פטור מאגרות והקלת העומס: המשימות הדחופות של ניסנקורן

החודש נכנס ללשכתו שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן ועבודה לא חסרה לו. אתגרים רבים צפויים לעמוד בפניו וביניהם סוגית מינוי פרקליט מדינה קבוע, משפטו של ראש הממשלה, סמכויות בג"ץ, קידום רפורמות שהתעכבו בתקופת כהונתה של ממשלת המעבר ועוד. עם כניסתו לתפקיד, שאלנו מספר משפטנים מתחומי התמחות שונים, מהן לדעתם המשימות החשובות ביותר של השר בקדנציה הקרובה.

עו"ד רועי הכט, שותף וראש מחלקת מקרקעין במשרד שביט בר-און גלאון צין ושות' מציין כי "במהלך השנתיים האחרונות נעשו על ידי משרד המשפטים פעולות מבורכות ליצירת ממשקים מקוונים המייעלים את עבודות לשכות הרישום (הטאבו) והפחתת הנטל הבירוקרטי הכרוך בהגעה פיזית ללשכות כגון: רישום הערות אזהרה, רישום עסקאות למיניהן, בדיקת תיק מקוונת אצל רשם הירושה ועוד. משבר הקורונה האיץ במספר שנים קדימה את תהליכי המעבר לעבודה מקוונת מרחוק ו'הכריח' גם את מי שלא היו מורגלים בכך להשתמש בפלטפורמות דיגיטאליות לניהול שבוע העבודה מתוך בתיהם.

"טוב יעשה שר המשפטים החדש, אם יקדיש מזמנו להעמקת ההנגשה של שירותים מקוונים בכל התחומים האפשריים הכרוכים ברישום עסקאות נדל"ן כולל, למשל: יצירת נוהל קבוע שיאפשר שימוש באמצעים דיגיטאליים לשיחת "zoom" ממשלתית, ממוקדת ויעילה שאותה יכולים פקידי האגף לנהל אל מול פרקליט מייצג בעל "כרטיס חכם", עם משתתפים רבים, תוך הצגת חומר הרקע בתיק על המסך המשותף, ובכך לחסוך את זמן הגעה ללשכה ולקצר את טווח הזמן לתיאום הפגישות; רישום סוגי עסקאות נוספות באמצעים מקוונים כגון: הסכמי שיתוף; האצת השימוש בזיהוי ואימות חתימה מרחוק לייפויי כח (תהליך שהחלו בו בזמן הקורונה); יצירת ממשק מקוון למסירת אישור היעדר חובות בנוסח אחיד של רשויות מקומיות וועדות לתכנון ולבניה חתום דיגיטאלית, ועוד. הפעולות המקוונות ללא ספק, מייעלות את תהליכי העבודה הפרוצדוראליים, מפחיתות נטל בירוקרטי, חוסכות זמן ומשאבים לממשלה, לאזרח ולנותני השירותים ומעל לכל - הן אלה שיאפשרו המשך פעילות עסקית רציפה ומתן שירותים ציבוריים ועסקיים חיוניים, בעתות משבר נוספות, חלילה".

עו"ד יובל גרייבסקי, שותף מנהל במשרד יהודה רוה ושות' מציין כי "קודמתו של שר המשפטים הנכנס, הגברת שקד, הטילה אגרות על מגישי תובענות ייצוגיות. החלטה זו, חיובית כשלעצמה לשם סינון תובענות סרק, גרמה לצמצום מספר התובענות הייצוגיות שהוגשו בעקבותיה בעשרות אחוזים. על מנת 'שהתינוק לא יישפך עם המים' ותימנע גם הגשת תביעות מוצדקות, מן הראוי להרחיב את מעגל הזכאים לפטור מאגרה, בנסיבות שיוגדרו מראש ובכללן מגישי תובענה שיש בה תועלת של ממש לציבור. כיום הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט במקרים מסוימים וכרוך באי וודאות.

"בנוסף הייתי ממליץ לשר להחיל באופן ברור גם על תובענות ייצוגיות את הכלל של מעשה בית דין. היינו מניעת האפשרות של הגשת תביעות נוספות בגין אותה עילת תביעה וכן בגין עילות או פלוגתות דומות שיכולות היו להיטען בהליך ייצוגי קודם ולא נטענו. זאת גם בהתחשב בתופעה של שכפול תביעות רבות נגד נתבעים שונים באותם נושאים שאינם מחויבים באגרה".

עו"ד דניאל פרידנברג ממשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בדיני משפחה וירושה מסביר כי "המשימה הדחופה ביותר של השר הנכנס בתחום המשפחה והירושה היא הקלת העומס. שופטי המשפחה במחוזות השונים נאלצים להתמודד עם מאות רבות (וחלקם עם אלפים) של תיקים פעילים. הדבר מייצר עומס רב ואף גורם להתמשכות יתר של ההליכים. הגדלה והוספת תקני שפיטה ברחבי הארץ ע"פ יחס התיקים הנפתחים מדי שנה בכל מחוז, יכולה לסייע ולהקל בצורה ניכרת - מה שיכול לחזק את אמון הציבור במערכת וכך ייצאו כולם נשכרים. גם כאשר מדברים על ענייני ירושה, הטיפול בבקשות לצווי ירושה וקיום צוואה אורך לפעמים זמן רב מהנדרש בשל עומס רב הרובץ על עובדיה המסורים של המערכת וגם בעניין זה נדמה שהגדלת התקנים על ידי השר תוכל לסייע ולייעל את הטיפול".

עו"ד גלית קרנר המתמחה ברשלנות רפואית מסבירה כי "תחום הרשלנות רפואית מצריך הבנה מעמיקה של תהליכים רפואיים ובחינתם בעיניים משפטיות לאור "כללי הזהב" בכל תחום רפואי. תביעות אלו מעמיסות מצד אחד על הנפגע הוצאות משפט כבדות ביותר ושנים ארוכות של סבל בשל דחיות דיונים מרובות, הגשות של חוות דעת מאוחרות ומנגד מעמיסות גם על המערכת המשפטית שנאלצת במשך שנים ארוכות לקיים התדיינויות מורכבות העולות לממסד הון רב. תחום הרפואה בארץ מאופיין פעמים רבות ב"קליקות" הערבים זה לזה ולכן גם פעמים רבות מתקשה בית המשפט למנות מומחה בלתי תלוי אשר יביע עמדתו האמיתית בהתאם לספרות המקצועית והפרקטיקה המחויבת באותו תחום.

שתי בעיות חמורות אלו יכולות וצריכות להיפתר על ידי 'יציאה מהקופסא' והבניית מערך ייחודי לתחום זה. עם כניסתו של שר המשפטים החדש, השר אבי ניסנקורן, המלצתי לפתרון הבעיה היא כדלהלן: בראש ובראשונה, הפניית תביעות מתאימות למגשרים בקיאים מיד לאחר הגשת כתבי הטענות וחוות הדעת. שנית, לאור לשון תקנות סדר הדין החדשות, לעמוד על איסור דחיית מועדי דיון - מה שיוביל את הצדדים לשיח אמיתי וענייני מחוץ לכותלי בית המשפט. לבסוף, יש לבנות מאגר מגוון ובלתי תלוי של מומחים שיצאו לפנסיה או פרשו או כאלו שהם צעירים מספיק על מנת להיות מועסקים על ידי המערכת במגוון תחומים אשר ישמשו כמומחה ביהמ"ש".

עו"ד עומר מאירי, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות' אומר כי "לעניות דעתי, אחת המשימות החשובות ביותר של שר המשפטים החדש היא להכניס לתוקף כמה שיותר מהר את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. מדובר באחת הרפורמות הגדולות ביותר בעולם המשפט בשנים האחרונות, שאמורה לייעל ולקצר באופן משמעותי את משך ניהול התיקים האזרחיים. התקנות החדשות זכו לביקורת מקצועית (שלטעמי בחלקה מוצדקת) מצד חלק גדול מציבור עורכי הדין, בהובלה של לשכת עורכי הדין.

"על שר המשפטים ניסנקורן לאזן בין הצורך, מצד אחד, להקשיב לביקורת העניינית ולפעול לתיקון הדרוש תיקון, ומצד שני לא לעכב יותר מידי את יישום הרפורמה, שהיא כה נחוצה למערכת המשפט. אין ספק שרפורמה בסדר גודל כזה, שמשנה דרמטית את האופן בו יתנהלו תיקים אזרחיים, יוצרת לשר המשפטים אתגר גדול מאוד, ונאחל לו הצלחה בכך".