טיקטוק משתלטת על הרשת. השאלה איך אתם משתלטים עליה

אם אתם הורים לילדים בגילאי נוער וודאי שמעתם על טיקטוק. עד כה שמענו ופעלנו מול פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין. עכשיו נוספה גם טיקטוק.

תחילה, קצת רקע. לאחר הניסיון הלא מוצלח של אפליקציית Musical.ly, החברה הסינית ByteDance רכשה ואיגדה אותה יחד עם טיק טוק. המשתמשים הקיימים, שהיו באפליקציית מיוזיקלי, הועברו באופן אוטומטי לפלטפורמה המשותפת. מהלך זה הקל על החברה בניסיונה להביא קהל חדש. הרשת רשמה יותר מ-2 מיליארד וההערכות מדברות על כמיליארד משתמשים. בסוף מרץ פתחה החברה משרדים בישראל.

טיקטוק היא רשת חברתית של סרטונים קלילים וקצרצרים. המשתמשים יכולים להעלות וידאו מוזיקלי בן 15 שניות, לרוב הומוריסטי ושטותי ואפשר גם לצפות בסרטונים של חברים או לעקוב אחר כוכבי רשת וסלבריטאים. האפליקציה מספקת פיצ'רים נוחים ואינטואיטיביים, המאפשרים לערוך סרטונים באופן פשוט ויחד עם זאת יצירתי ומגניב. נכון להיום המדינה עם הכי הרבה הורדות של האפליקציה היא הודו, לאחר מכן סין ובמקום השלישי ארצות הברית.

ניתן לעלות סרטונים קצרים של עד 60 שניות. התהליך הוא פשוט:

1. בוחרים מוזיקה (אפשר גם בלי).
2. בוחרים אפקט מסוים (אם נרצה).
3. מצלמים סרטון או מעלים סרטון (או כמה סרטונים).
4. עורכים אותו (ניתן להוסיף עוד אפקטים או כיתובים שהסרטון שלנו יראה יותר מגניב).
5. מוסיפים האשטגים רלוונטים (בעיקר אם מדובר באתגר מסוים שאנחנו משתתפים).
6. מפרסמים ומקווים שיאהבו את הסרטון כמו שאנחנו אוהבים אותו (את החשיפה הוא כבר יקבל).

התהליך עצמו מאוד פשוט ומאוד מהנה, בעיקר עבור צעירים כיוון שהוא מעודד חשיבה יצירתית. בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, בטיקטוק אין צורך לעקוב אחרי משתמשים אחרים ולהשיג עוקבים. ברגע שתפתחו את האפליקציה תראו את הסרטונים שמקבלים הכי הרבה אהדה. יש אפשרות גם לחפש את מה או מי שהכי מעניין אותנו. לאט-לאט ככה האפליקציה תלמד את ההעדפות שלנו ותציג את הדברים הרלוונטיים עבורנו.

במקרה הזה דווקא כן אפשר בלעדיו. נוהגים להשוות את אופן הפעילות של טיקטוק לשאר הרשתות החברתיות, אך בפועל אופן "המחשבה" של האפליקציה הזו שונה מהאחרות. פייסבוק וגוגל הרגילו אותנו לכללים מסוימים שכל פעם משתנים ואנחנו צריכים להיות תמיד עם יד על הדופק. אנחנו נמצאים בחרדה תמידית ששוב החוקים ישתנו והתוכן שלנו כבר לא יוצג בשלושת התוצאות הראשונות של החיפוש.

האלגוריתם של טיקטוק עובד אחרת, והעניין הוא שאף אחד (חוץ מהעובדים של החברה שאסור להם להוציא שום פירור של מידע) לא יודע איך הוא עובד. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שהאלגוריתם של טיקטוק אינו מתבסס על מערכת העוקבים או החברים, אלא בפעילות של המשתמש עצמו. ברגע שמשתמש חדש נכנס, יוצג עבורו העמוד הראשי שנראה "For You", בעמוד יוצגו סרטונים פופולריים שונים ומגוונים. מעבר לכך ניתן לבצע חיפוש של משהו ספציפי, וכך בעצם האפליקציה לומדת את ההעדפות של המשתמש ומציגה עבורו תוכן שהוא יאהב. ניתן להשוות עמוד זה לעמוד הEXPLORE של אינסטגרם. כל פעם יוצג סרטון חדש, לפעמים הסרטונים יהיו עם איזה טוויסט שונה כדי לגוון ולהעשיר את עולם התוכן של המשתמש.

מכך בעצם משתמע שאין באמת חוקים, כל עוד אתם יוצרים תוכן ואנשים אוהבים אותו אתם בדרך הנכונה.

כאן דווקא הפלטפורמה לא שונה משאר הרשתות החברתיות הקיימות. ישנן שלוש דרכים שאנחנו כמשווקים יכולים להשתמש בה.

קודם כל, להיות שם. אמנם עדיין אין אפשרות לפתוח משתמשים עסקיים כמו שניתן בפייסבוק ובאינסטגרם, אפשר פשוט לפתוח משתמש רגיל. המשתמש הזה יהיה מזוהה עם העסק\מותג שלכם ותוכלו ליצור תוכן התואם את מה שאתם רוצים להעביר.

שנית, פרסומות. כמו בכל האינטרנט כולו גם כאן יש שטחי פרסום שבהם ניתן להכניס את הפרסומת שלנו. כל מה שתרצו לדעת בנושא זה ניתן למצוא בעמוד של האתר עצמו.

שלישית, קמפיין משפיענים. גם לטיקטוק יש משפיענים שיכולים לייצג את מה שאנחנו רוצים לשווק.

יחד עם זאת, הדבר שמאוד נפוץ בפלטפורמה זו הם האתגרים. אחת הדרכים הטובות ביותר לייצר מעורבות של קהל היעד שלנו, היא לאתגר אותם ליצור סרטונים המבוססים על רעיון מסוים. נותנים שם מסוים לאתגר מציגים את הרעיון הבסיסי ומשם נותנים למשתמשים לעשות את שלהם, וככה נוצרת המעורבות הטובה ביותר.

שימו לב, לפני שאתם מתחילים להשקיע משאבים בפלטפורמה זו, וודאו כי היא אכן רלוונטית עבור המותג\עסק שלכם. קהל היעד של האפליקציה הזו אומנם רחב אך הוא עדיין ממוקד בגילאים מסוימים (13-24 כפי שאמרנו) ונוסף לכך האפליקציה נפוצה במדינות מסוימות שעלולות לא להיות רלוונטיות עבורנו.

שני חדד היא מנכ"לית "Brainnu", סטודיו קריאייטיב ואסטרטגיה לדיגיטל.