נשים המועסקות בחוזים אישיים בתפקידי ניהול בכירים בחברות הממשלתיות משתכרות עד 50% פחות מגברים בתפקידים זהים, כך עולה מדוח הממונה על השכר באוצר בנוגע לשכר בגופים הציבוריים לשנת 2018. הדוח מגלה כי בין נשים לגברים קיימים פערי שכר משמעותיים גם בתפקידים זהים ובמקומות שבהם אין השפעה לותק ובכירות. בנוסף עורך הדוח השוואה בין שתי חברות הדגל הממשלתיות רפאל והתעשייה האווירית המצביעה על-כך שהסכמי עבודה חדישים יותר ברפאל מאפשרים לה גם לשלם שכר גבוה יותר לעובדיה וגם להציג רווחיות גבוהה משמעותית מזו של התעשייה האווירית.
מהדוח עולה כי השכר הממוצע בגופים הציבוריים בישראל עלה בשנת 2018 בשיעור של 0.2% והגיע ל-16,223 שקל. השכר הממוצע במשק עמד בסוף 2018 על 9,802 שקלים.
הדוח, שנכתב על ידי יחידת הממונה בראשות קובי בר-נתן, מתמקד בכ-400 אלף עובדי הגופים הציבוריים, מתוך 700 אלף עובדי המגזר הציבורי בישראל, ששכרם מפוקח על-ידי הממונה על השכר. מדובר בעובדי החברות הממשלתיות, השלטון המקומי, מערכת הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים סטטוטוריים. הוצאות השכר הכוללות לעובדים בגופים אלה הגיעו ב-2018 ל-79 מיליארד שקלים. הדוח הנוכחי אינו מתייחס לעובדים בשירות המדינה ובזרועות הביטחון.
שכר העובדים הממוצע בחברות הממשלתיות עמד בשנת 2018 על 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה והוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי. השכר בחברות הממשלתיות עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 ב-2.9%. בחברות הממשלתיות הועסקו בשנת 2018 כ-74% גברים ו-26% נשים. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לגבר בחברות הממשלתיות עמד על 24,375 שקלים בעוד ששכרה הממוצע של אשה בחברות הממשלתיות עמד על 17,664. לפי האוצר הסיבה העיקרית לפערים אלה היא קידום מקצועי. "ברוב המוחלט של התפקידים הניהוליים בחברות הממשלתיות מועסקים יותר גברים מנשים" כותבים באוצר. אך יחד עם זאת מתברר כי גם בקרב בכירים המועסקים בחוזים אישיים ובתפקידים זהים קיימים פערי שכר של בין 6% ל-50% בין נשים לגברים.
הפער הגדול ביותר שנמצא היה במשרה הבכירה ביותר - מנכ"ל החברה: שכרן הממוצע של מנכ"ליות העומד על 26,345 שקלים לחודש בעוד שעמיתיהן המנכ"לים הגברים מרוויחים בממוצע כפליים: 52,268 שקלים. הנתון מושפע מהעובדה שרק 3 מתוך 73 המנכ"לים בחברות הממשלתיות - הן נשים. שכרם הממוצע של סמנכ"לים בחברות הממשלתיות (54,052 שקלים) גבוה ב-31% משכר הסמנכ"ליות. רק רבע (24%) מבין 174 הסמנכ"לים בחברות הממשלתיות הן נשים. אפילו בקרב היועצים המשפטיים בחברות הממשלתיות המועסקים בחוזים אישיים, מרוויחים הגברים בממוצע 10% יותר מהנשים, וזאת כאשר 52% מהיועצים המשפטיים הן נשים.
השוואה מעניינת נוספת עורכים כותבי הדוח בין שתי החברות הבטחוניות הגדולות של מדינת ישראל רפאל והתעשייה האווירית. על-פי הכותבים ההשוואה נועדה לשמש "מקרה בוחן" להשפעות שיש למבנה שכר והעסקה מודרני על הביצועים וההוצאות. הממצאים מעלים כי על אף ששתי החברות פועלות בשוק דומה, שיעור הוצאות השכר מהמחזור ברפא"ל נמוך בכ-19% מהשיעור בתעשייה אווירית, בעוד שהשכר הממוצע ברפאל גבוה ב-10% מהשכר הממוצע בתע"א. "אילו שיעור הוצאות השכר מהמחזור בתע"א היה דומה לזה ברפא"ל, הייתה מצליחה התע"א להגדיל את הרווח הגולמי שלה ביותר מ-מיליארד ש"ח ובהתאמה לסיים את שנת 2018 ברווח נקי" כותבים בממונה על השכר. מסקנת ההשוואה היא כי "רפאל מצליחה לשלם יותר טוב לעובדיה באמצעות חלוקת ההוצאה על השכר באופן יעיל יותר ולקבל תפוקה טובה יותר באמצעות הקצאה יעילה של כ"א ושימוש בכלי תגמול דיפרנציאליים". התעשייה האווירית נמצאת בימים אלה בתהליך לקראת הנפקה, ובמסגרתו מקווים במדינה להביא להתייעלות של החברה.
על העיוותים במבנה השכר בחברות הממשלתיות כותבים באוצר כי "באופן ייחודי, סקטור החברות הממשלתיות מאופיין באנומליה בקשר בין ההיררכיה הארגונית לשכר המשולם. כך נמצא כי עובדים בחברות מסוימות משתכרים אף יותר מהמנכ"ל וחברי הנהלה בכירה".
נכון לסוף 2018 הועסקו בחברות הממשלתיות 54,010 עובדים, כמעט מחציתם (48%) במונופולים דוגמת חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל והקבוצה השניה בגודלה (43%) באחת משלוש החברות הבטחוניות. מהדוח עולה כי בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר המועסקים בחברות בתחום פיתוח תשתיות התחבורה (פרויקטי פיתוח כבישים, הרכבת הכבדה, הקמת הרכבת הקלה בתל-אביב ועוד).
נכון לסוף 2018 הועסקו בשלטון המקומי בישראל 193,451 עובדים. בעשור האחרון חלה עלייה של כ-67% במספר המשרות במספר העובדים וכ-47% בשלטון המקומי. שכר העובדים הממוצע בשלטון המקומי עמד על 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה. מקבלי השכר הגבוה ביותר בשלטון המקומי הם הרופאים הוטרינרים ששכרם הממוצע עמד ב-2018 על 29,688 שקל ברוטו.
במערכת הבריאות ובתאגידי הבריאות בישראל הועסקו נכון לסוף 2018 כ-77,695 עובדים, כמחציתם (48%) בקופות החולים והיתר בגופים רפואיים (38%) ותאגידי בריאות (13%). מאז שנת 2015 נרשם גידול של 26% במספר העובדים במערכת הבריאות הציבורית. שכרם הממוצע של העובדים במערכת הבריאות עמד ב-2018 על 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה. הרופאים היו קבוצת העובדים שרשמה את הגידול המרשים ביותר בשכרה במערכת הבריאות הציבורית (ומהמרשימים בסקטור הציבורי כולו) - 56% בשיעור ריאלי מתחילת העשור. באוצר מייחסים את הגידול בשכר להסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2011 עם ההסתדרות הרפואית, שהביא לעלייה של 82% בשכר הרופאים שלהם יותר מ-5 שנות ותק מומחיות.
נכון לסוף 2018 היו במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל 51,427 עובדים, שני שליש מהם (67%) באוניברסיטאות ושליש במכללות ציבוריות (השכר במכללות הפרטיות אינו מפוקח). שכר העובדים הממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה עמד על 17,124 שקל ברוטו למשרה מלאה כשאת טבלת השכר מובילים חברי הסגל האקדמי הבכיר שהשתכרו ב-2018 שכר ממוצע של 32.5 אלף שקל. בהקשר זה מעיר הממונה על השכר כי "שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמיות. קיים ייצוג נשי גבוה יותר בסגלים השונים במכללות ביחס לאוניברסיטאות".
התופעה הבולטת ביותר במגזר ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות הייתה עלייתן של המכללות. עובדי המכללות הציבוריות נהנו מעליית השכר מהיהרה ביותר מבין כלל עובדי ההשכלה הגבוהה - שכרם עלה ב-54% בעשור האחרון, בזכות ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הסגלים האקדמיים במכללות הציבוריות. בנוסף - ועל רקע התחרות עם המכללות הפרטיות - אישר ונות נחתמו במכללות הציבוריות מספר הסכמי מעבר לסגל עמית. ההסכמים חלים על מרצים שעיקר העסקתם בהוראה אקדמית. מטרת ההסכמים היא לתת לאותם מרצים מעמד של חברי סגל מן המניין. ההסכמים מעניקים למרצים ביטחון תעסוקתי במקום העבודה ותנאים מטיבים, כגון קידום בוותק וזכאות לקרן השתלמות.
שכר העובדים בתאגידים עמד על 18,834 שקל ברוטו למשרה ממוצעת. בישראל קיימים 56 תאגידים סטטוטוריים המעסיקים 18,894 עובדים. כמעט 90% מהעובדים מועסקים בתשעה מתוכם: רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, תאגיד השידור הציבורי, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, בנק ישראל, מגן דוד אדום, מכון התקנים ושירות התעסוקה.