בסרטון: מלון לאונרדו בוטיק של רשת פתאל ב-2017
דוד פתאל, בעל השליטה בקבוצת המלונות הנושאת את שמו, ידוע כ"איש של אנשים". אלא שבהתמודדות הראשונה שלו מול מחזיקי האג"ח של החברה - להם היא חייבת כמיליארד שקל - נראה שפתאל , שנחשב עד לאחרונה לכוכב עולה בשוק ההון, התקשה לקרוא את האנשים שמולו.
בחברת המלונות של פתאל, שעסקיה נפגעו באופן אנוש ממגפת הקורונה, העריכו באחרונה כי על רקע הפגיעה הקשה שספגה "היא לא תעמוד באחת או יותר מאמות המידה הפיננסיות" שעליהן התחייבה כלפי מחזיקי האג"ח. לפיכך, היא ביקשה מהמחזיקים לאשר לה ויתור זמני (waiver) על חלק מאמות המידה (הקשורות לרווחיות החברה) הללו, כדי להימנע מהעמדה אפשרית של החוב לפירעון מיידי.
אלא שבהצבעות שנערכו לאחרונה לא הצליחה פתאל החזקות לקבל את הרוב הדרוש בקרב מחזיקי האג"ח מסדרה ב': רק 61% מהם הצביעו בעד המתווה שהציע הבעלים, הכולל הזרמת הון לחברה והעלאת ריבית על החוב, בעוד שהרוב הדרוש הוא 66% (אצל המחזיקים מסדרה ג', לעומת זאת, הושג רוב של 96%).
פתאל המאוכזב, המשמש כמנכ"ל ויו"ר החברה, טען כי "בשיחות שקיימנו עם מחזיקי האג"ח, הבנו שהם מאמינים בחברה, בפעילותה, בהנהלתה ובעובדיה, ויודעים שהחברה עשתה כל שביכולתה כדי להתמודד עם המשבר, אבל זה לא הפריע לאחדים מהמחזיקים לנצל את ההזדמנות כדי לשפר את הרווחים שלהם. לא ביקשנו הנחה ('תספורת') ולא דחייה של התשלומים בשנה הקרובה. ביקשנו דבר אחד בלבד - שלא ידרשו פירעון מיידי של האג"ח בגלל ירידה ברווח - ובתמורה העלינו את הריבית בהתאם להסכם של החברה עם המחזיקים.
"בימים הקרובים נקיים שיחות עם המשקיעים ונתאם הצבעה נוספת, שאותה, אני מקווה, יאשרו ברוב קולות", הוסיף פתאל. "אציין כי ניצנים של התאוששות כבר נראים במרבית המדינות שבהן אנו פועלים. בישראל לדוגמה, צפוי לנו חג שבועות מוצלח מאוד, ובחודש יוני מלונות הנופש שלנו צפויים לתפוסות של יותר מ-60%".
"זה בסה"כ הקלות בקובננטים לחברה שחוטפת"
"הייתה לו ציפייה שיגלו הבנה", מודה אחד הגורמים בסביבתו של פתאל. "בטח בתקופה הזו, כשצריכים לגלות סולידריות ואין מקום לחזירות. הרי אף אחד לא רוצה להקריס את החברה. קצת לא יפה מה שעשו לו. בסך הכול הוא מבקש ויתור זמני על קובננטים (אמות מידה פיננסיות). הוא גם מביא כסף מהבית. אותם חבר'ה של שוק ההון שנתנו מיליארדים ליצחק תשובה, מתקוטטים עכשיו על עוד רבע אחוז בריבית מפתאל".
גם לדעת גורם בכיר בשוק ההון, המכיר היטב את עסקיו של פתאל, "אין היגיון להתנגד. זה בסך הכול הקלות בקובננטים לחברה שחוטפת, ולא בגלל משהו שעשתה לא נכון, אלא במסגרת פגיעה בענף שלם. כך שלדעתי לא להסכים להקלות בתקופה כזו, זה לא הגון".
כך או כך, פתאל, שחקן טרי יחסית בשוק ההון, לומד כעת על בשרו את כללי ההתנהלות מול מחזיקי האג"ח. מי שפונק עד עתה על ידי הבנקים, שרק התחרו ביניהם על מתן מימון לחברה, מבין שמול המחזיקים זה משחק אחר לגמרי. והוא מפנים.
"בסך הכול", אומר גורם בסביבתו, "הוא יכול היה ללכת למקומות אחרים ולטעון לכוח עליון בבית המשפט, אבל הוא לא רוצה להיות שם. היחסים עם שוק ההון חשובים לו, והוא צריך את שוק ההון. אז עכשיו הוא קיבל 'סיגנל' מהשוק, בשבוע הבא הוא ייפגש עם המחזיקים ומן הסתם יגיעו להבנות. אבל זה ללא ספק היה שיעור עבורו".
אלטשולר: "מה שהציעו היה מעט מדי ולא מספק"
על פי הצעתו של פתאל למחזיקים, הם יוותרו זמנית על בדיקת חלק מהקובננטים עד דוחות הרבעון הראשון של 2021, ויקבלו בתמורה תוספת ריבית של עד 0.75%. נוסף לכך תגייס פתאל החזקות 100 מיליון שקל בהנפקת זכויות, שבמסגרתה יזרים בעל השליטה 57 מיליון שקל.
בסביבת פתאל מבינים היום כי נעשו טעויות בהתנהלות החברה מול מחזיקי האג"ח. ראשית, לא נעשתה עבודת הכנה אצל המחזיקים הגדולים והתוצאה הייתה שגופים ובהם אלטשולר שחם, מיטב דש, מגדל והראל - התנגדו למתווה. "מבחינתנו, בתור מחזיקי אג"ח", אומר גילעד אלטשולר, "זו ההגנה היחידה שיש לנו, והתחושה היא שאנחנו לא מקבלים מספיק עבור מה שאנו נותנים. ברור לנו שקרה כאן מקרה לא סימפטי, פתאל הוא יזם משכמו ומעלה, ויש לנו רצון להקל, אבל החברה צריכה לגלות יותר גמישות. מה שהם הציעו היה מעט מדי ולא מספק".
שנית, לאחר האסיפה פתאל כשל בלשונו, וטען כלפי המחזיקים שהם "לא נותנים יד להצלת המשק". הוא אף הרחיק לכת כשהטיל על כתפיהם את האחריות לעובדים שאולי יהיה צורך לפטר, בשל אי התגייסותם למהלך אשר יקל על החברה, שתהיה חשופה לקריסה. התבטאות "עקומה" ללא ספק. אלטשולר לא מייחס לה חשיבות ותולה זאת בחוסר הניסיון של החברה בשוק ההון, אך מבהיר: "למשקיעים שלי מה שהכי חשוב זה כספם. הם לא אמורים להציל את המשק".
מעבר לכך, פתאל למעשה ביקש מהמחזיקים "להיכנס מתחת לאלונקה", בעוד שהוא עצמו נכנס לשם באופן חלקי בלבד. למה הכוונה? פתאל (לצד בת זוגו לשעבר הדסה) ניצל במהלך השנתיים האחרונות את נסיקת מניית החברה (עד לפרוץ משבר הקורונה) כדי לממש נתחים מהחזקותיו, בתמורה כוללת של כ-550 מיליון שקל. כך שאפשר היה לצפות, בטח ממי שמצפה לסולידריות, שיכניס את היד עמוק יותר לכיס ולא ייעצר ב-57 מיליון שקל. פתאל מצידו, בהזדמנויות שונות, הציע להנמיך ציפיות בעניין באומרו כי אינו יכול להזרים עוד.
"אי אפשר להגיד שהם פעלו בצורה לא אחראית"
יש גם גופים מוסדיים המגלים הבנה למצבו של פתאל. בית ההשקעות פסגות למשל. גת מגידו, סמנכ"לית ההשקעות בפסגות אמרה כי "אי אפשר לתת 'ווייבר' בחינם, ולכן דרשנו וקיבלנו התחייבות להזרמת הון, פיצוי בריבית, איסור חלוקת דיבידנדים, התחייבות של החברה לא לגייס חוב חדש עם ביטחונות, לא להקדים תשלומים ולא לחזק ביטחונות לנושים פיננסיים קיימים".
בקרב המחזיקים, אין מחלוקת שפתאל היא חברה טובה שנפלה קורבן לאירוע שלא בשליטתה, אשר צימק את שווייה מ-8 מיליארד שקל לפני פרוץ משבר הקורונה לכ-3 מיליארד שקל כיום (ירידה של יותר מ-60%).
ואולם מעבר לאירוע הנקודתי, נשאלת השאלה מה סיכוייה לצלוח את המשבר, שהיכה קשות בענף התיירות. הנהלת החברה הציגה בפני המחזיקים מתווה התייעלות הכולל מספר מרכיבים: השגת מימון של כ-1 מיליארד שקל, דרך הלוואות ומכירת נכסים; צמצום שכר; והוצאת אלפי עובדים לחל"ת (לרבות שלושת בניו של פתאל).
זה גם מעלה את השאלה האם החברה לא צמחה מהר מדי ועם מינוף גבוה מדי. בסביבת פתאל דוחים את הטענה, וגם המוסדיים מסכימים: "זה היה סקטור שצמח באופן מהיר, והחברה פעלה נכון", אומר אלטשולר. "פתאל היה עם הטרנד של התיירות, תחום שצמח במעל 7% בשנה, כך שהיה היגיון גדול לצמיחה הזו, במיוחד שהם יודעים לעבוד ומכירים את התחום. היה צריך לנצל את זה".
"ענף התיירות, כמו גם התרבות, הם מהענפים שהפעילות שלהם הייתה הראשונה להיעצר, והם גם יהיו האחרונים לחזור לפעילות מלאה", מחזקת מגידו מפסגות. "בצד השני, מדובר בתעשיות שמשרתות הרבה מאוד מקומות עבודה. משברי עבר מראים שלוקח לתיירות כשנתיים עד שלוש שנים להתאושש ולחזור לרמות השיא טרום המשבר.
"פתאל זו חברה טובה, מנוהלת היטב, שקיבלה קרדיט מהשוק בזכות ביצועים. הם צמחו והיכו באופן עקבי את התחזיות, ובהתאם הצליחו לגייס בריביות נמוכות. אבל קרה כאן אירוע מסוג 'ברבור שחור' שמכביד על הפעילויות שלהם. זה מאוד חריג ולא בשליטתם, וצריך לקחת את זה בחשבון.
"בסופו של דבר, הצמיחה המהירה שלהם הייתה חלק מהתוכנית העסקית, בעולם של תיירות בפריחה, כך שאי אפשר להגיד שהם פעלו בצורה לא אחראית" מזכירה מגידו. "בשנים האחרונות הייתה התפתחות אדירה בתחום התייירות והם הגיבו לכך ונהנו מזה, וזה 'התכתב' לגמרי עם המציאות. המשקיעים הסתכלו על זה בצדק כפוטנציאל, עד שבאה הקורונה ושמה להם 'ברקס' חיצוני".
בעדכון שפרסמה באחרונה העריכה פתאל כי 73 מבין 183 המלונות הפעילים שלה (ב-18 מדינות) ייפתחו עד לסוף הרבעון השני, ו-110 מהם "יישארו סגורים בשלב זה". עוד העריכו בפתאל כי "ברבעונים השלישי והרביעי של 2020 שיעורי התפוסה במלונות הקבוצה שייפתחו, יהיו נמוכים באופן משמעותי מאוד ביחס לשיעורי התפוסה ברבעונים המקבילים ב-2019".
החברים משוכנעים שיצלח את המשבר
פתאל, בן 62, החל את דרכו בעולם המלונאות כפקיד קבלה, בהמשך ניהל בתי מלון ואף רשתות וב-1998 החל את דרכו העצמאית, ממשרד של 50 מ"ר שבו ישבו הוא ומזכירתו, קרן, המלווה אותו עד היום, כשהוא עומד בראש חברת המלונות הגדולה בישראל.
קבוצת עופר הייתה הראשונה שנתנה לו מימון, וכך במהלך השנים הוא "אסף" עוד ועוד מלונות, בתחילה בישראל ובהמשך באירופה. כיום מונה הרשת כ-50 מלונות בישראל (חלקם בשלבי הקמה), וכ-130 באירופה.
שלושת בניו של פתאל מנישואיו הראשונים להדסה - נדב, אסף ויובל, עובדים בחברה. הוא עצמו נשוי בשנית לריקי, ממנה יש לו שתי בנות קטנות. בין חבריו אפשר למנות שמות בולטים בעולם העסקים: משה אדרי, מבכירי תעשיית הקולנוע; צביקה גיור, הבעלים של ניופאן; יזם הנדל"ן רוני יצחקי; בעלי קסטרו, גבי רוטר; חן למדן, בעלי חברת השילוח אוריין; אילן גרינבוים, מנכ"ל יורוקום לשעבר; והמפיק שי נשר, בעלה של איילה חסון.
החבורה נוהגת להיפגש שלוש פעמים בשבוע, ברבע לשבע בבוקר, ולרוץ מכיכר אתרים בת"א עד יפו, לפעמים לאורך הירקון. מי שחיבר בין הרצים היה צחי פישביין ז"ל, שהיה הבעלים של אופיס דיפו, ולכן גם הקבוצה נקראת על שמו. לפעמים, הם גם שותים קפה יחד אחרי הריצה.
החברים מאמינים שפתאל יצלח את המשבר. "הוא הקים חברה ברמה מאוד גבוהה", הם אומרים, "והציבור מאוד אהב את המניה. הוא ממונף, אבל לא באופן בלתי סביר. אי אפשר להיות מוכן למצב כזה, שבו בבת אחת כל המלונות נסגרים. זה תסריט שאי אפשר להתכונן אליו".