חשבתי לתומי שסיימנו עם הטיסה למאדים, לטריטוריה בלתי מוכרת, שאיש עדיין לא דרך בה - שלא לומר, חקר אותה. לפני כחודש, בטור שהתפרסם במדור זה, כתבתי שהירידות שנרשמו בשוקי ההון בראשית משבר הקורונה הורידו את המשקיעים מהמאדים לכדור הארץ, ושאלתי האם העליות שנרשמו אחר כך אומרות שאנחנו בדרך חזרה למאדים. מאז, בחודש החולף נמשכו העליות ואף התגברו - לא רק בארה"ב אלא גם, ובאופן תלול יותר, באירופה וביפן. אז קיבלנו את התשובה המפתיעה לשאלה - כן, אף שבימים האחרונים, לנוכח הירידות שנרשמו, התשובה מעט פחות נחרצת.
שוב, אני ואחרים בדרך למאדים, ואפילו קרובים אליו מאוד. לו הגיע אלינו בינואר 2020 עתידן, אסטרולוג, קורא בקפה, קורא בקלפים, אצטיגנין, או סתם חייזר מהעולם החיצון, והיה אומר לנו שהולכת ומתרגשת עלינו מגפה נוראית, שתגרום למותם של יותר מחצי מיליון איש בעולם, להטלות סגר בכל העולם, לסגירת עשרות מיליוני עסקים, לאבטלה עצומה בשיעורים שבין 10% ל-25%, מה היינו אומרים לעצמנו? "ברור ששוקי המניות ייחתכו לפחות ב-50%".
ומה היינו עושים בשווקים הפיננסיים? קרוב לוודאי שרבים מבינינו היו מנצלים את ה"מידע המוקדם" שקיבלו כדי להקטין סיכונים, ואולי אף לחסל סיכונים. וכך אכן אירע כשהגיעה המגפה. התגובה הראשונית להתממשות התחזית-התרחיש הזה היתה ירידות חדות ביותר, ובתוך פרק זמן קצר מאוד בכל השווקים הפיננסיים בעולם, במניות ובאיגרות חוב של פירמות.
ואולם, אחרי ההלם הראשוני התרחשה התאוששות מופלאה, ושוקי המניות בארה"ב, ואפילו באירופה וביפן, הגיעו קרוב מאוד לשיאם ב-18 וב-19 בפברואר (מרחק של פחות מ-10%) ומחקו את הירידות מתחילת השנה, ומדד הנאסד"ק הגדיל לעשות, חזר לשיאו, והעפיל מעליו.
לא זו בלבד, אלא שמדד התנודתיות (VIX), שמשקף את רמת הפחד בשווקים - אותו מדד שעלה לשיאים בתגובה הראשונית - חזר והצטמק, ומצביע כיום על היעלמות הפחד, וכמעט על שאננות בשווקים.
הסברים מאלפים לחכמים בדיעבד
בדיעבד, כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה, ולכולנו יש הסברים מאלפים, כאילו ברורים מאליהם. למשל, שאחרי כל מפולת בשווקים, והיו כאלה מאז 2008 עוד כארבע-חמש, באה התאוששות מהירה בצורת V, אז מדוע שהפעם זה יהיה שונה?
למשל, ההסבר שזוהי שנת בחירות בארה"ב, ולכן הנשיא דונלד טראמפ, שניכס לעצמו את שוק המניות, כבר "דואג" - ואם לא, אז "ידאג" - שהמניות יעלו, אז למה לא להקדים אותו? או למשל, שהפדרל ריזרב וה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) מציפים בכספים את השווקים ומסייעים בעקיפין להתאוששות המופלאה של שוק המניות. או למשל, שהמגפה או-טו-טו תעבור מן העולם, ועם מה נישאר אז ?עם ריבית שירדה ל-0% ועם תשואה ריאלית (בניכוי האינפלציה), שהיא ברוב המקרים, כנראה, שלילית.
או למשל, שזה בכלל לא אנחנו, ציבור המשקיעים, באופן ישיר, אלא שהעליות האלה הן תוצר של מכונות אלגוריתמיות שתוכנתו, והן, כאותו גולם, קמו עלינו, על יוצרם, והן כבר לא שואלות אותנו לדעתנו.
ואפשר גם ללכת למחוזות הקונספירציה בניסיון להסביר את אשר קשה להסביר, ולומר שהירידות בשווקים היו פרי קנוניה נגד ארה"ב, ואילו העליות הן קנוניה נגדית, שנועדה להתגבר על הקונספירציה של כוחות הרשע.
ואולי זה בכלל החלום שאנחנו חולמים על חברות הטכנולוגיות הענקיות, כמו אמזון, מייקרוסופט, אפל וגוגל, שהוכיחו לא רק את עמידותן בעת המשבר, אלא את התועלת שהן מביאות לאנושות בעת משבר, והמניות שלהן סוחבות אחריהן את שאר המניות.
הרבה מדדים עדיין רחוקים משיאם
ואולי, זה בכלל לא כצעקתה. המדדים אמנם הגיעו לשיאם או קרובים אליו, אבל זאת אינה תמונה מייצגת. מניות הטכנולוגיה הן עולם בפני עצמו, אבל יש הרבה מאוד מדדים שרחוקים מרחק רב משיאם, גם אחרי שזינקו באחרונה (הנתונים נכונים לאמצע השבוע שעבר): למשל, מניות הבנקים בארה"ב, שגם כיום, אחרי ההתאוששות, נסחרות ב-19% פחות מערכן בשיא; למשל, מניות חברות התעופה שגם כיום, אחרי ההתאוששות, נסחרות בכ-35% פחות מערכן בשיא; למשל, מניות חברות מלונות כמו הילטון, שגם כיום נסחרות ב-22% פחות מערכן בשיא; למשל, מניות חברות נדל"ן, שגם כיום נסחרות ב-11% פחות מערכן בשיא.
וכך, לא רק בארה"ב, אלא בעולם כולו, וגם בישראל. כדאי גם להזכיר בהזדמנות זו שכדי להשתקם מירידה של 30%, למשל, צריכה להיות עלייה של כ-43% מלמטה.
כך, מניות הבנקים נסחרות כיום ב-24% פחות משיאן, וכך, גם מניות הנדל"ן נסחרות ב-36% פחות משיאן וצריכות לעלות ב-56% כדי לחזור לשיא, וכך, גם מניות הביטוח נסחרות ב-21% פחות משיאן.
השאלה העיקרית היא האם התימחור הנוכחי של מניות ברחבי העולם, משקף ציפיות ריאליות לתשואה עתידית, או שהוא משקף חלומות באספמיה?
אותה שאלה ניתן לשאול, ואפילו ביתר שאת, לגבי התימחור של איגרות חוב קונצרניות, שדירוגיהן בארה"ב יורדים בחדות, אבל לא המחירים שבהם הן נסחרות, תודות למעורבות אגרסיבית של הפד.
כל מנהל השקעות רציני יודע שניהול השקעות נכון וראוי צריך לשים על המאזניים את התשואות הצפויות מול הסיכונים הקיימים והצפויים. אין תשואות בלי סיכונים. ואולם, ההתנהגות של השווקים הפיננסיים בחודשיים האחרונים מעלה את השאלה, האם נוצרת כאן תיאוריה חדשה בתורת המימון: תשואות אין, סיכונים אאוט?
"אין" סיכון של מלחמת סחר המתחדשת במלוא העוצמה, "אין" גם סיכון שהמגפה תחזור בגל שני חזק, ו"אין" גם סיכון שמדיניות ההצלה הנוכחית תיכשל, למשל, במקרה שהאינפלציה "תחליט" שהגיע הזמן להרים את ראשה. האם מה שנחשב עד כה כמשהו לא נורמלי, נהפך לנורמלי החדש? אולי, בעידן של ריביות אפסיות כל כך, נכסים שנחשבים כנכסי סיכון כבר אינם כאלה, והתימחור שלהם יכול להיות אינסופי?
מן הסתם, אלה הן מסוג השאלות ששואלים את עצמם אריות השוק האמריקאי, המנטורים של דורות של משקיעים מסוגם של וורן באפט, הווארד מרקס ואחרים. ומה עם תשובות לשאלות? אין להם, וגם לא לי, תשובות מספקות.
לטראמפ, לעומת זאת, אין שאלות. יש רק תשובות נחרצות. הוא, נשיא המעצמה החזקה בעולם, נהפך לפרשננו לשוק ההון - וקובע שבאפט עשה טעות כשמכר את מניות חברות התעופה.
ומהי התשובה לשאלה של הפער שנפער בין השווקים הפיננסיים, שחוגגים כאילו אין מחר, או כאילו המחר יכול להיות רק נפלא, לבין הכלכלות האמיתיות? אותן כלכלות של היומיום, של צמיחה שלילית עמוקה, ירידה ברמת החיים ובאיכות החיים, מציאות של מאות מיליוני מובטלים ברחבי העולם, של עשרות מיליוני עסקים שנסגרו וספק אם יזכו להיפתח מחדש, גידול דרמטי באי-שוויון, מקור למהומות ולשיבוש הסדר החברתי והפוליטי, ומה לא.
אפשר שההסבר נמצא מעבר לפינה. ואפשר, ויותר הגיוני להניח, שהוא לא קיים. אבל מי אמר שההגיון הוא זה שמנחה את התנהגותם של השווקים בימים אלה? ואולי, נמצא את התשובה ונפגוש את המציאות פה על כדור הארץ, כשנגיע ממש למאדים. כרגע, אנחנו במרחק נגיעה ממנו - כך שלא נצטרך להמתין זמן רב.
הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק