איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר

ביום חמישי בערב היה ג'ק דורסי, מייסד ומנכ"ל טוויטר, בביתו בסן פרנסיסקו, ושוחח עם מנהלים בחברה. לפי "ניו יורק טיימס", השיחה הופסקה בשל ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבו נכלל המשפט: "כאשר הביזה מתחילה, הירי מתחיל", בהקשר לעימותים בין המשטרה למפגינים במיניאפוליס. לפי הדיווח, קבוצה של יותר מעשרה בכירים בטוויטר דנו בשאלה האם הפוסט דוחף לאלימות. דורסי הכריע לסמן את הציוץ כ"מאדיר אלימות", ולחסום את האפשרות לעשות לו לייק או לצייץ אותו מחדש.

ההחלטה הזאת הביאה לשיא את המתח שבין הנשיא האמריקאי לרשת החברתית שאיפשרה לו להפיץ את מסריו באופן רחב ויעיל, גם אם כללו פייק ניוז, הסתה ואיומים. במהלך השבוע שעבר סימנה טוויטר שני ציוצים נוספים של טראמפ, הפעם בהקשר של היותם לגרסתה פייק ניוז. בתווך איים טראמפ לסגור את טוויטר ולהטיל עליה רגולציה, ובמידה רבה גם קיים - בחמישי בלילה הוא חתם על צו נשיאותי שמפחית את ההגנות על הרשתות החברתיות.

הנושא של מעורבות בציוצים ובפוסטים של פוליטיקאים עומד במרכז דיון ציבורי בחודשים האחרונים. השבוע האחרון הדיון הזה העמיד בשני צידי המתרס את דורסי ואת מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. "פייסבוק לא תהיה הפוסקת של מה מכל מה שנאמר ברשת הוא אמת", אמר צוקרברג בראיון ל"פוקס ניוז" בעקבות החלטת טוויטר. בכך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, שאף צייץ ציוץ עם הציטוטים שלו.

בתגובה צייץ דורסי: "נמשיך לסמן מידע שגוי או שנוי במחלוקת בנוגע לבחירות ברחבי העולם. זה לא הופך אותנו לאלו שפוסקים מה האמת... הכוונה שלנו היא שאנשים יכריעו בעצמם". פייסבוק היא רשת חברתית גדולה משמעותית, שמגיעה לכ-1.7 מיליארד משתמשים יומיים - פי חמישה מזה של טוויטר. עם זאת, גם טוויטר היא בעלת השפעה לא מעטה על השיח הציבורי.

זו אינה הפעם הראשונה שצוקרברג ודורסי מנהלים דיון פומבי על חופש הביטוי וגבולותיו. באוקטובר האחרון נאם צוקרברג באוניברסיטת ג'ורג'טאון, והתייחס בין היתר להחלטה שלא לצנזר מודעות פוליטיות. לדבריו, פייסבוק מעוניינת לאפשר לאנשים חופש ביטוי בהתאם לחוקה האמריקאית וכחלק מהמסורת האמריקאית, שאפשרה בין היתר את עלייתה של התנועה לזכויות האזרח, אשר פעלה לסיום האפליה נגד אפרו-אמריקנים, ומזוהה עם מרטין לותר קינג.

בתגובה לנאום אמר דורסי כי בעוד ש"אנחנו מדברים הרבה על חופש ביטוי", אין מספיק שיח על האופן בו האלגוריתמים של רשתות חברתיות מדגישות תכנים מסוימים, ומעניקות להם עדיפות וחשיפה לקהלים רחבים יותר. "לא היה לכך ייצוג בנאום הזה", אמר דורסי.

דורסי (43) נחשב לפחות מוכר מצוקרברג, ובגלל גודלה של פייסבוק, הוא גם פחות משפיע ממנו. בעוד שצוקרברג תופס את עצמו כראש מעצמה, דורסי משמש במקביל כמנכ"ל של חברה ציבורית נוספת, חברת התשלומים סקוור. דורסי אמנם ייסד את סקוור, אבל ביצוע במקביל של שני תפקידי מנכ"ל הוא חריג. הדבר הזה אף הוביל לכך שאליוט מנג'מנט, קרן השקעות אקטיביסטית, דרשה את הדחתו של דורסי לפני כשלושה חודשים בטענה שטוויטר צריכה מנכ"ל במשרה מלאה. אליוט, קרן שהקים המיליארדר הרפובליקני פול סינגר, נסוגה בסופו של דבר מהדרישה. דורסי גם היה אמור לבלות כמה חודשים באפריקה במהלך 2020, תוכנית שנגוזה בגלל הקורונה.

הסיפורים הללו מוכיחים כי דורסי וצוקרברג תופסים את התפקיד שלהם באופן שונה. בזמן שדורסי מחלק את זמנו בין שתי חברות, צוקרברג מבצע סקרים כדי לבדוק את מידת הפופולריות שלו ומנטר דעת קהל שלילית, בדומה לפוליטיקאים. באופן כללי, נראה שהוא הרבה יותר מחושב, ושהצעדים בהם נוקט מייסד פייסבוק נועדו יותר מהכל כדי לשמר את עוצמתה. זה בא לידי ביטוי בשתי החלטות: הקריאה שלו להטלת רגולציה על הרשתות החברתיות והמניעה שלו מבדיקה של פוסטים של פוליטיקאים.

בעבר אמרה שריל סנדברג, מספר 2 בפייסבוק, כי "אפשר לפרק אותנו, או חברות טכנולוגיה אחרות, אבל זה לא יפתור את הסוגיות מהן אנשים מודאגים, הדבר הנכון לעשות הוא לייצר את החוקים הנכונים עבור האינטרנט". סנדברג גם טענה כי כל חברות הטכנולוגיה מתמודדות עם הבעיות הבוערות של התעשייה, כמו אבטחת בחירות ופרטיות, ללא קשר לגודלן, ולכן יש צורך ברגולציה. מבחינת צוקרברג ופייסבוק, הקריאה להטיל רגולציה היא ניסיון להציל את המצב - במקום לחכות שיפרקו אותה, בפייסבוק עברו לאסטרטגיה של הכרה בבעיה וניסיון לקחת חלק בעיצוב הפתרון.

ההחלטה של פייסבוק לא לבדוק פוסטים שפורסמו על ידי פוליטיקאים, עשויה להיות חלק מתפיסת עולם אמיתית, אך אולי גם ניסיון לא להתעמת עם הממשל האמריקאי ובראשו הנשיא טראמפ, שהתנהלותו לא צפויה. ההחלטה של צוקרברג ספגה ביקורת רבה, אך אירועי סוף השבוע מראים כי אולי הוא נקט בדרך הזהירה והחכמה - הוא הבין כנראה שסימון פוסטים של פוליטיקאים יעלה אותו על מסלול התנגשות בלי נמנע עם טראמפ, כפי שקרה לדורסי.

גם בעבור טוויטר ודורסי זאת לא הייתה החלטה קלה, למרות שדורסי נחשב לתומך בתנועת "חיי שחורים נחשבים" (באנגלית: Black Lives Matter, בקיצור - BLM), שהוקמה ב-2013 כתנועת מחאה נגד אלימות שוטרים כנגד אזרחים אפרו-אמריקאיים. לפי כתבה ב"ניו יורק טיימס", קדמו להחלטות הללו חודשים ארוכים של התלבטויות בקשר לאופן שבו טוויטר צריכה לנהוג כלפי פוליטיקאים, ובכלל. לפי "וול סטריט ג'ורנל", דורסי אמר בעבר כי הציבור צריך להיות מודע לדעות של פוליטיקאים, מבלי שמסננים אותן וטען כי טוויטר כחברה אינה נחשבת לליברלית או לשמרנית.

ההתנהלות של דורסי מדגישה במידה רבה את אוזלת היד של צוקרברג ופייסבוק, שנראה שההתנהלות שלהם מעוצבת על פי האינטרסים העסקיים של החברה. קשה להיות בטוח שצוקרברג לא שם לנגד עיניו רק את ההשלכות השליליות של הפלטפורמה שלו. למעשה, כתבה נרחבת שפורסמה בשבוע שעבר ב"וול סטריט ג'ורנל" מראה כי פייסבוק התעלמה מדוח פנימי ששיקף את הבעייתיות של הרשת החברתית, למשל יצירת קיטוב חברתי ותפוצה רחבה יותר של פוסטים קיצוניים.

בפייסבוק טענו שנעשו צעדים לפתור את הבעיה, אך לא ניתן להתעלם מהרוח שעולה מהכתבה - פייסבוק חוששת מצעדים שיפחיתו את המעורבות של גולשים ברשת החברתית, דבר שייתרגם לפחות שהיה בפלטפורמה ובהמשך לפגיעה בהכנסות. לפי אותה כתבה, בפייסבוק חששו כי שינוי האלגוריתם יוביל להפחתת החשיפה של פוסטים מהצד הימני של המפה הפוליטית, דבר שיעורר עליה ביקורת נוספת ואולי יוביל גם לצעדים רגולטוריים נגדה.

מנגד, דורסי נקט בצעדים שמסכנים את עתידה של טוויטר. צוקרברג אמר בעבר, במידה רבה של צדק, כי לפייסבוק יש משאבים גדולים משמעותית מאלו של טוויטר, דבר שיאפשר לה לשפר את המערכת. המשאבים של טוויטר מוגבלים יותר ויהיה לה קשה להתמודד עם רגולציה גדולה יותר, שתחייב שינויים טכנולוגיים. ואולי זה דווקא הפוך - לפחות מבחינה ציבורית, דורסי מציג את עצמו כניגוד של צוקרברג, כקול שפוי ואחראי יותר.