ממשלת ישראל תומכת בעמותות הסיוע ונלחמת במאבק המתמשך והעיקש לשבירת מעגל העוני בישראל. אך התמיכה מתבטאת בצורה שונה מעט ממש שנהוג לחשוב. הסיוע ה"נרחב" בארגון פתחון לב, לדוגמא, עומד על כאחוז אחד בלבד מסך תקציב העמותה. אותו סיוע בקושי מצליח לכסות את עלות הקרטון בו אורזים את סלי המזון לעשרות אלפי הנזקקים המסתייעים בארגון.
אך לממשלת ישראל גרסת 2020 זה כלל לא משנה. הממשלה, מיום הקמתה, זנחה לחצר האחורית את הנושאים החברתיים ואת מצוקות הציבור. נדמה כי שרי הממשלה, על שלל תפקידיהם המנופחים, משקיעים את יתרת 99% מהתקציב לקידום נושא אחד מרכזי - עצמם. הם הפכו לשרים לרווחת שרי הממשלה.
מגפת הקורונה איבדה את האבא והאימא - כולם נטשו את הספינה הטובעת, כיוון שהבינו שלא יזכו לתמונת ניצחון בסופה. מאותו הרגע, כולם התפזרו לתפקיד הבא ושכחו מאיתנו, הציבור.
בינתיים, בזמן שממשלת ישראל שוברת שיאים חדשים בניתוק מהעם ומצוקתו, מעגל העוני עולה על גדותיו ונמצא בפרפורי גסיסה מתקדמים. בדוח העוני האחרון, אשר פורסם בראשית השנה האזרחית, התוודענו על 1.8 מיליון עניים החיים כאן - בניהם ניצולי שואה, ילדים, אנשים חולים ועוד רבים.
אז, בטרום הקורונה, הנתון הנ"ל זעזע כל נפש בישראל וגרם למערבולת בבטן הרכה ביותר. כיום, בעיצומו של גל שני ובשל אחוז מובטלים שלא נראה כמותו - אנחנו למעשה מקווים ומתפללים כי מספר העניים בסוף המשבר לא יחצה את קו 2 מיליון האזרחים.
במעגל העוני נפער בור ענק, שרק גדל מיום ליום ואליו נשאבים עניים חדשים מכל עבר. אותו עצמאי שלקח הלוואה לפתיחת עסק, אותה מורה שפוטרה בתחילת המשבר ומאז יושבת בבית, בני הזוג שמכרו את דירתם הצנועה כדי לפתוח מסעדה ונאלצו לפשוט רגל ועוד ישראלים רבים אשר חלמו על פרנסה יציבה והפכו לעניים החדשים.
גם משפחות נורמטיביות ו"רגילות" הכירו השנה את המושג עוני. אין לו ריח או צבע מסוים, והוא לא מדביק רק את הקצוות באוכלוסייה. מגיפת העוני חמורה הרבה יותר מגל הקורונה, ואילו לא נדמה כי תרופה לעוני תיוצר בקרוב. מדינת ישראל, מיום הקמתה, לא ידעה להתמודד ואף לעיתים לא ניסתה, עם נושא העוני. היא זנחה אותו לחצר האחורית והשאירה את הצרות לממשלה הבאה, וכך חוזר חלילה.
עניי ישראל, על אף מספרם הגבוה המטפס מדי יום, אינם חזקים מספיק כדי לפקוד את הרחובות, לחסום כבישים ולזעוק את זעקתם. הם "עסוקים" מדי בחרדה קיומית, בניסיון לשרוד, בחיפוש הלוואות, מענקים וקרנות סיוע ובאיתור כל משרה אשר תכניס כסף הביתה ותסייע בהישרדות. אין להם את הכוח הנפשי לזעוק או את הרצון להיחשף בפני המדינה כולה.
כך, בשל היעדר מאבק והפגנות, ממשלת ישראל החדשה ממשיכה באין מפריע לקדם את עצמה, למען עצמה. לא רחוק היום בו שרי הממשלה יקדמו דיון לילי דחוף ובהול, במטרה לשדרג באופן מיידי את כל כיסאות השרים, או בדרישה מידית להפוך את מזנון הכנסת לקייטרינג הפועל 24/7 ומציע מטבח שף עשיר בשלל סגנונות.
כזו היא ממשלת ישראל מודל 2020 - מנותקת מבוחריה, לא מתביישת בדבר ולא מתעכבת על הנושאים אשר לשמם קמה. האם גורל העניים בישראל הנו לפקוד את הקלפיות מדי מספר חודשים, במטרה לרפד עוד יותר את כיסי חברי הכנסת ולדאוג לרווחתם? האם לא הגיעה העת לשאת באחריות הציבורית והחברתית - ולדאוג לחסל אחת ולתמיד את מעגל העוני בישראל?
עמותות הסיוע עובדות מסביב לשעון, בכל ימי השנה כדי להחליף את תפקיד הממשלה. הרצון הגדול ביותר של העמותות - הוא לפשוט רגל מחוסר עבודה. אך ממשלת ישראל, ה"מסייעת" באחוז אחד שלם לתקציב של פתחון לב לדוגמא, כלל אינה חלק מהניסיון לשבור את מעגל העוני. נדמה כי ישנם נושאים בוערים יותר שעומדים על הפרק. והעניים? הם יחכו בסבלנות לבחירות הבאות, אשר במהלכן יבטיחו להם שוב לסייע ושוב יפרו את ההבטחה.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון "פתחון לב", הפועל לשבירת מעגל העוני בישראל.