כך נולד "הסקנדל הכלכלי הגדול בתולדותיה של גרמניה"

הציבור בגרמניה עוקב בדריכות אחרי מה שמוגדר כ"סקנדל הכלכלי הגדול בהיסטוריה של גרמניה" - פרשת חשד להונאת ענק בוויירקארד (Wirecard), חברת התשלומים המקוונים שהייתה אחת מהגאוות הדיגיטליות הנדירות של העסקים במדינה, והפכה כעת למקור לבושה לאומית.

כל יום מביא אתו גילויים חדשים בפרשה, שבמרכזה השאלה כיצד ייתכן שכרבע מנכסיה של חברת ענק שמרכיבה את מדד ה-DAX הגרמני - מדד המורכב מ-30 מניות בלבד - מבוססים על מסמכים מזויפים שאף גורם לא בדק, ומי אחראי לכך.

ראשית, ההתפתחויות האחרונות: התביעה הכללית במינכן עצרה את מרקוס בראון - מי שנחשב עד יום חמישי האחרון למנכ"ל המצליח של ענקית התשלומים המקוונים הגרמנית, והפך כעת לחשוד העיקרי בפרשת ניפוח שוויה של החברה. אתמול החליט בית המשפט במינכן לשחרר את בראון בערבות של חמישה מיליון אירו.

בראון, 51, נעצר לפי הדיווחים בגרמניה לאחר שזומן למשרדי התביעה כדי להתעמת עם הטענות נגדו. הוא התפטר מתפקידו ביום שישי, אחרי שנחשף היקף התרמית בחברה.

בין העילות המרכזיות למעצר, מדווחת התקשורת במדינה, נמצאת ההאשמה כי המנהל האוסטרי, שכיהן בתפקיד מנכ"ל החברה מאז 2002 והחזיק ב-7% ממניותיה, "ניפח את שווי הנכסים והמכירות של החברה באמצעות הכנסות מומצאות, במטרה להפוך את החברה לאיתנה יותר מבחינה פיננסית ולאטרקטיבית יותר למשקיעים וללקוחות". בית המשפט אמור לקבוע אם קיימת סכנה שיברח מהמדינה, ולהחליט בהתאם על תנאי מעצרו.

פרשת הונאת הענק בוויירקארד התפוצצה בסוף השבוע האחרון. חברת רואי החשבון EY (לשעבר "ארנסט אנד יאנג") המלווה את החברה הגרמנית כבר יותר מעשור הודיעה כי אינה מוכנה לחתום על נכונות הדוח הפיננסי של החברה לשנת 2019, והצביעה על 1.9 מיליארד אירו שלכאורה "נעלמו" ממאזני החברה - כרבע מנכסיה הכוללים - כסיבה לכך. היא דיווחה כי לא הצליחה לקבל ערובות משני בנקים בפיליפינים שבהם היה אמור סכום זה להיות מופקד בחשבונות נאמנות, במטרה לאפשר את פעילותה העסקית של החברה באסיה.

לאחר מכן התגלגלו האירועים במהירות: בתוך יומיים קרסה המנייה ב-63% (הירידה החדה ביותר בהיסטוריה של מדד ה-DAX) וסמנכ"ל התפעול, גם הוא מאוסטריה, יאן מרזלק, פוטר. יום לאחר מכן התפטר גם מנכ"ל החברה מרקוס בראון, כשהוא מאשים שהחברה "נפלה קורבן" לתרמית.

כלי התקשורת הגרמניים נשלחו על ידי החברה לרחרח מה קורה בפיליפינים, אולם הבנקים שלכאורה היו אמורים להיות שותפים של וויירקארד הבהירו כי מעולם לא קיבלו ממנה כספים וכי לא ניהלו שום חשבון נאמנות בעבור החברה. גם הבנק המרכזי בפיליפינים אישר שסכומים כאלה מעולם לא הועברו למדינה. הם אמרו כי המסמכים שהציגו להם רואי החשבון "היו בבירור מזויפים".

רגע לפני שנפתח שבוע המסחר הודיעה החברה הגרמנית כי 1.9 מיליארד האירו הללו למעשה לא "נעלמו" בתוך מאזניה, אלא ש"בסבירות גבוהה לא היו קיימים אף פעם".

כתוצאה מכך, במהלך יום מסחר אחד קרסה המניה ב-63%. והטלטלה נמשכה, כאשר ביום שלישי זינקה המניה ביותר מ-25%.

בינתיים, משקיעים מוסדיים באירופה, שהפסידו מאות מיליוני אירו כתוצאה מהקריסה של מניית וויירקארד בימי המסחר האחרונים מתכוונים להגיש תביעה נגד חברת EY. בין אלו שהודיעו על כוונתם להגיש תביעה נמצאת קרן פנסיה הולנדית, משקיעים פרטיים, שאליהם יצטרכו ככל הנראה גם גופי השקעות גדולים.

גל התביעות הצפוי, שחלק מהן כבר הוגשו על ידי עורכי דין המתמחים בייצוג משקיעים, דיווח אתמול העיתון הכלכלי "הנדלסבלאט", מבוסס על טענות כי EY התרשלה בתפקידה, ונכשלה לגלות כי חשבונות הבנק שבהם היו אמורים להיות מופקדים אותם 1.9 מיליארד אירו למעשה לא היו קיימים. EY מלווה את חברת וויירקארד כבר 11 שנים וחתומה על דוחות הביקורת של החברה, כולל הדוחות השנתיים מאז 2009.

לפי התובעים, ההודעה של החברה בסוף השבוע, כי אינה מוכנה לחתום על הדוח לשנת 2019, נעשתה רק אחרי שהמתחרה העיקרית שלה - חברת KPMG - נשכרה לצורך חקירה חשבונאית מיוחדת במאזני החברה, ופירסמה כבר באפריל כי היא חושדת בנוגע לקיומם של מיליארד אירו בחשבונות נאמנות.

הודעת וויירקארד, שלפיה התרמית "עשויה להשליך על דוחות כספיים שהתפרסמו בשנים האחרונות" פותחת פתח לאחריות אפשרית של חברת רואי החשבון, שלא הגיבה על הטענות כלפיה. לפי הדיווחים, המשקיעים תובעים כי החברה תשיב להם את ההפסד שבין המחיר שבו קנו את המניה לבין מחירה כיום.

בגרמניה בעיקר תוהה הציבור כיצד חברת-ענק שהיתה אמורה לייצג את העתיד הדיגיטלי של העסקים במדינה, שהתחרתה עם ענקיות כמו "אמריקן אקספרס" ו"פייפאל" בתחום התשלומים המקוונים, הגיעה למצב שבו היא חשודה בביצוע תרמית בשווי גדול כל כך. "אנחנו עוקבים אחרי הפרשה כמו סרט מתח", כתב אחד העיתונים הכלכליים, "נזרקים בין ההתפתחויות באשהיים (הפרבר של מינכן שבו ממוקמת הנהלת החברה) לבין הפיליפינים".

השבועון המאופק בדרך כלל "די צייט" הגדיר את הפרשה כ"ככל הנראה הסקנדל הכלכלי הגדול בהיסטוריה של גרמניה", וגם ה"זידויטשה צייטונג" ממינכן כתב כי הפרשה "צומחת בהדרגה להיות סקנדל המאזנים החמור ביותר בגרמניה".

לפחות גורם אחד הזדרז לקחת אחריות על כישלונו בפרשה, גם אם ללא השלכות מעשיות בשלב זה. ראש הרשות הפדרלית הגרמנית לפיקוח פיננסי (BaFin) אמר ביום עיון: "לא היינו אפקטיביים מספיק לאתר את הבעיה הזו". הוא אמר כי "דבר כזה לא היה צריך לקרות", והגדיר את הפרשה כ"אסון מוחלט". "אנחנו בעיצומו של המצב המזעזע ביותר שבו היתה חברת DAX אי פעם", הוסיף. הרשות הגרמנית עומדת בפני טענות כבדות, בין השאר משום שדווקא פעלה לטובת וויירקארד בשנים האחרונות.

אחרי שהחלו להתפרסם ב"פייננשל טיימס" ב-2019 כתבות מבוססות על בעיות בחטיבת העסקים של החברה באסיה, החליטו ב-BaFin באופן תמוה לחקור דווקא את העיתונאי שפירסם אותן.

העיתונאי, דן מק'קרום, נחשד שהיה מעורב בהצבת "שורט" על המניה או ששיתף פעולה עם משקיעים שעשו את. גם החברה עצמה הגישה תביעה נגד העיתון, וההחלטה של הרשויות הגרמניות נתפסה כגיבוי משמעותי לעמדה שלה. בצעד חסר תקדים, הרשויות אף אסרו לבצע שורט על מניית וויירקארד לתקופה מוגבלת בתחילת 2019. כתוצאה מכך, גם מאז פרסום הכתבות בעיתון הבריטי, שלא הצביעו במדויק על הסכום האדיר שחסר במאזני החברה אלא על נורמות עסקיות פסולות, שווי המניה של החברה רק הלך ועלה.

ביקורת נשמעת בגרמניה גם על הבנקים שהלוו כסף לחברה, על גופי ההשקעות שהשקיעו בה את כספי הציבור הגרמני, וגם על סוכנויות הדירוג שנכשלו בתפקידן. סוכנות דירוג האשראי מודי’ס הודיעה כי היא מפסיקה לכסות את מניית וויירקארד "עד שיתברר המצב".

כעת נמצאת החברה, שמנוהלת ידי האמריקאי ג'יימס פרייס (49) במשא ומתן עם הבנקים המספקים לה אשראי, נכון לעכשיו, בשווי שני מיליארד אירו, על המשך עסקיה. אלה דווקא פרחו בחודשים האחרונים בעקבות התרחבות המסחר המקוון בשל המאבק במגיפת הקורונה. החברה הודיעה כי ברצונה להמשיך בעסקיה.

בין הגופים שהפסידו את הסכומים הגדולים ביותר נמצאים מחזיקי המניות העיקריים של החברה, ביניהן גם בראון עצמו, שמחזיק 7% מהחברה ולא התראיין או הגיב עד כה אחרי התפטרותו ומעצרו. גם גולדמן זאקס, מורגן סטנלי, סוסיטה ג’נרל, בנק אוף אמריקה, בלאקרוק, סיטיגרופ וגופי השקעות נוספים הם ממחזיקי המניות העיקריים.

בשוויץ דווח כי בנק קרדיט סוויס קנה באחרונה את חלקו של הבנק היפני סופטבנק בחבילת אג"חים גדולה של החברה. "במלים אחרות, הסקנדל הגרמני משפיע כעת על פנסיונרים שוויצרים", כתב אחד מעיתוני שווייץ.

"ברור לכל שהמערכת הפיננסית הגרמנית הביאה בושה על עצמה", כתב ה"זידויטשה צייטונג": "המפקחים נכשלו, סוכנויות הדירוג גם, המבקרים, הבנק וחברות ההשקעות שכולן שרפו כספי משקיעים בלי שאלות... גרמניה נראית לעולם מבחוץ כמדינה שבה חברי הנהלה מיודדים עם פוליטיקאים, עם המפקחים ועם המבקרים, ושבה הם מגנים אחד על השני".

שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר הוסיף: "היינו מצפים לדבר כזה בכל מקום - רק לא אצלנו בגרמניה... חשוב מאוד שהמקרה לא יחזור על עצמו, כדי לשמור על המוניטין של גרמניה בסקטור הבנקאות והמימון".
וויירקארד

החברה הוקמה ב-1999, והפעילות המרכזית שלה היא תשלומים מקוונים ואשראי לעסקים מטה החברה נמצא במינכן, והיא מעסיקה כ-5,300 עובדים מחזור החברה, שכעת מוטל בספק , הוערך ב-2 מיליארד אירו.

1999
נוסדה במינכן כחברת סליקה ותשלומים מקוונים בתחומים כמו הימורים ברשת

2002
מרקוס בראון האוסטרי מזרים כספים לחברה וממונה למנכ"ל; החברה מתחילה תהליך צמיחה שמביא אותה להתחרות מול "אמריקן אקספרס" ו"פייפאל" על תחום התשלומים המקוונים

2018
החברה נכנסת למדד ה-DAX ןנחשבת כמבשרת את "העתיד הדיגיטלי" של העסקים במדינה

2019
סדרת כתבות על אי-סדרים בחטיבת אסיה מתפרסמות ב"פייננשל טיימס". הדוחות הכספיים של החברה מאושרים על ידי חברת EY

2020
החברה שוכרת את KMPG לבצע חקירה: בבדיקה לא נמצאים מיליארד אירו שהיו אמורים להיות בחשבונות בפיליפינים

18.6.2020
בעקבות הממצאים, EY מרחיבה את הבדיקה ומוצאת כי למעשה חסרים 1.9 מיליארד אירו

19.6.20
מנכ"ל החברה מרקוס בראון מתפטר

22.6.2020
המניה משלימה ירידה של 86% תוך חמישה ימים

23.6.2020
מרקוס בראון נעצר