לפני שלושה חודשים פרצה הקורונה לחיינו, אולם נראה כי במקביל לחזרה לשגרה, חלק מהארגונים מאמצים את הטרנד של עבודה מהבית. כמה זמן זה יחזיק, מה היתרונות ומה החסרונות? דליה בודינגר, דוברת חברת החשמל, עם רשמים ראשוניים
בשבוע הבא נציין שלושה חודשים לפרוץ הקורונה לחיינו. המציאות החדשה נכפתה בבת אחת על שוק התעסוקה ויצרה תרבות עבודה וניהול מרחוק, שהיתה עד לפני שלושה חודשים בגדר תופעת שוליים צומחת ומתפתחת, או חלום שארגונים, בעיקר במגזר הציבורי אבל לא רק, שואפים אליו.
כמי שאימצה בחום את מודל העבודה מרחוק ומתנסה יום יום באתגר ניהול עובדים בזום, הפצתי השבוע סקר פנימי על מנת לבחון וללמוד מקרוב את תחושת העובדים איתי למצב החדש. הסקר גם הופץ לקולגות, כך שיצרתי ברומטר שמשקף, כך נראה, תמונת מצב עכשווית וריאלית של אתגרי שוק העבודה מרחוק.
השאלה המתבקשת היא האם מדובר בטרנד או באירוע מכונן שישנה את תרבות התעסוקה בימי שגרה. נראה שעדיין מוקדם לקבוע, על רקע אתגרי הניהול מרחוק, הטכנולוגיה וצרכי העובדים להפרדה בין שעות עבודה לבית. הפיצוח של המודל האולטימטיבי הוא האתגר העכשווי.
ככלל, 98% מהעובדים ציינו כי היו שמחים לשמר את אפשרות העבודה מהבית גם בשגרה. גמישות היא המונח שמאפיין את התרבות הארגונית החדשה. יומן גמיש, עבודה מכל מקום, ביטול זמני נסיעה ועמידה בפקקים, עבודה מהבית וזמן עם הילדים הם היתרונות המרכזיים שהעובדים ציינו.
אבל לא הכול ורוד ומושלם. העובדים שלי הוסיפו בשיחות שקיימת תחושה שהעבודה המאומצת שלהם אינה מוערכת מספיק וכי היעדר קרבה פיסית במשרד מקשה עליהם לשקף לי כמנהלת את העשייה היומיומית שלהם, והם נמדדים רק בתוצרים מוגמרים ולא בתהליך. הריחוק החברתי ותחושת הבדידות, באופן מפתיע, דווקא לא זכו לניקוד גבוה, אולם היעדר הפרדה ברורה בין זמן עבודה לזמן בית הביאה לתחושה ש"העבודה היא חיינו".
חשוב לציין כי כמעט כל ההורים לילדים אשר דיווחו על ניהול זמן גמיש כיתרון, ציינו במקביל כי כל עוד מערכת החינוך לא חוזרת לפעילות מלאה, הם מוצאים קושי בעבודה מהבית. נתון אשר נדרש יהיה לבחון אותו מחדש בעתיד. החסם הטכנולוגי לא היווה בעיה בסביבת העבודה שלנו, מה שלא ניתן לקבוע באופן גורף אצל קולגות. ההיערכות של הארגון לאספקת תשתית טכנולוגית לעבודה מרחוק, תוך הגנת סייבר והגנה על הפרטיות, אינה זמינה בחלק גדול מהארגונים מה שמהווה חסם בהתנעת התהליך וביצירת סביבה תומכת להמשך פעילות עסקית ותפעולית. הסבירות היא שעל רקע הקורונה, יותר ויותר ארגונים ישקיעו משאבים באימוץ טכנולוגיות לעבודה מרחוק שוק שזכה לקפיצה של מאות אחוזים בשלושה חודשים.
לצד אתגרי העובדים, גם מנהלים מדווחים על אתגרים בשינוי ואימוץ שיטות ותפיסות ניהול מרחוק. אחת הסוגיות המרכזיות היא החשש מאבדן תרבות ארגונית של צוותי עבודה, שמירת ה"ביחדנס", לצד האתגר לשמר פרודוקטיביות. מנהלים שאינם מורגלים בניהול מרחוק אף מדווחים על קושי לעקוב אחרי שעות עבודה כל עוד המשימות אינן ניתנות למדידה מידית.
אלא שסביר להניח שהפוטנציאל לחיסכון בעלויות המעסיק יהווה בסופו של דבר שיקול מרכזי בשינוי. קיום ישיבות וירטואליות יחסכו זמן נסיעה וחלל נדל"ני, נתון שזה מכבר מוכר ואומץ על ידי חברות רבות. 87% מהעובדים תמכו בשיטת הכיסא החם לפיו הם יחלקו בתורנות את אותו חלל משרדי, במסגרת הסדר עבודה גמיש, של מספר ימי עבודה במשרד לצד, עבודה מרחוק.
כמי שמובילה את תחום מיתוג המעסיק בחברה, אני מאמינה שחברה אשר לא תאמץ תרבות הארגונית של "גמישות" תעסוקתית ותאפשר שילוב עבודה מאתרים שונים, תפסיד ב"מאבק" על הטאלנט. הקורונה נתנה לגיטימציה לדור שריחוק חברתי וחרדה חברתית הם חלק מה DNA שלו לעבוד מאזור הנוחות וכך גם לגבי הורים לילדים צעירים.
לסיכום, אם מדובר בטרנד או במציאות שנכפתה, אין ספק שכדי לשמור על רלוונטיות בשוק העבודה, חברות נדרשות ללמוד את השלכות השיבוש ולפתח ולהטמיע מודלים חדשים שישנו את התרבות הארגונית המוכרת לנו עד היום.
הכותבת היא דוברת חברת החשמל לישראל.