בסרטון: כרטיסי אשראי חשופים ברשת
מצב שבו לקוח מבצע עסקה בבית עסק מסוים באמצעות כרטיס אשראי ובהמשך נקלע למחלוקת מול בית העסק הוא שכיח, בוודאי בימים אלו שבהם מגיפת הקורונה מכה בבתי עסק. לא אחת פונה מחזיק כרטיס האשראי לחברה שהנפיקה לו את הכרטיס ומבקש ממנה להפסיק ולהעביר את תשלומי העסקה לבית העסק, תוך שהוא מעלה טענות שונות הקשורות בעסקה שביצע.
מהם המצבים שבהם חברת כרטיסי האשראי רשאית או מחויבת להתערב בעסקה, המכונה "עסקת היסוד"? בסוגיה זו דן בהרחבה לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופט דורון חסדאי, כשדחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש עו"ד מאור בשן כנגד חברת מקס איט פיננסים (לשעבר לאומי קארד). עו"ד בשן טען באמצעות בא כוחו, עו"ד רענן בשן, כי די בכך שהלקוח טוען בפני חברת כרטיסי האשראי כי לא סופקה לו תמורה בגין העסקה, או כי הגיע להסכמה עם בית העסק על ביטול העסקה, כדי להביא לכך שמנפיקת כרטיס האשראי תחדל מלחייב אותו בגין העסקה שביצע.
מקס, טענה מנגד, באמצעות עורכי הדין יחיאל כשר ועופר שובל ממשרד תדמור לוי ושות', כי מנפיקת כרטיסי חיוב רשאית להתערב בעסקת היסוד בין מחזיק כרטיס אשראי לבית עסק, רק במקרים שבהם חוק כרטיסי חיוב מתיר לה לעשות כן. מקרה שבו לקוח טוען כי בית העסק הסכים לבטל את העסקה, אך בית העסק אינו מבטל את העסקה במסוף הסליקה, אינו נמנה עם המקרים שבהם מנפיקת כרטיס חיוב רשאית להתערב בעסקה.
המשמעות היא שפתרון המחלוקת במקרה זה צריך להיעשות בין הלקוח לבין בית העסק ישירות, ומנפיקת כרטיס האשראי לא יכולה להתערב בעסקה.
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה, קיבל את עמדת מקס והבהיר בפסק הדין: "בהיעדרה של הודעת ביטול מצד הספק אזי הלכה למעשה קיימת מחלוקת בין הספק לבין הלקוח לעניין עסקת היסוד, ובמקרה כזה סעיף 10(א) לחוק כרטיסי חיוב לא חל". עוד הבהיר בית המשפט כי, סעיף 10(א) מניח קיומה של סיבתיות בין אספקה לבין ביטול העסקה, כאשר ההנחה היא כי העסקה בוטלה מחמת אי האספקה ולא מסיבות אחרות. כמו כן, השופט חסדאי חידד את משמעותו של סעיף 10(א) לחוק: "סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב נועד לסייע ללקוח רק במצבים שבהם בית העסק לא סיפק את הנכס שנרכש בעסקה, ועקב כך הוא ביטל את העסקה עם בית העסק והודיע על כך בכתב למנפיק. סעיף 10 אינו חל במצבים שבהם בית העסק סיפק או נכון לספק את הנכס, אך הלקוח בחר, גם אם מטעמים מוצדקים, לבטל את העסקה ולא ליטול את הנכס".
לסיכום: מנפיקת כרטיסי אשראי יכולה להתערב בעסקת היסוד רק במצב של כשל תמורה, שהוא "באשמת" בית העסק. לקוח לא יכול להחליט שהוא לא מעוניין לקבל את התמורה, ואז לטעון שבגלל הודעות על כך שהוא לא מעוניין לקבל את התמורה, מנפיקת כרטיס האשראי מחויבת לעצור את החיובים. במצב שבו ללקוח יש טענות ביחס לעסקת היסוד שאינן טענה לכשל תמורה באשמת בית העסק, עליו להפנות את טענותיו לבית העסק ולא למנפיקת כרטיס האשראי.