"הקריטריונים והמגבלות המופיעים בחוק המענק לעידוד התעסוקה יביאו לכך שמעסיקים רבים, בייחוד אלו שנפגעו באופן דרסטי, לא יקבלו פיצוי כלל, או יקבלו פיצוי מופחת, ולעומת זאת מעסיקים 'טרמפיסטים' שכלל לא נפגעו בתקופת המשבר, וחלקם אף נהנו מהטבות שניתנו לכלל העסקים כמו תשלום לעובדיהם בגין תקופת החל"ת, הנחות בארנונה, הלוואות, דחיית מועדים וכיוצ"ב, יזכו לקבל את מלוא המענק".
בנוסף, המדינה "חוסכת" על הגב של העסקים הקורסים, ובמקום להעניק לעצמאים סיוע בהיקף 6 מיליארד שקלים, כפי שהקצתה לתוכנית, היא תשקיע בפועל כ-3 מיליארד שקלים בלבד על פי התוכנית הנוכחית. כך טוענים ראשי ארגוני העצמאים, התוקפים את חוק המענק לעידוד התעסוקה.
היום יובא החוק - הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים במשק, ועתיד להעניק מענק לעסקים בעבור כל עובד שיוחזר לשוק העבודה - לאישור הממשלה. אך הביקורת נגד החוק לא שוככת.
על פי המתווה שגיבש שר האוצר ישראל כ"ץ יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרגים המקצועיים, יינתן מענק לכל עסק בגין כל עובד שיוחזר לעבודה החל מה-1 ביוני בסכום כולל של 7,500 שקל. עוד נקבע, כי בגין עובדים שהוחזרו לתעסוקה החל מה-1 במאי, יקבל העסק מענק בסכום כולל של 3,500 שקל.
מטרת החוק היא יצירת תמריץ להחזרת העובדים לתעסוקה וצמצום הפגיעה הכלכלית במשק, אך ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר, שנפגעו את הפגיעה המשמעותית ביותר ממשבר הקורונה.
במכתב ששיגרו לשר האוצר בסוף השבוע טוענים נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ונשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) רועי כהן, כי ההצעה במתכונתה הנוכחית תאפשר מצב אבסורדי בו עסק, שמחזור עסקיו לא נפגע כלל, ייהנה ממענק מלא בסך 7,500 שקל בגין כל עובד, ואילו לעסק שהיה סגור לחלוטין ללא כל הכנסה במשך 5 חודשים ויפתח באופן מלא רק באוגוסט, יינתן מענק מופחת באופן משמעותי, בסך 3,750 שקל בגין כל עובד - מענק שאינו מעודד ו/או תורם ליישום תכלית החוק.
"ככל שיש מתווה המאפשר קיומה של סיטואציה לא סבירה ולא הגיונית זו - הוא מחייב בדיקה ושינוי", כותבים גינדי וכהן לשר.
כמו כן, לטענת השניים, המתווה המוצע לאור המגבלות והסכומים הנקובים בו, לא ימצה להערכתתם את הבטחת ראש הממשלה להקצאת 6 מיליארד שקל לטובת העניין. "אנו צופים, שבמסגרת הנוכחית סך המענק לא יחצה את רף ה-3 מיליארד שקל. מכאן עולה כי החוק בניסוחו הנוכחי לא יגשים את תכליתו", נכתב במכתב הפנייה לשר.
במכתבם פורשים גינדי וכהן את שורת "העיוותים", כלשונם, ביישום החוק המוצע, ובראשם הבעיה כי אין זכאות למענק בגין עובדים שהוחזרו לפני ה-1 במאי. לטענתם, משרד האוצר הודיע לציבור המעסיקים כבר באפריל כי יינתנו תמריצים עבור עובדים שיוחזרו לעבודה מהחל"ת, ובכך הטעה את הציבור. לטענת גינדי וכהן, המדינה אפשרה, דחפה ופנתה לעסקים הקטנים וחנויות הרחוב לפתוח כבר ב-20 באפריל השנה את כלל החנויות והעסקים, כולל מרכזי קניות, תוך הבטחה כי יקבלו פיצוי, אך כעת עולה תמונה לפיה כלל לא הייתה כוונה אמיתית לפצות עסקים אלו, ודווקא אלו שמהרו לחזור למעגל העבודה ולהחזיר את העובדים לפעילות יוצא שכרם בהפסדם ולא יתוגמלו כלל.
עוד נטען שהבעיה חלה גם לגבי עסקים שנפתחו החל מ-1 במאי, וביניהם עסקים בתחומי מסעדות ופנאי, שנפגעו קשות במשבר, ובהתאם לתוכנית המוצעת יקבלו סכום זעום בלבד של 3,500 שקל, שעבורם לא מהווה תמריץ להחזרת עובדים לעבודה ולא מהווה הזנק לעסק עצמו להישאר עסק חי ומנוע צמיחה של המשק הישראלי.
"עיוות" נוסף לטענת גינדי וכהן הנו הפגיעה בסכום המענק בגין עובדים שיוחזרו לעבודה בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. "מודל המענק חייב להתאים את עצמו למגזרים שלמים, שהפגיעה בהם הייתה אנושה ושאין באפשרותם לפתוח את העסק בקרוב או לחלופין להפעילו במתכונת מלאה בחודשים הקרובים... סכום המענק שיקבלו נמוך, למרות שאלו העסקים שנפגעו הכי קשה, הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח, ודווקא אלו שאמורים לקבל את המענק הגבוה ביותר יקבלו את המענק הנמוך ביותר", כותבים השניים לשר.
בין היתר, מתייחסים גינדי וכהן לעסקים בתחום אולמות וגני האירועים, תיאטראות, תרבות, הפקות, תיירות, מלונאות וכדומה.
פגיעה בסטודנטים ובאימהות
טענה נוספת העולה כנגד תוכנית הסיוע הנה כי הגבלת המענק רק בגין עובדים שהשתכרו שכר מזערי בסך 3,300 שקל תפגע באוכלוסיות חלשות, בסטודנטים, בחיילים משוחררים, באימהות, בסייעות באזרחים ותיקים ונכים, שבמקרים רבים עובדים במשרה חלקית.
עוד טוענים גינדי וכהן כי מנוסח החוק עולה כי מעסיקים רבים יוחרגו, ביניהם: גני ילדים ומעונות לגיל הרך פרטיים בכיתות מתוקצבות; כל המגזר השלישי; עמותות; מלכ"רים שחלק מפעילותם נתמכת על ידי המדינה ועוד. לטענתם, קיים חוסר סבירות בהחרגת המעסיקים שנתמכים באופן טוטאלי ונוצרת אפליה בין מעסיקים.
עוד נטען במכתב כי גם נוסחת חישוב מצבת העובדים מייצרת בעיות. לטענת השניים, על פי הנוסח המוצע קביעת נקודת בסיס ההעסקה הנמוך לפי חודש אפריל תביא לכך שלמעסיקים רבים יקבע בסיס העסקה בסיסי גבוה מידי ויפגעו בגובה הפיצוי.
כך לדוגמה, מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בחודש אפריל מתוך חמלה כלפי העובדים, על מנת שלא יוותרו מחוסרי פרנסה ערב חג הפסח. כמו כן עובדי תחנות דלק שהוצאו לחל"ת לאור הסגר שהוטל, עובדים בקבוצות סיכון שהוצאו לחל"ת בחודש אפריל, מעסיקים שהחזירו עובדים לעבודה בחודש אפריל, ביניהם חנויות הרחוב והמרכזים המסחריים ועוד.
טענה נוספת שמעלים גינדי וכהן נגד החוק הינה כי הוא מעניק פיצוי למעסיקים שכלל לא נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה - ה"טרמפיסטים", שחלקם נהנו מהטבות שניתנו לכלל העסקים כמו הנחות בארנונה, הלוואות ודחיית מועדי תשלום לרשויות. תזכיר החוק במתכונתו מציע לפצות אותם בדיוק באותו האופן בו יפוצה עסק שהיה סגור ולא היו לו כלל הכנסות בחודשים האחרונים.
מנגד, נטען במכתב, ישנם מעסיקים רבים, שלמרות שנפגעו במחזור העסקים שלהם, הם החליטו שלא להוציא את עובדיהם לחל"ת ובכך הסירו את נטל התשלום מהמדינה. "דווקא עסקים אלו ראויים לקבלת פיצוי", כותבים השניים לשר.
באשר לאי מיצוי התקציב שהוקצה לתוכנית - 6 מיליארד שקלים, טוענים השניים כי חשבון מתמטי פשוט מראה כי בכדי למצות את כל הסכום, נדרשת חזרתם של 800 אלף עובדים לעבודה בחודש יוני ובגינם יקבל המעסיק 7,500 שקל.
לטענתם, בפועל גם להיקפים אלה לא נגיע, כי אם נפחית ממצבת המובטלים את כל העובדים של המועסקים שהוחרגו מהתזכיר המוצע (לגביהם לא ישולם תמריץ כלל ) כגון עובדי מדינה, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וכיוצ"ב, גופים מתוקצבים (עמותות תרבות, רווחה, סעד, חברות עירוניות, תאגידי מים, קופות חולים, תאגידי בריאות, מוסדות חינוך ממשלתיים, מוסדות להשכלה גבוהה) ונוסיף על כך את העובדה שהפיצוי הולך ופוחת עם החזרת העובדים בחודשים מאי, יולי, אוגוסט וספטמבר, ממוצע הפיצוי שישולם יהיה כ- 4,000 שקל. להערכת גינדי וכהן, במצב דברים זה העלות התקציבית לא תהיה בין 2 ל-3 מיליארד שקל, ובהנחה כי סכום זה חייב במס הרי שהמדינה תשלם נטו לתוכנית 1-1.5 מיליארד שקל בלבד.
תיאטרון האבסורד
נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, פנתה לשר האוצר בבקשה לעריכת תיקונים בחוק המענק לעידוד התעסוקה (יחד עם המשנה לנשיאת הלשכה, רו"ח אלינה פרנקל). בין התיקונים שמציעות השתיים ישנן הצעות החופפות ל"עיוותים" שהציגו גינדי וכהן, וביניהם הדרישה לכלול בחוק המענק לעידוד תעסוקה גם עסקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת ולאפשר להם מענק בהיקף של 30% מהירידה בהכנסותיהם, לא להפלות מעסיקים שהחזירו עובדים כבר במאי, לפטור את המענק מתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות, ולהבטיח המשך העסקת עובדים בחצי שנה לפחות מיום חזרת העובד.
במכתב מציינות רו"ח שטרק ורו"ח פרנקל רונן, בין היתר, כי אין להפלות בין עובדים שחזרו לעבודה אצל המעסיק בחודש מאי לבין עובדים שחזרו לעבודה בחודשים יוני, יולי, אוגוסט או ספטמבר, במיוחד לאור ההתחייבות השלטונית של משרד האוצר שמעסיקים שיקדימו החזרת עובדים לא ייפגעו בזכאותם למענק.
לטענתן, "הבחנה זו יוצרת הפליה וזאת בשל העובדה שמעסיקים שהחזירו את העובדים מוקדם יותר (ובכך הקלו על קופת המדינה במימון דמי האבטלה, אך ספגו ירידה בהכנסותיהם כתוצאה מאי חזרה מלאה של הפעילות במשק), יקבלו מענק בסכום נמוך יותר מאשר מעסיקים שהחזירו את העובדים בשלב מאוחר יותר. זאת בייחוד כשרבים מהמעסיקים הסיקו מהודעת דוברות משרד האוצר שלא ייפגעו מכך שהחזירו את העובדים שלהם לפני מיסוד מנגנון התמריצים".
המלצה נוספת של לשכת רואי החשבון היא שהמענק הפטור ממע"מ, יהיה פטור גם מתשלום בעבור ביטוח לאומי ומס בריאות בדומה למענק פעימה שלישית.
לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס: "המסמך שהגשנו לשר כולל תשעה עיוותים ונושאים שיש לתקן במתווה, כולל הצעותינו המקצועיות לשינוי, שיביאו לכך שיישום החוק ייתן תמריץ למעסיקים להשבת העובדים ויאפשר להם להמשיך להיות עסקים חיים ומנועי צמיחה במשק, שלא יכול להרשות לעצמו להפסיד ולא מנוע אחד".
נשיא לה"ב עו"ד רועי כהן מוסיף כי "מתווה מענק עידוד התעסוקה לא נותן מענה אמיתי למגזר העסקי. העסקים הקטנים מרגישים מרומים ושהונו אותם לחשוב שמישהו מעוניין באמת לעזור ולסייע להם במאמץ לשמור על העסק שלהם. חלק מהעסקים פתחו כפי שאישרו להם ב-20 באפריל, וכלל חנויות הרחוב והעסקים שאפשרו להם לחזור לעבודה פתחו ב-26 באפריל. ואלה לא יזכו לשום מענק.
"זה פשוט תיאטרון האבסורד, שעסקים שניסו לשמור על עובדיהם במהלך המשבר ונפגעו קשה במחזור שלהם לא יקבלו מענק, ועסקים שלא נפגעו כלל ושחררו ללא סיבה את עובדיהם לחל"ת על חשבון המדינה יקבלו מענק. זה פשוט בלתי נתפס. על פניו מסתמן שהמטרה האמיתית באוצר מלכתחילה הייתה פשוט לא לתת את הסיוע, ועשו הכל כדי שהמענק הזה לא ייצא לפועל. גררו זאת חודש ימים, הוציאו את העובדים החלשים, הסטודנטים, החיילים המשוחררים מחוץ למתווה ויצרו תמריץ שלילי להחזרתם.
"איזה עסק יחזיר עכשיו עובדים בסוף מאי שאפשרו לו לפתוח כאשר הוא מפסיד 4,000 שקל על כל עובד במידה ויחזור לפני 1 ביוני? צחוק הגורל שמשרד האוצר מדרבן את העסקים לא לחזור לעבודה בתעסוקה מלאה ואין תיאור נכון יותר שזו תוכנית האין מענק הכי מתוחכמת שייצרו במדינת ישראל ואפשר כבר עכשיו לתת להם פרס על החיסכון למדינה על גב העסקים הקטנים. העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון, ללא מענה אמיתי ועם תוכנית שגויה מהיסוד".