משבר הקורונה הטיל זרקור על מערכת הבריאות הישראלית - קבלת ההחלטות וכיצד היא משפיעה על הזקנה המאושפזת במסדרון, שיטת התקצוב והצורך בשקיפות וייעול רגולציה, שתסייע גם לעובדי מערכת הבריאות שזעקתם נשמעה. סיוע משמעותי הינו הכרחי גם אחרי המשבר, הרבה יותר ממחיאות כפיים במרפסות.
לאף אחד אין ספק שמשימותיו של שר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין רבות ומורכבות. עם זאת, צו השעה מעמיד את משרד הבריאות בפני הזדמנות נדירה למנף את דפוסי הפעולה שאומצו במשבר, לתעל את חוזקות המשרד ולהפוך את מערכת הבריאות הישראלית לאחת מהמובילות בעולם.
המפתח להצלחה תלוי בתיעדוף נכון: ייעול המשאבים הקיימים וחיזוק המשאב החשוב ביותר במערכת הבריאות, המשאב האנושי. אותו משאב שהפך את ישראל לאומת ההייטק ובאותה נשימה לאומת "Health-tech". ישראל הרי היא סיפור הצלחה על אנשים שבנו מדינה, עולים חדשים אשר הגיעו מכל קצוות העולם ארצה, הפכו לחוקרים, מדענים ורופאים והקימו מדינה מוטת טכנולוגיה אשר חצי מהיצוא שלה מבוסס על תעשיית ההייטק והביופארמה. אין מדינה שלא מתקנאת בידע שלנו, במחקר וביזמות הישראלית. זוהי תעשיה עתירת הון אנושי, אומת החדשנות של המחדשים והמתחדשים אשר באמצעות טכנולוגיות פורצות דרך הצליחו לפתח תרופות חדשניות לרבות רפואה מותאמת אישית, להפוך מחלות קשות כמו סרטן למחלות כרוניות, להאריך את תוחלת החיים ואף להפחית את שיעורי התמותה בארץ ובעולם.
לאחר יותר מעשור של השקעות ויצירת קשרים בין מחקר אקדמי לפיתוח תעשייתי, פוטנציאל הצמיחה הוא עצום. יכולותיה המוכחות של ישראל בטכנולוגיות מתקדמות כה רבות מהוות בסיס נוח לפתיחת מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות בתחום הביופארמה הפועלות בישראל ולהנעת שיתופי פעולה גלובליים לקידום משמעותי של שירותי הבריאות.
מתחת לרדאר, תעשיית הפארמה היא מבין נכסיה החשובים של ישראל לביסוס צמיחה כלכלית. התעשייה ממריצה את פיתוח ההון האנושי, יוצרת דרישה להשכלה גבוהה, אשר כמעט חצי מהלומדים לתארים מתקדמים בה הם ברפואה ומדעי החיים, ומעודדת גיוון טכנולוגי.
על פי הדוח האחרון שפרסם משרד הבריאות בשנת 2018, חברות הפארמה השקיעו על 1.2 מיליארד שקל בשנה במחקרים קליניים וברפואה מותאמת אישית, בישראל נערכים מדי שנה 3,000 מחקרים קליניים, כמחציתם חדשים. המשמעות היא תזרים עצום של הון פרטי למערכת הבריאות. למעשה, מדובר באחד מהענפים היחידים שמאפשרים להכניס הון פרטי לקופת הרפואה הציבורית שצמאה לכסף.
עם זאת, הפער בין הפוטנציאל הגלום בתעשיית הפארמה בישראל לבין המימוש שלה ענק. לו ימומשו אותן השקעות, מדובר במפתח משמעותי שיכול להציל את מערכת הבריאות הציבורית מקריסה.
במציאות הנוכחית, רק 2% מסך ההשקעות של כלל החברות הרב-לאומיות במחקר ופיתוח בישראל הוא בתחום הבריאות והפארמה לעומת השקעה של 18% מסך השקעות במדינות מערביות, כלומר כמעט פי עשרה בהשוואה להשקעה בישראל. המשמעות היא שלו ימומש מלוא הפוטנציאל, סך ההשקעות יכול להגיע להיקפים חסרי תקדים של כעשרה מיליארדי שקלים מדי שנה.
מעבר להגדלה בהשקעות, למחקרים הקליניים יתרונות רבים עבור ציבור החולים בישראל. הגדלת מחקרים קליניים אלו מאפשרת הנגשה של תכשירים רפואיים ניסיוניים בשלבים מתקדמים עוד לפני הכנסתן לשוק או לסל אשר יעניקו כבר כעת מזור למחלתם ומהווה את המוצא האחרון לריפוי אשר נותר עבורם. לחלק ממשתתפי הניסוי ותחת קריטריונים קשיחים, חלק מהמטופלים אף זוכים לקבל את התרופות, ללא עלות עד כניסתן לסל התרופות.
אותן בעיות ומשברים שהציף משבר הקורונה במערכת הבריאות לא פסחו גם על תעשיות הפארמה ועל המחקרים הקליניים. הפתרונות לאותן הבעיות הם דווקא מה שיכול לאפשר את אבני הדרך הראשונות לסלילת מערכת בריאות יעילה יותר. למשל, כשחולים רבים נמנעו מלהגיע לבתי החולים, בשיתוף פעולה מהיר עם משרד הבריאות ובתי החולים, חברות הפארמה איפשרו ביקורים בבית המטופל על ידי צוות בית החולים, הוקם מערך הסעות מיוחד לצוותים הרפואיים ומערך שינוע תרופות עד לבית המטופל. עידוד השקעות, הפחתת רגולציה וחיזוק תעשיות הפארמה יאפשר גם מניעת הגירה שלילית של חוקרים ומדענים והחזרתם של רבים שעזבו.
לאחר כעשור מגיע שר חדש למשרד הבריאות, זו הזדמנות אמיתית להציב את תחום המחקר והפיתוח כמשימה לאומית והפיכתה של תעשיית הפארמה כמנוע צמיחה עתידי. בניגוד לשאר האתגרים העומדים בפני השר החדש, מדובר באתגר קל ליישום. בעיקר כי את התשתית, והרגלוציה הדרושה לכך כבר הניח מנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימנטוב. זו העת להמשיך את אותם התהליכים שיכולים להציל את מערכת הבריאות מקריסה, להשתמש באותם פתרונות והזדמנויות שיצר משבר הקורונה ולא להתעלם מהפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בשינוי אמיתי בתחום המחקר והפיתוח.
הכותב הוא מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה.