ארגון "לקט ישראל", העוסק בימי שגרה בהצלת עודפי מזון והעברתו לכ-175,000 נתמכים ברחבי הארץ באמצעות מאות עמותות, יזם מחקר מיוחד באמצעות "גיאוקרטוגרפיה" לבדיקת השפעת הסגר והנחיות החירום על אבדן מזון בקרב הציבור הישראלי.
מהמחקר, שנערך במהלך חודש מאי בקרב 500 נשאלים מכלל האוכלוסייה בישראל, מעריכים 61% מהנשאלים כי זרקו עד 15% מהמזון שקנו במהלך ימי הסגר. 7% מהנשאלים מעריכים כי השליכו בין 16% ל-30% מהמזון שרכשו. 2.8% מהנשאלים העריכו כי זרקו בין 31% ל-50% מהמזון שרכשו. מעל לחצי מהישראלים, כ-55%, סבורים כי זרקו בתקופת הסגר, מדי שבוע, מזון שלא נצרך בשווי של כ-300 שקל.
מהמחקר עולה כי הסיבה העיקרית לבזבוז מזון בימי משבר הקורונה בישראל היא הכנה עודפת של ארוחות. הנחה סבירה היא שהדבר נובע מהמעבר לאכילה בבתים בלבד למשך תקופה ארוכה.
הסיבה המרכזית השנייה לזריקת מזון שנרכש בזמן משבר הקורונה מבלי שנצרך היא תאריך התפוגה שהגיע לפני שנעשה בו שימוש. למרות ש-20.2% אחוזים מהמשיבים, המייצגים כחמישית מהאוכלוסייה, ציינו כי הם מקפידים יותר על בדיקת תאריכי תפוגה מאז תחילת המשבר 57% מהישראלים זרקו מזון שלא נצרך בימי הנחיות החירום כיוון שכבר היה פג תוקף.
עוד עולה מן המחקר כי במהלך תקופת הסגר 45% מהישראלים זרקו מזון שלא נצרך כתוצאה מכך שניזוק או נשפך ו- 37.6% מהציבור זרקו מזון כתוצאה מבישול לקוי. בנוסף, 31.8% מהישראלים זרקו מזון כתוצאה מקניית יתר.
69.4% מהציבור סבורים כי הוצאותיהם על מזון גדלו מתחילת המשבר ונאמדו בין 300 ל-900 שקל בשבוע. קרוב למחצית מהנשאלים, ציינו כי במהלך משבר הקורונה ערכו קניות בסופר מרקט בשכונת מגוריהם או ביישוב מגוריהם. מדובר בהבדל משמעותי בהרגלי הקנייה, משום שבניגוד לימי שגרה אנשים העדיפו להישאר קרוב לבית.
ממצא מעניין נוסף שעולה מן המחקר, מראה כי 77.8%, רוב מוחץ בקרב הציבור, סבורים כי הוציאו יותר כסף על מזון מאז פרוץ המשבר. ההוצאה השנייה בגובהה הייתה חשבון החשמל (32% מהמשיבים) והשלישית על חשבון המים (25.6%). ההנחה הסבירה היא שהדבר נובע לאור השהייה בבית במסגרת הנחיות החירום. 31.6% מהישראלים דיווחו על עלייה בהוצאות על קניות מוצרי טואלטיקה וחומרי ניקוי.
מבין מוצרי המזון, עולה כי במהלך תקופת הנחיות החירום קנו הישראלים הביתה יותר פירות וירקות ומוצרי חלב: 55% מהנשאלים דיווחו כי קנו יותר פירות וירקות. בנוסף, הרוב דיווחו על קניית מוגברת של מוצרי חלב. צריכה המשקאות האלכוהוליים והיין עלתה רק ב-9 אחוזים.
מנכ"ל "לקט ישראל", גידי כרוך: "ממצאי המחקר מראים כי הן החשש מפני סגירת המרכולים והן השהות הממושכת בבית, הביאו לזריקת מזון בשיעור גבוה מסיבות שונות. לאבדן מזון יש השלכות הן על הכיס הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו והן על המשק בכללותו מאחר שהוא גורם לנזקים כלכליים, סביבתיים וחברתיים ניכרים. עלויות אובדן המזון, לכל אורך שרשרת הערך של גידול ויצור המזון, מערך השיווק ההפצה והצריכה, מתגלגלים בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעים על יוקר המחיה בישראל. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות יצור ועבודה היורדות לטמיון. לפיכך, לצמצום האובדן ולהצלת מזון תרומה כלכלית חשובה, גם לצמצום אי השוויון במשק, וגם להקטנת יוקר המחייה ולשיפור הפריון והתחרותיות של תעשיית המזון בישראל".
ממצאים בולטים
- כשליש מהציבור מצהיר כי זרק יותר מזון במהלך תקופת ההסגר.
- הסיבות העיקריות לזריקת מזון: בקרב 61% מהישראלים עקב הכנה עודפת ובקרב 57% מהישראלים עקב פג תוקף.
- יחד עם זאת - כחמישית מהציבור הצהירו כי במהלך תקופת הסגר הם הקפידו לבדוק תאריכי תפוגה על גבי המוצרים.
- שיעור מי שמדווח שאינו זורק אוכל גבוה יותר בקרב המבוגרים, ככל שההכנסה יורדת ובקרב מי שציין שההוצאות שלו על מזון קטנו.
- 61% מהציבור מעריך כי זרקו עד 15% מהמזון שקנו בימי ההסגר.
- קרוב ל-78% מהציבור טוען שההוצאה שגדלה בתקופה זו בשיעור הגבוה יותר היא על מזון, 32% טענו לעלייה בתשלומי החשמל ו-25.6% בתשלומי המים - לאור השהייה הממושכת בבתים.
- מוצרי חלב ופירות וירקות הם המוצרים שאותם כמחצית מהאוכלוסייה מצהירה שקנתה יותר ממוצרים אחרים. 55% מהציבור קנו יותר ירקות ו-56% מהציבור רכשו יותר מוצרי חלב.
- מעל 54% מהציבור הוציאו במהלך תקופת ההסגר יותר מ-500 שקל בשבוע על מזון. בעלי ההכנסה הממוצעת ומעלה הם שהגדילו בצורה המשמעותית ביותר את ההוצאה השבועית על מזון. בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע - 44% הוציא מעל 500 שקל בשבוע על מזון.
- 48% מהציבור בישראל קנו ברשתות השיווק בשכונה או ביישוב מגוריהם לעומת 22% בסופרמרקטים מחוץ לישוב - הבדל משמעותי. 12% במכולות השכונתיות ו-12% בקנייה באון-ליין.