בשישי בערב, כשעם ישראל מתכנס לענייני ביתו ומשפחתו לאחר עוד שבוע של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה, שבוע נוסף מבין שבועות רבים שעוד נכונו לנו, הפציע השר צחי הנגבי מעל מסך הטלוויזיה בתכנית של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ'. הנגבי, פוליטיקאי משופשף, הצליח למרות ניסיונו הרב לנפק אמירה אומללה, לפיה הטענה שאנשים הגיעו לחרפת רעב ושאין להם מה לאכול זה "חרטא". לא פחות. בהבל פה ביטל השר מצוקה מתגברת של בתים רבים בישראל - כאלה שעד לקורונה לא חשבו בכלל כי יגיעו למצב הזה.
אני תוהה האם נבחרינו, אנשים שנבחרו לשרת את הציבור באופן דמוקרטי, באמת עיוורים למצב? האם הם, שיושבים בישיבות קבינט וממשלה ונחשפים לנתונים, לא מצליחים להפנים את משמעותם?
הארגון שבראשו אני עומד, "לקט ישראל", הוא ארגון הצלת המזון הגדול בארץ. בימים שלפני הקורונה, קיבלנו תרומות של עודפי מזון מבושל ממטבחים מוסדיים שונים ותרומות של עודפי פירות וירקות מחקלאים, אותם היינו מעבירים, באמצעות מאות עמותות עמן אנו עובדים ברחבי הארץ, לכ-175,000 נתמכים. מיותר לציין כי בתקופת הקורונה, מספר זה היה נמוך ורחוק מהמצב כיום. באמצע מרץ, עם תחילת הנחיות החירום, הפסקנו לקבל תרומות של עודפי מזון מבושל, כי בשל המצב מלונות ועסקי הסעדה עמם אנו עובדים נאלצו לסגור. אפילו צה"ל הפסיק לתרום עודפים מבסיסיו. פתחנו במבצע רכישה וחלוקה של מזון מבושל מוכן ישירות לבתי הנזקקים ובמהלך החודשים האחרונים נחשפנו למצב כפי שהוא בשטח. "חרטא" זה בטוח לא.
מאז פרוץ משבר הקורונה, חילקו אנשי הארגון 60 אחוז יותר פירות וירקות ו-50 אחוז יותר ארוחות מבושלות מאשר בתקופה שלפני. במהלך חודשי המשבר, 31 רשויות מקומיות החלו לעבוד עם הארגון בחלוקת מזון לנזקקים בשטחן, לעומת חמש רשויות בלבד בתקופה שלפני הנחיות החירום - מה שמעיד על גדילה משמעותית בכמות הרעבים. כן, פשוטו כמשמעו - רעבים.
רק בתקופת הסגר, בשל התפשטות הנגיף מאמצע מרץ ועד סוף אפריל, חילק ארגון "לקט ישראל" 2,263 טון של תוצרת חקלאית, 35 אחוז יותר תוצרת בהשוואה לאותה תקופה שנה קודמת וכן רכש וחילק כ-700,000 ארוחות חמות ישירות לבתי הנתמכים. רבים מהנתמכים הללו, לצערנו הרב, הם אנשים שכלל לא היו ברדאר שלנו בימים כתיקונם. אנשים נורמטיביים לחלוטין שעבדו קשה, התפרנסו בכבוד ונקלעו למצוקה כלכלית אמיתית, חסרת תקדים בהיקפה. מדובר בסיפורים אליהם אנו נחשפים כל יום ושמדירים שינה מעינינו.
נתון מעניין נוסף, שמהבהב באדום בוהק, הוא שבמהלך חודשי המשבר, גדלו התרומות של הפירות והירקות אותן קיבלנו מחקלאים ביותר מ-50 אחוז, כ-800 טון יותר תוצרת חקלאית בכל חודש. זה קורה כי החקלאים, שבימים כתיקונם מוכרים סחורה זו למגוון בתי עסק, נשארו עם תוצרת שלאור המצב - אין מי שיקנה אותה. חקלאים אלה, שנקלעו למצוקה כלכלית משמעותית משל עצמם, בחרו לתרום את התוצרת הזו למען נזקקים באקט מעורר השראה של סולידריות, למרות שהם עצמם לא יודעים האם משקיהם יחזיקו מעמד.
במשך עשור וחצי אנו עוסקים באופן מקצועי בלהבטיח את הביטחון התזונתי של מי שזקוק לו. בתקופה האחרונה מדובר בהרבה יותר אנשים. זה מעיד על מצוקה אמיתית בשטח. לו היא לא הייתה כזו, הייתי הראשון להציע להחליף את שמנו ל"חרטא ישראל". אבל זה לא המצב. החרטא קיימת, אך כנראה שרק בקומות הגבוהות, ומשתקפת ללא בושה באולפני הטלוויזיה על ידי מי שצריכים לפעול למען הציבור. טוב עשה השר שמיהר להתנצל כבר במהלך השבת, ונהג באחריות רה"מ בכך שהתנער מהדברים ושיקף את פעולות הממשלה, אך פליטות פה מסוג זה מעידות על הלך רוח מנותק שיש לעקור מן השורש ויפה שעה אחת קודם.
אני קורא לשרי הממשלה לבוא ולבקר במרכז הלוגיסטי שלנו ולעמוד מקרוב על המספרים מהשטח. טוב מראה עיניים. אני בטוח שאחרי זה, אמירות מעליבות כאלה לא ייאמרו.
גידי כרוך הוא מנכ"ל "לקט ישראל", ארגון להצלת מזון וחלוקתו באמצעות עמותות לנתמכים ברחבי הארץ.