אפריל 2020 ייזכר כחודש עם מספר העסקאות החודשיות הנמוך ביותר שנרשם בעשורים האחרונים. בעוד ששוק הדירות בישראל מורגל בממוצע חודשי של 8,000-9,000 עסקאות, ובחודשי השפל הוא יכול לרדת ל-4,000-5,000 עסקאות, בחודש אפריל נסגרו 2,100 עסקאות בלבד. כך עולה מסקירת הנדל"ן למגורים של הכלכלנית הראשית באוצר. בדיקת תעסוקתית שערכה הכלכלנית העלתה, כי רבע מכלל הזוגות הצעירים שרכשו דירות -הוצאו לחל"ת או פוטרו.
וכך כותבת הכלכלנית הראשית על חודש אפריל: "(זו) הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בשוק הנדל"ן המקומי לפחות מאז תחילת שנות האלפיים (הנתונים המוקדמים ביותר המצויים ברשותנו). רמת שפל זו אף נמוכה באופן משמעותי (50%) מרמת השפל הקודמת שנרשמה בספטמבר 2002, אשר הושפעה מאירועי האינתיפאדה השניה, כמו גם ממיעוט ימי עבודה על רקע חגי תשרי שחלו באותו החודש (בדומה לאפריל הנוכחי בו חל חג הפסח)". הגם שאין נתונים ברורים לגבי שנות התשעים, נראה כי גם בעשור ההוא לא נרשם שפל כה חד במספר העסקאות.
עם שוק כה חריג ומצומק, קשה לענות על השאלה, עד כמה ההתפלגויות והחיתוכים הפנימיים שלו אומרים משהו. ככלל, הדירות החדשות הובילו את הירידה במספר העסקאות. רק 575 דירות כאלו נרכשו, ירידה של 79% לעומת אפריל 2019; מתוך הכמות המדולדלת הזו, 380 דירות נמכרו בשוק החופשי והיתרה - ב"מחיר למשתכן".
המשקיעים לא היו פעילים אף הם בחודש אפריל והם רכשו 245 דירות בלבד, ירידה של 76% בהשוואה לאפריל אשתקד. גם בחודש זה, המשקיעים מכרו יותר דירות משרכשו - מכירותיהם הסתכמו ב-527 דירות, מה שתרם עוד לירידה הנמשכת במלאי הדירות המוחזקות על ידי משקיעים. אלה ירדו עד כה בכ-23 אלף, בארבע השנים האחרונות.
הזוגות הצעירים רכשו 965 דירות בלבד (כולל "מחיר למשתכן"), ירידה של 77% בהשוואה לאפריל אשתקד. ניתוח תעסוקתי של מאפייני רוכשי דירה ראשונה בשנים האחרונות, בכלל זה בארבעת החודשים הראשונים של השנה, מלמד כי רבע מביניהם נמנו על הנמצאים בחל"ת/מובטלים באפריל האחרון. "העובדה לפיה בשנה האחרונה היוו הזוגות הצעירים למעלה ממחצית מכלל העסקאות בשוק הנדל"ן מלמדת על התלות הגבוהה של רמת הפעילות בשוק זה בהתאוששות שוק העבודה", מציינת הכלכלנית בסקירה.
ועם זאת, אין מדובר בנתון יוצא דופן לעומת השנים האחרונות ובדיקה מעלה כי בין 2015 ל-2020 בין חמישית לרבע מרוכשי הדירות מקרב הזוגות הצעירים היו בחל"ת או מפוטרים, מה שמעיד לכאורה על כך, שהרוכשים האמיתיים של הדירות היו ההורים, כך שאין מדובר בהכרח בצעדים פזיזים שבהם נקטו הרוכשים.