משרד הבינוי והשיכון מעריך שמשבר הקורונה הביא לדחייה של כ-40 ימים בממוצע ביחס למועד המסירה של דירות, בחוזי מכר בהם נקבע תאריך מסירת הדירה בין 18 במרץ לבין 31 בדצמבר. כך עולה מתשובת שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, לשאילתא שהגיש ח"כ משה ארבל.
על פי עמדת המשרד - מוצע לקבוע מנגנון של מתן ארכה בת כ-40 יום ביחס למועד המסירה, וזאת, על פי המשרד: "במטרה לנטרל מחלוקות בין הרוכשים ליזמים". עוד מדגישים במשרד הבינוי והשיכון כי מספר הימים הסופי יקבע בהתאם לנתונים המעודכנים כאשר תתקבל החלטה סופית בנושא. הנושא עומד לפתחו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ.
עוד נתון מעניין שעולה מהודעת משרד הבינוי והשיכון הוא שבדיקה שבוצעה במשרד הממשלתי בנוגע למועדי מסירה צפויים של מתחמי מחיר למשתכן העלתה כי משבר הקורונה עתיד להביא לעיכוב בהשלמת הפרויקטים למשך תקופה של בין 70 ל-90 ימים בממוצע.
עם זאת, כאמור, ההצעה של משרד השיכון נוקבת ב-40 יום בלבד, וזאת על פי דברי שר הבינוי והשיכון כדי לאזן בין רוכשי הדירות מחד ליזמים והקלנים מנגד: "משבר הקורונה פגע בציבור גדול. רוכשי הדירות נמצאים בראש סדר מעייננו ואנו חייבים לדאוג להם. לצד זאת יש גם את המעסיקים וביניהם גם הקבלנים שנפגעו ואיבדו מכספם בתקופה זו. הפתרון שלנו לוקח בחשבון את הצורך לאזן בין הרוכשים מחד והקבלנים מאידך, לטובת כל הצדדיים".
המנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, אלעזר במברגר, הוסיף: "עמדת המשרד נועדה לקדם התערבות מקדימה ומונעת בשוק על מנת לנטרל ככל האפשר סכסוכים בין רוכשים לקבלנים. נוכח משבר הקורונה והשפעותיו על שוק הנדל"ן, מתן ארכה קצובה למסירת הדירה מהווה פתרון הוגן ונכון לטובת כלל הנוגעים בדבר".
נזכיר כי על פי חוק המכר, יזם נדרש לשלם לרוכש בעבור כל יום איחור, לאחר 60 ימי איחור - 150% משווי שכר הדירה באזור לדירה דומה בשמונה חודשים הראשונים ו-125% עד מסירת הדירה בפועל. אם נקבע בחוזה המכר סכום גבוה יותר מהקבוע בחוק, האמור בחוזה יגבר.
במשרד הבינוי והשיכון מדגישים היום כי: "המטרה אינה להכריע בשאלת "כח עליון" או בשאלת קיומו של סיכול, אלא לייתר את ההכרעה בסוגיה זו. בהקשר זה יש להדגיש כי הפתרון המוצע הינו בראייה של חלוקה בנטל בין מוכרי הדירות לרוכשי הדירות. עמדה זו הוצגה לצוות בינמשרדי בראשותו של עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, העוסק בהשפעות משבר הקורונה על חיובים חוזיים שונים, בהם גם איחורים במסירת דירות".
ואולם בפועל הצעת משרד השיכון עוקפת חלק מהסוגיות הנדונות כיום במסגרת אותו צוות בינמשרדי שהקים שהקים משרד המשפטים, שאמורה לקדם הגדרה חקיקתית של סוגיות כוח עליון, וזאת, בעקבות משבר הקורונה וההגבלות שהטילה הממשלה בעקבות המגיפה, שהביאו למכה של הפרות הסכמים בין צדדים שהתחייבו לבצע פעולות שונות, החל מדמי שכירות של עסק שנותר סגור ולא מצליח לשלם לבעל הדירה, דרך קבלנים שעתידים לאחר במסירת הדירות שלהם, דרך נותני שירותים שהתחייבו למועדי סיום עבודה וכלה בחייבים שלא מצליחים לפרוע חוב.
הסוגייה מורכבת מאוד, משום שבחוק החוזים הישראלי קיים מונח של "גורם מסכל", שמוכר גם כ"כוח עליון", שכשמוכח שהוא פעל בנסיבות מסוימות - ניתן לפטור את הצדדים מקיום חוזה, מבלי שמישהו מהם יוכל לתבוע פיצוי על הפרתו. מצד שני, החוק לא הגדיר בצורה ברורה את הגורם הזה, ואין גם הלכות משפטיות מעודכנות.
במשרד המשפטים הגיעו למסקנה כי אם לא יכריעו בנושא, עלולות להציף את בתי המשפט אלפי תביעות על הפרות חוזים, במסגרת הליכים מתישים שיארכו שנים, ושחלקם יגיעו לבית המשפט העליון, שאף אצלו הדברים ייקחו זמן רב. בדרך אנו צפויים לפסיקות סותרות שיוציאו בתי משפט שונים, ולאי ודאות שהמשק ומערך בתי המשפט לא יוכלו לשאת.