמד אבל לא ישים בזמן הנוכחי. הקרקע לא שייכת למדינה, השביתו שם את התשתיות, והשמשה שלהן מחדש מחייבת כעת השקעה אדירה. אם רוצים לעודד תנועה למלונות באילת, אפשר לעשות את זה אחרת, ובדיוק כמו שעשו עם חברות התעופה הזרות כמו רינאייר או וויז אייר - הן מקבלות מענק של 60 אירו לכל נוסע שנוחת בשדה רמון, ואני מציע שיתנו מענק של 60 שקל לכל נוסע שנוחת באילת. המענק הזה יאפשר לנו להגדיל את התנועה ב-50%. הדרך לעודד את הנתיב התעופתי לאילת היא באמצעות תמריץ מידי שיאפשר להציל את הקיץ".
ישראייר כאמור היא היחידה שפועלת כיום בקווים לאילת, והיום (ד'), אחרי כ-100 ימי קורונה, נחת לראשונה מטוס איירבוס באילת לטובת נופשים לחג השבועות. מחירי הכרטיסים לפי סירקיס עומדים על 100 שקל לתושבי אילת ועל 149 שקל לנוסעים האחרים. "הסבסוד הוא על הגב שלי. בגלל חוסר הוודאות הנוסעים מזמינים ברגע האחרון את הכול".
"שיממון הזועק לשמיים"
לפני מספר ימים גם ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שיגר מכתב לנתניהו: "די להתעלמות ולזלזול המשווע מהעיר ומתושביה - זה הזמן לקיים את הבטחותיך". במכתב, שמצטרף לשורה של מכתבים קודמים, דרש הלוי סיוע דחוף לעיר שחטפה מכה קשה עם הירידה בתיירות מקור התעסוקה העיקרי בעיר. אם לא די בכך, סופה עזה שפקדה את אילת בחודש מרץ, הובילה לנזקים המוערכים בכ-100 מיליון שקל בנוסף לסגירת שדה התעופה דב בחודש יולי האחרון, שלטענת הלוי גרמה לעיר נזק עצום.
הלוי דורש מנתניהו לעמוד בהבטחות של המדינה מאוגוסט 2019 ולהעביר את כספי הפיצוי שהובטחו לעיר לאחר סגירת שדות התעופה, בסך 530 מיליון שקל ועוד 220 מיליון שקל שאמורים לעבור בהתאם להחלטת הממשלה עם כינון הממשלה הנוכחית.
לפי נתוני עיריית אילת, בכ-80% מבת-האב בעיר נמצא מובטל אחד לפחות. הלוי, שהיה ממובילי המאבק נגד סגירת שדה דב, ציין כי "סגירתו השגויה של השדה פגעה אנושות באיכות חיי תושבי העיר אילת, בדגש על התושבים החולים, והסבה נזקים כבדים לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות. נכון להיום השדה עומד בשיממונו, שיממון הזועק לשמיים".