כל מה שרציתם לדעת על תופעת השיימינג ברשת

תופעת השיימינג הולכת ומתפשטת, ונראה שאף אחד לא חסין. זו תופעה שיש לה צדדים אפלים, ומשמעויות שעלולות להיות הרסניות כלפי הצד שסופג את האש. איך מתגוננים ומי יכול לפצות על ההשלכות הכבדות של הביוש והבריונות ברשת?

  • שיימינג
בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים

תופעת השיימינג נמצאת בכל מקום, וכמעט שאין דרך לחמוק ממנה. בשנת 2019 נספרו ברחבי הרשת הישראלית כ-80,000 מקרים שונים של שיימינג, ועל פי דו"ח האינטרנט של בזק לשנה זו, כ-33% מבני הנוער או מחבריהם חוו שיימינג על ידי אחד או יותר ממכריהם. וכך, אם אתם בעלי עסק, נותני שירות או אפילו נהגים בכביש, עוברי אורח או קולגות במקום העבודה - אתם נמצאים בסכנה ממשית לחוות אותה מאוד מקרוב.

שיימינג, או "ביוש", בעברית, היא תופעה בה אנשים או חברות מפרסמים תוכן, ברשת או בכלל - שנוגע בהתנהגות השלילית לשיטתם של אדם או עסק אחר, ושעלולים לגרום להשפלה, לעג או בוז כלפי אותו אדם או עסק. החל מתלונות על נציגי שירות, דרך ביקורות שליליות בעמוד הפייסבוק של העסק, פוסטים בקבוצות ייעודיות ועד צילומי מסך ותיעודי מקרים מגמתיים או אותנטיים מול אותו הגורם. כשזה מגיע לשיימינג - נראה שאין גבול ליצירתיות. יתרה מכך, אם צפיתם במקרה מהסוג הזה ברשת ושיתפתם או תמכתם בו דרך תגובות או לייקים, אתם בעצמכם לקחתם חלק באותה תופעה, לטוב או לרע.

תופעת השיימינג מכה בכל פינה (צילום: ShutterStock)

הצד האפל של השיימינג

בתופעת השיימינג ישנם צדדים אפלים, וביניהם ההטיה הברורה של הדובר. הפוסטים שעולים על ידי הצד הנפגע יהיו כאלה שבדרך כלל "ידברו" את המקרה מזווית אחת, שהיא זהותו של כותב הפוסט, וימסגרו באופן מוטה את פרטי האירוע. יתרה מכך, לאותם פוסטים תהיה נטייה "להגזים" את המקרה, בין אם מתוך סערת הרגשות שכותב הפוסט נמצא בה, או מתוך הרצון לחזק את הטענה שלו מול קהל העוקבים. וכך, באופן טבעי כמעט, נוצר סוג של "משפט שדה" במעמד צד אחד שקורה, בדרך כלל, ברשתות החברתיות, בו כותב הפוסט הוא התובע, והציבור הרחב הוא בית הדין.

הבעיה השניה נובעת מהוויראליות המיידית, ומההשלכות כבדות המשקל של אותה ויראליות על הצד שסופג את חיצי השיימינג. בין אם כותב הפוסט צודק, צודק חלקית או מסלף את העובדות לגמרי, עבור הצד השני - הנזק כבר נוצר. פוסטים מהסוג הזה הם בגדר "נגעת נסעת", ויכולים תוך שעות ספורות להגיע לעשרות אלפי לייקים ושיתופים, כשהצד שסופג את אותם חיצים יתוייג לעד בין דפי הרשת ככזה שגרם עוולה צרכנית או חברתית כבדה, בלי שום אפשרות להתגונן או להגיב.

וכך, אדם מן השורה יכול לקום בבוקר ולגלות שהוא קורבן לשיימינג או לבריונות ברשת, כששמו כבר הופץ ברבים כגורם עוולות ונזקים - ואין לו שום יכולת להתגונן מול אותו גל עכור.

אז מה עושים?

כדאי לדעת שחוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים באינטרנט, וביניהם פרסומים שהופיעו ברשתות החברתיות, או בכל מקום אחר. לכן, תמיד ניתן לפנות לאפיק המשפטי ולתבוע את הצד המפרסם. בנוסף לאלו, חברת "כלל ביטוח ופיננסים" השיקה לאחרונה מוצר ייעודי שמטרתו לפצות את נפגעי התופעה. "Online Protect" נועד להגן על הפרט מאותן סכנות שמצויות בעולם הדיגיטלי, וביניהם סכנות השיימינג והבריונות ברשת. בין השאר היא מציעה פיצוי על הסרה וניקוי תוכן פוגעני שפורסם באמצעים דיגיטליים - בין אם מדובר בפוסטים, תמונות או סרטונים, ייעוץ משפטי, רפואי או פסיכולוגי לו נזקק הצד הנפגע כתוצאה מהשיימינג, ואפילו פיצוי בגין תשלומי כופר כתוצאה מאיומים לבריונות או השמצה ברשת.

לפרטים והצטרפות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully