לא הנחת סלב: מה עומד מאחורי הסדר הטיעון של בר וציפי רפאלי?

ב-2007 פרצה הדוגמנית הישראלית בר רפאלי אל העולם הגדול. היא הייתה בת 21 בלבד והתהדרה בחבר סלב עולמי, ליאונרדו דה קפריו, ובקמפיינים בארה"ב. התקופה הזאת סימנה את תחילתה של סאגת מס אזרחית ופלילית שליוותה את הדוגמנית למעלה מעשור, ובסיומה כעת היא מודה ב-12 עבירות מס, צפויה לשלם עשרות מיליוני שקלים מס וקנסות למדינה ולבצע תשעה חודשי עבודות שירות; אמה, ציפי רפאלי, ששימשה הסוכנת שלה, הודתה בביצוע עשרות עבירות מס ותישלח ל-16 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לתשלום קנס.

את סיומה של הסאגה סימן הסדר טיעון עם הפרקליטות הנוגע להעלמות המס שיוחסו למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של רפאלי בחו"ל ב-2009-2012 וכן העלמת מס על הכנסות בישראל. ההסדר כולל פרק חסוי שמתייחס לסכום המס המלא שעל הדוגמנית לשלם, בנוסף למס בסך 8 מיליון שקל שחויבה לשלם על-ידי בית המשפט המחוזי בגין הכנסותיה בחו"ל ב-2010-2009.

רפאלי הרוויחה 25 מיליון שקל מעבודתה בחו"ל במשך ארבע שנים - 2009 עד 2012 - וסכום המס הידוע עד כה מתייחס לכמחצית מההכנסות בלבד. במסגרת ההסדר רפאלי צפויה לשלם סכום מס כפול, ככל הנראה כ-15 מיליון שקל בסך-הכול, בנוסף לקנס בסך 2.5 מיליון שקל שהוטל עליה, וקנס בסך 2.5 מיליון שקל שהוטל על אמה.

אבל הסיפור האמיתי פה הוא לא הכסף. הסיפור האמיתי הוא הענישה הפלילית שבמסגרתה רפאלי "חמקה" לכאורה ממאסר, ואמה תיכנס ל-16 חודשים מאחורי סורג ובריח.

סביב הסדר הטיעון והמשא-ומתן שנוהל בחודשים האחרונים נשמעו לא מעט אמירות כמו "רפאלי מקבלת הנחת סלב" או "מוותרים לה" וטענות כי מדובר בכישלון מבחן "בוזגלו", הקובע כי כל החשודים/נאשמים בפלילים שווים ללא קשר למינם, גזעם, מעמדם וייחוסם; וגם על כך שהאם ציפי שוכבת על הגדר עבור בתה.

אם נעצור רגע את רכבת ההתלהמות הדוהרת ונסתכל סביב, נגלה כי הנוף של הפרשה הזאת לא בהכרח תואם את הטענות נגד ההסדר.

המבקרים טוענים כי הפרקליטות נותנת יחס מועדף לסלבס, וכי אנשיה "הסתנוורו" מהזוהר של רפאלי. אבל מה שהפרקליטים שהכריעו בתיק ראו לנגד עיניהם לא היה "הזוהר" של בר רפאלי, הגם שזוהרה בהחלט משמעותי לתיק ולנסיבות העובדתיות. הם ראו את תמונת המציאות שהצביעה על כך שבר רפאלי אומנם הייתה האווז שמטיל את ביצי הזהב, זאת שהביאה את הכסף הגדול, אך אמה ציפי הייתה זו שצבעה אותו בגוונים של שחור.

ככל שהתבהרו הפרשה ועובדותיה, התברר כי העבריינית העיקרית בתיק, המבצעת של העבירות הפליליות ששינו את מסלול התיק ממחלוקת אזרחית בין רשות המסים לבר רפאלי אל חדרי החקירות הפליליות - היא האם ציפי.

וזו השאלה היחידה שבאמת מעניינת כשמגיעים להסדר טיעון שלכאורה מקל עם אחת הנאשמות - מי "העבריין" העיקרי בתסריט הפלילי שכתבו רשות המסים והפרקליטות. זה לא סיפורה של אם לביאה המגנה על בתה תוך הקרבה עצמית. זה סיפור של אם שניהלה את עסקיה של הבת ואת כספה והייתה הנציגה שלה גם בפני רשויות המס, ושם היא עשתה את המעשים הפליליים.

מי שניהל את ענייני הכלכליים של הדוגמנית, הן בזירה הכלכלית והן בזירת המס, הייתה האם ציפי רפאלי ולא הבת בר. מי שהציג את מצגי-השווא בפני רשות המסים בנוגע לתושבותה של הדוגמנית, המהווים את הבסיס לאישום הפלילי נגדה, הייתה האם ציפי. בר כלל לא הייתה בפגישות הגורליות שבהן הוצגה התרמית הגדולה המיוחסת לה באשר לתושבותה בארץ או בחו"ל. רוב ההצהרות בפני הרשות הם של האם. אז כשהאם והמדינה אומרות "האם היא האחראית" - הן בסך-הכול משקפים את המציאות.

הנתיב שהוביל את בר רפאלי אל הזירה האזרחית והפלילית עבר דרך הפריצה שלה לזירה הבינלאומית בתחילת שנות ה-20 לחייה, הכסף הגדול שהרוויחה והזוגיות המתוקשרת עם הכוכב ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו. הוא גם סובב סביב אותה שאלה: האם בפרק זמן משמעותי בחייה היא התגוררה בארצות-הברית - או שתמיד הייתה תושבת ישראל, ומגוריה בארצות-הברית היו בגדר גיחות קצרות לחו"ל.

עד בר רפאלי לא הועמדו לדין נישומים אחרים על רקע מחלוקת סביב הצהרותיהם בנוגע לתושבותם, וכל המחלוקות שנדונו סביב הנושא הוכרעו בזירה האזרחית. אז למה רפאלי הגיעה לחדרי החקירות? זה המפתח לפתרון חידת הסדר הטיעון. בעיצומם של הדיונים מול רשות המסים פעלה האם, ציפי רפאלי, כדי להסתיר את זיקותיה של בתה לישראל בדרכים שונות (רישום דירותיה של בר רפאלי בארץ על שם אחרים ועוד).

עם זאת, צריך לזכור כי הדוגמנית עצמה המשיכה את מצגי-השווא בדיונים ברשות המסים, ולכן היא גם מודה כיום באחריותה ל-12 עבירות של מצג-שווא, אך בין זה לבין לשלוח אותה למאסר בפועל ולומר שכל התיק צריך להיות על ראשה - יש מרחק רב.

מראשית הדרך היו גורמים ברשות המסים שסברו כי התיק נגד רפאלי היה יכול להיגמר בהסדר אזרחי, וגם בפרקליטות היו כאלה שהביעו עמדה המציעה הסדר עם אישומים פליליים פחותים בשלבים מוקדמים של התיק. אז במקום שהתיק הזה יסתיים כך לפני כמה שנים, הוא מסתיים כך היום.

ועוד דבר שכנראה עמד לנגד עיניהם של הפרקליטים שחתמו על ההסדר: בר רפאלי של היום היא לא אותה בר רפאלי של 2012-2009. את החבר הנוצץ והדירה ההוליוודית החליפו בן זוג - איש עסקים ישראלי, בית במושב (יוקרתי) וילדים. הגם שלכאורה זה לא אמור להיות גורם מכריע, במציאות כמו במציאות - זה כן.

גם התפיסה שלפיה אם רפאלי הייתה מורשעת בבית המשפט, בטוח היא הייתה נשלחת למאסר בפועל, היא תפיסה שגויה. בית המשפט לא נוטה לשלוח בקלות אימהות למאסר, ושופט העליון יצחק עמית אף עמד על כך באחד מפסקי הדין שלו. "איני משוכנע כי הגיעה העת ל'שוויון' מלא בין נשים וגברים בתחום המעצרים והמאסרים. גלוי וידוע כי עבריינות נשים אינה שכיחה כעבריינות גברים, מספר האסירות והעצורות בישראל קטן עשרת מונים ממספר האסירים והעצורים, וטוב שכך. גם אם שופטי ישראל 'חוטאים' ביחס לקולא כלפי נשים, הרי שהדבר נובע מההכרה במאפיינים ובצרכים הייחודיים של נשים עברייניות ואסירות. מחקרים מלמדים על הפרופיל הייחודי של נשים עברייניות, השונה מזה של העבריין, לרבות ההיסטוריה האישית הקשה מאחורי אחוז ניכר מביניהן. השפיטה, הענישה, הטיפול ודרכי השיקום של נשים עברייניות הוא מושא לכתיבה ענפה בקרימינולוגיה, ולא זה המקום להרחיב".