הרבעון הראשון במערכת הבנקאית: יותר עמלות והפסדי אשראי

הרבעון הראשון בשנת 2020 לא הטיב עם הבנקים בנוגע לתוצאות המיידיות שלהם, בצל היערכותם להרעה משמעותית ביכולת של חלק ניכר מהציבור לעמוד בהחזרי ההלוואות, בשל השלכות משבר הקורונה. בשורה התחתונה של הרבעון, הרווח המצרפי של שבע קבוצות הבנקאות המסחריות בישראל צנח בכ-75% לסך כולל של 729 מיליון שקל. שניים מהבנקים (לאומי ואגוד) אף עברו להפסד, כשהפועלים הצליח לחמוק ממעבר להפסד הודות ל"הפרשות קורונה" שביצע כבר בדוחותיו לרבעון הרביעי ב-2019.

בסיכומו של הרבעון הראשון ישנו בנק אחד שמציג רווח גבוה מעל היתר ושהרוויח כמעט מחצית מהרווח המצרפי - מזרחי טפחות, שמי שמנהל אותו צפוי להיפרד מהבנק בחודשים הקרובים. קרוב לו (בנטרול רווח חד פעמי שרשם מזרחי טפחות) נמצא דיסקונט, כשלצדם ניתן לציין את הבינלאומי שרשם את הירידה המתונה ביותר ברווחים.

אלא שתוצאות הרבעון הראשון ב-2020 לא באמת מספרות את הסיפור של הבנקאות בצל משבר הקורונה. הן בעיקר מהוות תמרור אזהרה בולט להמשך השנה וממחישות את הצעדים שננקטים על ידי המערכת הבנקאית בכללותה כהכנה להרעה אמיתית שתגיע בהמשך השנה.

הרבעון הראשון של 2020 מציג בפנינו שני מצבי עולם. האחד הוא מצב העולם העסקי, שמעיד על המשך תפקוד "כרגיל", עם עלייה בהכנסות מריבית בגין תיק האשראי הקיים של הבנקים ועם עלייה בהכנסות מעמלות - גם הודות למשבר הקורונה שהזין את המסחר בבורסה ואת הצורך של השוק המוסדי במט"ח - וזאת ללא גידול מהותי בהפסדי אשראי שנרשמו בפועל אצל לווים ספציפיים רבים.

מצב העולם השני הוא זה שמסתכל על המשך השנה ושנערך להפסדי אשראי "אמיתיים", שיניבו לבנקים הרבה הפסדי אשראי עם שם לווה ויתרת הלוואה מדויקת. אלה יגיעו כנראה לאחר שמתישהו במהלך הרבעונים השני והשלישי השנה תסתיים תקופת "הגרייס", שבמסגרתה כל הבנקים המקומיים הקלו עם הציבור כשאפשרו דחייה של כמה חודשים בהחזרי הלוואה.

זה מה שבעיקר גרר מטה את רווחי הבנקים, דרך ההוצאות בגין הפסדי אשראי שהסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.92 מיליארד שקל שנחתכו מהשורה התחתונה בענף. מדובר בהיקף הוצאות בגין הפסדי אשראי גבוה בהרבה מהשגרה בה הורגלנו בשנים האחרונות. הוא גבוה כמעט פי שמונה מההוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 378 מיליון שקל שנרשמו ברבעון הראשון ב-2019.

אך לא רק זאת, ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון אינן ההפרשות היחידות שהמערכת הבנקאית ביצעה בצל משבר הקורונה. המציאות הזו החלה למעשה כבר בדוחות הבנקים ברבעון הרביעי של 2019, שפורסמו לקראת סוף הרבעון הראשון השנה. כך, ברבעון הרביעי ב-2019 נרשמו הוצאות בגין הפרשי אשראי בהיקף חריג גם כן של כמעט 1.5 מיליארד שקל, כך שבשני הרבעונים האחרונים ההוצאות הללו הסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נחלקות בגדול לשני סוגים - האחד הוא הפרשות פרטניות, שנעשות לגבי הלוואות ספציפיות שבהן יש הרעה מסוימת. לצדן יש הפרשות קבוצתיות שהבנקים מבצעים מתוך ציפייה להרעה כוללת בשל קושי בהחזרים, בשלל תחומי פעילות, וללא הרעה ספציפית ידועה שכבר קרתה. כלומר, ההפרשות הקבוצתיות נובעות ממניעים של זהירות ומסתמכות על הערכות, בעוד שההפרשות הפרטניות נעשות בגלל נזקים.

וכך אנו מגיעים למה שבאמת חתך את תוצאות הבנקים הרבעון האחרון, ולמעשה כבר מהרבעון האחרון ב-2019: ההפרשות הקבוצתיות.

ניתוח הדוחות הכספיים של שבע קבוצות הבנקים העצמאיות מלמד כי בשני הרבעונים האחרונים הבנקים ביצעו הפרשות קבוצתיות בהיקף של כמעט 2.8 מיליארד שקל (כשברבעון הרביעי אשתקד בעיקר מדובר על "הפרשות קורונה" של הפועלים ושל דיסקונט), למול הפרשות פרטניות נטו של כ-1.6 מיליארד שקל. ברבעון הראשון בלבד מדובר על חלוקה קיצונית אף יותר, כשהיקף ההפרשות הקבוצתיות עמד על 2.36 מיליארד שקל בעוד שההפרשות הפרטניות נטו עמדו על 562 מיליון שקל.

אגב, אין להבין מהמספרים הללו שהגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי קרה רק בגלל זהירות מוגברת והיערכות להפסדי אשראי ממשיים בהמשך השנה. גם ההפרשות הפרטניות נטו שנרשמו ברבעון הראשון ב-2020 לבדן מלמדות על גידול ניכר באשראי שכבר נקלע לקשיים ממשיים. זאת מאחר שההפרשות הפרטניות לבדן גבוהות מכל ההוצאה בגין הפסדי אשראי שנרשמה ברבעון הראשון ב-2019. מציאות זו מצטרפת לקפיצה משמעותית אף יותר בהפרשות הפרטניות להפסדי אשראי שנרשמה ברבעון הרביעי אשתקד, אז הן היו גבוהות מ-1.6 מיליארד שקל.

למול הגידול החד בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהפחיתו מאות מיליוני שקלים מהרווח המצרפי בענף, ישנו גידול של 2% בהכנסות הבנקים מריבית, נטו. בשורה זו בולט הפועלים עם ירידה ביחס לרבעון המקביל, כשיתר הבנקים מציגים גידול.

לצד זאת הבנקים מציגים עלייה בהכנסות מעמלות, במידה רבה הודות למשבר הקורונה. ברבעון הראשון השנה הסתכמו העמלות ששילם הציבור לבנקים בכ-3.38 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-9% ביחס לעמלות שהציבור שילם לבנקים על שירותיהם, מעבר לריביות בהלוואות. הגידול האמור גורף, כשרק בנק ירושלים הקטן מאוד רשם קיטון בשורה זו.

מדוחות הבנקים עולה כי חלק הארי מהגידול בעמלות נבע משני תחומים. הראשון הוא מסחר בניירות ערך, שזינק בעקבות הסערה בשוקי ההון ושהעמלות בגינו נסקו ב-25% - מ-622 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-776 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה. השני הוא עמלות ההמרה, שנבעו בעיקר מהצורך של הגופים המוסדיים לבצע עסקאות במט"ח ולהתכסות בדולרים. אגב, בעיצומו של משבר הקורונה, עוד במהלך הרבעון הראשון, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח וסייע לבנקים על מנת שאלה יסייעו למוסדיים ולספק להם מט"ח, כשבשוק המוסדי טענו אז כי הבנקים מנצלים את הסיוע של הבנק המרכזי ולא מגלגלים אותו אליהם במידה מספקת.

הרבעון הראשון השנה מלמד אותנו, ולא בפעם הראשונה, שכשיש סערה בשוקי ההון וחוסר ודאות, הציבור רץ לביטחון של הפיקדונות בבנקים, בגלל הרצון להימלט מהפסדים ולהבטיח תשואה. כך קרה גם הפעם כשהבורסה צנחה והציבור ברח בהמוניו, ואף פדה מעל 40 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, ופנה לפיקדונות עם ריבית מובטחת (ואפסית). אגב, מי שעשה זאת איבד גם את ההתאוששות בשוקי ההון מסוף מרץ ועד היום.

כך או כך, עיבוד נתוני הבנקים לרבעון הראשון ב-2020 מלמד כי ברבעון הראשון השנה גדל היקף הפיקדונות בבנקים ב-8.1% לסך מצרפי של 1.42 טריליון שקל. זאת בזמן שמול זאת נרשם גידול מתון בהרבה בשיעור של 2.3% "בלבד" באשראי לציבור, שהסתכם בסוף הרבעון בכ-1.11 טריליון שקל. כלומר, נכון לסוף מרץ 2020 היווה האשראי לציבור "רק" 78.6% מהפיקדונות לציבור, דבר שמלמד על פוטנציאל למתן אשראי נוסף. בהקשר זה נדגיש כי חלק לא זניח מהגידול באשראי לציבור שנרשם ברבעון הראשון השנה נבע מניצול קווי אשראי על ידי חברות שביקשו להיערך להרעה נמשכת.

עם זאת, היקף האשראי לציבור כנראה ישתנה ברבעון השני. זאת משום שהבנקים נכנסו למגננה בסוף הרבעון הראשון והמתינו לתחילת עבודת הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, וקרנות אחרות, בסיוע המדינה, יצאו לדרך. זה קרה במהלך הרבעון השני, שבמהלכו צפויה ירידה במשכנתאות.

בכל אופן, הפוטנציאל למתן אשראי על ידי הבנקים גדל בשיעור ניכר במהלך הרבעון הראשון השנה, בין היתר הודות לזרימה של 106 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות ומשוק ההון לפיקדונות הבנקים. סביר שחלק מהכסף הזה עשה כבר את הדרך ההפוכה, בצל עליות בשוקי ההון, אבל, עדיין מדובר בזריקת מרץ אדירה למנוע האשראי המרכזי של הבנקים - הפיקדונות.