פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר הקורונה: גיוסי עובדים הוקפאו, פגיעה קשה בסטארט-אפים קטנים

      מחסור במימון, ירידה במכירות, קיצוץ בכח אדם ובמשכורות וסכנת סגירה. סקר חדש בחן את השפעות משבר הקורונה על סטארט-אפים בישראל מאז תחילת המשבר

      משבר הקורונה: גיוסי עובדים הוקפאו, פגיעה קשה בסטארט-אפים קטנים
      .

      השפעות הקורונה על השווקים לא פוסחות על תעשיית ההייטק הישראלית. מאז פרוץ המשבר חברות נסגרות, מקצצות שכר ומפטרות עובדים, וישנם סימנים של קיפאון בהשקעות. סקר חדש בוחן את ההשפעות של משבר הקורונה על סטארט-אפים בישראל מאז תחילת משבר הקורונה ועד אמצע חודש מאי.

      הסקר מגלה כי סטארט-אפים ישראלים סובלים ממחסור במימון ומירידה במכירות בהיקפים משמעותיים, נאלצים לקצץ בכח אדם ובמשכורות וחלק ניכר מהם מתמודד עם סכנת סגירה. עוד עולה מן הסקר כי מרבית החברות בוחנות נתיבי מימון חלופיים, אך הם לא עונים על הדרישה.

      את הסקר ערכה רשות החדשנות בשיתוף עם איגוד התעשיות המתקדמות IATI, ובדקה למעלה מ-400 חברות סטארט-אפ ישראליות, בגדלים שונים ובתחומים שונים: תוכנה, בריאות וחומרה. תוצאות הסקר מפולחות לפי גודל החברה המשיבה, ו-65% מהחברות שהשתתפו הן חברות קטנות של עד 10 עובדים. ניכר שהשפעות הקורונה על חברות בגודל זה הן חזקות במיוחד, ואם המצב הקיים ימשך, 65% מהסטארט-אפים הקטנים בישראל יאלצו לסגור את פעילותם בשל מחסור במזומנים בתוך חצי שנה.

      בחור צעיר מתראיין למשרה בחברת הייטק (ShutterStock)
      רוצים ריאיון עבודה? זה כנראה לא הזמן המתאים

      לפי הסקר, מאז תחילת משבר הקורונה רבע מהחברות כבר פיטרו עובדים, 10% מהחברות פיטרו עד 10% מכח האדם שלהן, ו-14% מהחברות פיטרו למעלה מ-15% מכח האדם שלהן. בחלוקה לתחומים בולטות החברות בתחומי החומרה והתקשורת, ששליש מהן פיטרו עובדים. זאת לעומת חברות פרמה וביוטק, מהן רק 6% דיווחו כי פיטרו עובדים.

      אם המצב יימשך, שליש מהחברות דיווחו כי יאלצו לפטר לפחות 15% מעובדיהן בתוך 3 חודשים, ורבע נוסף מהחברות - בתוך חצי שנה. גל הפיטורין הגדול ביותר צפוי בקרב חברות שנמצאות בשלב סבב גיוס A, שיותר משני שליש מהן דיווחו כי הן צפויות לערוך פיטורין בתוך חצי שנה.

      עוד עולה מן הסקר ש-71% מחברות הסטרט-אפ עצרו גיוסי עובדים חדשים, 14% האיטו את הגיוסים ורק 15% ממשיכות בגיוס עובדים כרגיל. למעלה מ-40% מהחברות המשיבות הוציאו עובדים לחל"ת, וקרוב ל-25% הוציאו לחל"ת יותר ממחצית מכח האדם שלהן. 22% מהחברות קטנות של עד 10 עובדים הוציאו לחל"ת את הרוב המוחלט של עובדיהן, וכך גם 14% מהחברות של 11-30 עובדים. בקרב החברות הגדולות יותר, אין אף חברה שדיווחה על חל"ת בהיקף דומה.

      הכנסות והשקעות

      הבעיה מתחילה כמובן בתזרים המזומנים שמורכב מגיוסי הון ומהכנסה ממכירות. בנוגע למכירות, 17% מהחברות דיווחו כי אין פגיעה במכירותיהן בעקבות המשבר, מתוכן 6% דיווחו על גדילה במכירות. למעלה מרבע מהחברות דיווחו על פגיעה בהיקף של כ-45% מהחברות דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% במכירותיהן, ו-37% מהחברות דיווחו על פגיעה נמוכה מכך. חברות של 50 עובדים ומעלה שענו על הסקר דיווחו על הפגיעה המועטה ביותר.

      בנוגע לגיוסי הון, 40% מהחברות המשיבות דיווחו על עצירה בתהליכי גיוס ההון שלהן, ו-50% נוספות דיווחו על עיכובים. לפי הסקר, רק עשרה אחוז מתהליכי הגיוס נמשכים בימים אלה כמתוכנן. סטארט-אפים מתבססים על השקעות הון סיכון והשקעות אחרות כדי לפתח מוצר שאמור, אם יצליח, להחזיר את עלות הפיתוח כשיצליח להגיע למכירות משמעותיות ולבסוף לאקזיט.

      בשנים האחרונות, השוק היה מוצף בכסף, חברות גייסו בקלות יחסית ולכן גם נקטו בגישה בזבזנית עם גיוסיהן. הן נטו להשקיע בגיוס כח אדם אינטנסיבי ושכר גבוה, בהתרחבות מהריה לשווקים ברחבי העולם, ובהוצאות על משרדים אופנתיים במיקומים יקרים. כעת, הקושי לגייס כספים מביא חברות לקיצוצים שונים, במטרה להאריך את זמן ההישרדות שלהן מבלי לגייס מימון נוסף.

      50% מהחברות הנשאלות דיווחו כי לא יוכלו להמשיך בפעילות יותר מ-6 חודשים ללא מימון נוסף. השיעור הזה גבוה במיוחד בקרב חברות קטנות, שהן מרבית העונות על הסקר, ולכן הנתון הזה לא מייצג את המצב בקרב חברות גדולות יותר. כאמור, 65% מהחברות של עד 10 עובדים לא יוכלו להמשיך את פעילותן ללא מימון מעבר לחצי שנה. לעומתן, רק 12% מהחברות של 31-50 עובדים ענו באופן דומה, וכרבע מהחברות של 50 עובדים ומעלה.

      מקורות מימון חלופיים

      כדי לשרוד, כך עולה מהסקר, חלק ניכר מהחברות פונות למקורות מימון חלופיים. מסלולי המימון שנבחנו הם פנייה למשקיעים הקיימים לצורך סבב גיוס פנימי; פנייה לגורמים פיננסיים לצורך קבלת הלוואה; ופנייה לרשות החדשנות לצורך קבלת מענק. 51% מהחברות דיווחו כי פנו למשקיעיהן הקיימים, מתוכן, 35% קיבלו תשובה שלילית ו-19% קיבלו מימון נוסף. היתר עדיין ממתינות לתשובה.

      חברות של עד 10 עובדים קיבלו תשובות שליליות ממשקיהן בשיעור ניכר: 47% מהן קיבלו תשובה שלילית, ורק 16% קיבלו מימון נוסף. לעומתן, מקרב החברות הבינוניות, של 31-50 עובדים, 60% מתוך החברות שפנו לקבל מימון נוסף ממשקיעיהן, דיווחו כי קיבלו תשובה חיובית - השיעור הגדול ביותר מבין חברות בחלוקה לפי גודלן.

      בנוגה לפנייה לרשות החדשנות לקבלת מענקים, 60% מהחברות דיווחו כי הן מתכוונות להגיש בקשה לקבלת מענק. מחציתן מתכוונות להגיש בקשה למענק במסלול המהיר, והיתר במסלול הרגיל. מסלול המהיר מיועד לחברות אשר זקוקות למימון במהרה, כיוון שההון הקיים שלהן לא מספיק להמשך פעילותן לאורך זמן. חברות שאינן זכאיות להגיש למסלול זה, כיוון שמצבן הכספי יציב מעט יותר, יכולות להגיש למסלול הרגיל.

      לבסוף, למרות הקשיים המימוניים בתקופה הנוכחית, קרוב ל-60% מהחברות לא פנו לקבלת הלוואה ולא שוקלים פנייה כזו. 22% מהחברות דיווחו כי הן שוקלות את האפשרות לפנות לגורם פיננסי לקבלת הלוואה, ורק חמישית מהחברות דיווחו כי פנו לבנק או גורם פיננסי אחר לקבלת הלוואה. מתוך החברות שפנו, רק 20% קיבלו הלוואה כזו, שהן 4% בלבד מכלל החברות שהשתתפו בסקר. מחצית מהחברות שביקשו לקבל הלוואה נענו בשלילה, והיתר טרם קיבלו תשובה.