ב-25.5 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הפגיעה במשק בגין נגיף הקורונה. המספרים לא פחות ממדהימים: הקורונה כיווצה את המשק הישראלי ב-7.1 אחוז ברבעון הראשון - הירידה החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות. הצריכה הפרטית נפלה במהלך הרבעון של שנת 2020 ב—20.3 אחוז, כאשר ההוצאה למוצרים בני קיימא (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה אף יותר - 31.6 אחוז בחישוב שנתי ו-9 אחוז בחישוב רבעוני. ברור כי מספרים שכאלה מהווים פגיעה קשה בעשרות אלפי עסקים, שספגו מכה אנושה כתוצאה מצמצום הנוכחות הצרכנית בקניונים ובמרכזי הקניות.
כיצד ניתן להניע מחדש את גלגלי הכלכלה הצרכנית, כך שיידרש מינימום מאמץ והשקעה כספית מצד בעלי העסקים ותיווצר מקסימום התנעה צרכנית לחזור ולרכוש מוצרים ושירותים? צריכה באמצעות התאגדות צרכנית במועדונים מייצרת מחזורי פעילות של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. נתון זה יכול להיות נקודות הזינוק לכלכלה כולה.
מועדוני הצרכנות, שמאגדים בתוכם מאות אלפי צרכנים על בסיס סקטוריאלי (אנשי צבא, אנשי הנדסה וטכנולוגיה, מורים, שוטרים, רופאים וכד'), מגלגלים, עפ"י הערכות זהירות, מדי שנה סכום של קרוב ל-50 מיליארד שקל ומהווים כ3.5% מהתמ"ג הישראלי. סכום משמעותי לכל הדעות, אך בימים בהם הכלכלה צומחת במרץ, זה סכום שלא מרגש יותר מדי. אולם, כשהכלכלה מאיטה ומתכווצת, דווקא סקטור זה ממשיך לצמוח. זאת משום שבעתות שפע אצל חלקים גדולים בציבור חיסכון קטן נראה זניח, לא משמעותי ולא מצדיק מחשבה יתרה. מה זה כבר 6% הנחה על מזון? אבל כשהתקציב לוחץ, ומתחילים לחשב את ההוצאות החודשיות והשנתיות, מגלים שאותם אחוזים בודדים במרוצת השנה מצטברים לאלפי שקלים.
כאן בדיוק טמון כוחם של מועדוני הצרכנות, המגדילים את כוח הקניה של עמיתיהם ומייצרים להם אפשרות להתנהל בתבונה ולחסוך כסף רב. כמה רב? דמיינו לכם שהייתם יכולים לקבל צ'ק של 5,000 שקל בכל שנה מבלי לעשות כלום. הייתם מסרבים? - זה החיסכון הממוצע בקניות שוטפות שיכול להניב מועדון צרכנות למשק בית (מבלי להכניס לתחשיב קניות גדולות של רכב או דירה, שם החיסכון עשוי להגיע ל-10,000 ו-200 אלף שקל בהתאמה). "גילוי" צרכנים את מועדון הצרכנות והיתרונות שלו גורם להם להסיט עוד יותר קניות לטובת ערוץ זה ומטבע הדברים מעצימה אותו ואת החיסכון העוקב אחריו.
גם העסקים מגלים את מועדוני הצרכנות בתקופות מיתון. בתקופות אלו כל הוצאה על העסק מכבידה מאוד וקיים צורך קיומי לייצר תזרים מזומנים בלי להגדיל הוצאות - דבר שמועדוני צרכנות דווקא יודעים לעשות מצוין. הם מאפשרים לצמצם באופן ניכר בעלויות השיווק והפרסום, שהן בין העלויות הכבדות ביותר של העסק. ישנם מוצרים ושירותים רבים שאחוזים רבים מהעלות הסופית לצרכן הינה תולדה של עלויות שיווק ופרסום. לעיתים עד כדי שליש ממחיר המוצר או השירות. מועדונים שיש להם קהלי יעד ממוקדים מאפשרים לשווק את המוצרים בחיסכון ניכר ולשלם רק על בסיס תוצאתי באמצעות מתן הנחות לחברי המועדון. שיווק בערוץ זה מייצר הכנסות מהירות בעלויות זניחות לבעל העסק ויכול להתניע מחדש את גלגלי העסק שלו קדימה. הנחות עומק סקטוריאליות מאפשרות להימנע מהורדת מחיר כללית, שעלולה לפגוע במותג שנבנה בעמל ובממון רב, דבר ממנו חוששים בצדק בתי העסק.
בעוד כולנו שמחים על ההתגברות המסתמנת על נגיף הקורונה, חשוב לזכור שישנם עסקים רבים שחטפו מכת מוות בחודשיים האחרונים, שהולכת ומביאה לסגירתם. אמנם המשק יוצא לאט מהמשבר, אבל ייתכן שקצב היציאה, בתוספת ההפסדים שנגרמו לעסקים, לא יספיקו להציל את העסקים. הדרך הטובה ביותר להתחיל להזיז את גלגלי הכלכלה היא דרך התאגדות צרכנית נבונה - גם לטובת הצרכן שחוסך ברמה השנתית לא מעט, וגם ברמת העסק שזוכה לפרסום ושיווק של העסק שלו בקרב קהל צרכנים נרחב ומכוון קניה.
הכותב הוא מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט.