בסרטון: כך מנקים אמבטיה עם משחת שיניים.
אגדה אורבנית מספרת על אדם שהגיע לקולגייט עם רעיון להגדלת המכירות. לאחר שחתם על החוזה תמורת התחייבות לנתח יפה, הסביר לחברה שכל שצריך לעשות הוא לייצר שפופרת עם פתח יותר גדול והשאר היסטוריה. האם זה באמת קרה? טבען של אגדות אורבניות הוא להשאיר אותנו בערפל, אבל תביעה ייצוגית שהגיעה עד לבית המשפט העליון עוסקת בנושא דומה מאותו תחום.
בית המשפט העליון דחה באחרונה את בקשת רשות הערעור של חברת פרוקטר אנד גמבל בתביעה הייצוגית שאושרה נגדה בשנת 2019. השופטת ענת ברון קבעה, כי "החברות הסתירו לכאורה ממשרד הבריאות את העובדה ששינו על דעת עצמן את הוראות השימוש במוצרים, ונראה כי עתה הן מנסות לעשות שימוש ציני ברישיון השיווק שניתן להן כדי 'להכשיר' את מה שנחזה כהטעיה צרכנית של ממש; וזאת אין לקבל".
בשנת 2015, הגיש יוסי בייטנר בקשה לתביעה ייצוגית, באמצעות עוה"ד רן רוטמן ועדי ציטרון ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ובמסגרתה טען כי הוראות השימוש המקוריות של היצרנית קובעות שיש להשתמש במי הפה פעם ביום ל-60 שניות, אך ההוראות בעברית טוענות כי מומלץ להשתמש בו פעמיים ביום ל-30 שניות כל פעם, וגורמות לשימוש כפול במוצר ולניסיון לכאורה להעלות מכירות. בייטנר קילף את ההוראות בעברית שהודבקו על גבי ההוראות באנגלית וגילה את ההבדלים בין ההוראות השונות.
התביעה התייחסה למי פה pro Expert ו־white Luxe של המותג Oral B. החברות טענו כי פעמיים ביום הוא השימוש הטוב ביותר על סמך מחקרים. עוד טענו כי מדובר בהמלצה ולא בהוראה מחייבת, וכי העובדה שמשרד הבריאות נתן רישיון לשיווק המוצרים מקנה להן הגנה.
שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שושנה אלמגור אישרה את הבקשה לייצוגית בחודש פברואר 2019 וציינה בהחלטתה כי "נראה כי המשיבות הטעו את הצרכנים כאשר שינו את הוראות השימוש. גם אם אקבל ששימוש במי הפה פעמיים ביום ל-30 שניות לא מזיק לבריאות, ואת עמדת המומחית מטעם המשיבות כי הוא מועיל לה, תחול עליהן חובת הגילוי הנאות והמלא. היה עליהן להביא לידיעת הצרכן שיש שתי המלצות לשימוש במוצר, של היצרנית ושלהן, ולהציב לפניו אפשרות להחליט באיזו מהן יבחר מהיכרותו את עצמו, את כיסו ואת מצב הפה שלו".
החברות ערעור לבית המשפט העליון וזה דחה את הערעור בשבוע שעבר וקבע כי "כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי, שינוי הוראות היצרן על ידי המשווק הוא מעשה חריג; ובנסיבות שבהן רישיון השיווק ניתן לחברות בלא שמשרד הבריאות היה מודע לשינוי שערכו בהוראות היצרן, אין בכוחו של הרישיון להתיר את השינוי האמור - והחברות מצידן לא היו רשאיות להסתמך על הרישיון בהקשר זה. החברות הסתירו לכאורה ממשרד הבריאות את העובדה ששינו על דעת עצמן את הוראות השימוש במוצרים, ונראה כי עתה הן מנסות לעשות שימוש ציני ברישיון השיווק שניתן להן כדי "להכשיר" את מה שנחזה כהטעיה צרכנית של ממש; וזאת אין לקבל.
שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הוסיפה כי "אפילו היה משרד הבריאות ער לשינוי שערכו החברות בהוראות היצרן - ספק אם ניתן היה להיתלות ברישיון השיווק על מנת להימלט מאחריות נזיקית בגין הטעיה לכאורה של צרכני המוצרים. כך, מאחר שרישיון השיווק מעצם טיבו וטבעו נדרש על ידי משרד הבריאות על מנת להגן על הציבור מפני סכנות בטיחותיות ובריאותיות; ואמנם בענייננו הובהר בשולי הרישיון שניתן לחברות כי משרד הבריאות בדק את בטיחות המרכיבים של המוצר אך לא את התאמתו למטרה המבוקשת על ידי היצרן. יש אפוא קושי ממשי להכשיר הטעיה צרכנית במהותה, באמצעות רישיון שניתן מאת משרד הבריאות למטרת הגנה על בריאות הציבור ובטיחותו".
בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור וחייב את החברות לשאת בהוצאות של בייטנר בסך של 12,000 שקל.
תגובת פרוקטר אנד גמבל
"פרוקטר אנד גמבל פועלת תמיד לטובת קהל המשתמשים, ועושה זאת בנאמנות מעל 180 שנה ועם 5 מיליארדי משתמשים ברחבי העולם. ההמלצה לשימוש פעמיים ביום במי הפה היא המלצה של היצרן והיא מקובלת גם בקרב יצרניות אחרות של מי פה. מוצרים אלה נרשמו כדין במשרד הבריאות. בית המשפט העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, ושם יתבררו שאר הסוגיות, העובדתיות והמשפטיות".