בנק ישראל הוכיח אתמול, שוב, שהוא המבוגר הכלכלי של המשק הישראלי. בזמן שהממשלה נגררת, נעדרת תקציב, נתקעת בתהליכים בירוקרטיים מסורבלים ולא מצליחה לגבש חזון מאקרו-כלכלי שיוציא את המשק מהמשבר, בנק ישראל יורה בכל התותחים- ופוגע.
אתמול הודיע בנק ישראל כי לראשונה אי פעם הוא יחל ברכישות של אגרות חוב קונצרניות במסחר בבורסה הישראלית, מהלך חשוב שמעיד על המחויבות שלו לשמירת היציבות בשווקים הפיננסיים. בנוסף, הבנק הודיע על שורה של צעדים להקלות באשראי לבנקים, במטרה שהבנקים יגדילו את היקף ההלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים. צעדים אלו מצטרפים למעורבות של הבנק בתחום המט"ח, שמנעו התחזקות של השקל, מה שהיה פוגע עוד יותר בכלכלה הישראלית שנסמכת על ייצוא סחורות.
עד כה בנק ישראל התמקד רק ברכישת איגרות חוב ממשלתיות, במטרה להקל על הממשלה לאור הגירעון הגבוה והצורך לגייס מזומנים. עכשיו, בהנהגת הנגיד אמיר ירון, בנק ישראל לוקח צעד אחד קדימה ומתחיל לסייע גם לחברות הציבוריות ולשוק ההון, במטרה למנוע היווצרות של משבר פיננסי.
היקף תכנית הרכישות של בנק ישראל אינו מהותי ביחס לגודל של שוק האג"ח הישראלי ומסתכם ב-15 מיליארד שקלים, שהם פחות מ-4% מכלל היקף שוק האג"ח הקונצרני בישראל, אך המהלכים של בנק ישראל נוסכים ביטחון במשקיעים, כפי שראינו בתגובת השווקים להכרזה אתמול ובעליות החדות שנרשמו בבורסה.
בניגוד למשרד האוצר, שלא הציג עד עכשיו אף תכנית רצינית לתמיכה בשוק ההון, בו מושקעים החסכונות של כלל הציבור, בנק ישראל מבין את גודל השעה ואת עומק המשבר ומתגייס בכל הכוח כדי למנוע הידרדרות נוספת.
למעשה, בנק ישראל עוד יכול להרוויח לא מעט כסף מההשקעה שלו, דווקא עכשיו במחירים הנוכחיים בשוק. כיום, מחירי איגרות החוב של חברות רבות וטובות בשוק הישראלי נסחרות מתחת לערכן הריאלי, ואינן משקפות את ערכן הכלכלי של החברות, וזאת כתוצאה מהפדיונות הגבוהים ומהחששות המצטברים מגל שני של משבר הקורונה. כשהמשבר ייגמר יום אחד, בנק ישראל עוד עשוי לראות רווחים יפים על ההשקעה הזאת.
בנוסף, בנק ישראל קבע כי ישקיע רק בחברות ישראליות עם דירוג אשראי גבוה, ולא ישקיע בחברות בקשיים, ועל ידי כך הוא שומר על הציבור מפני השקעות לא בטוחות מצד אחד, אך מעניק לחברות האיכותיות אפשרות להמשיך ולגייס אשראי בשוק ההון, גם בזמן המשבר.
בנק ישראל הוכיח שמנהיגות כלכלית לא נמדדת במסיבות עיתונאים בזמן המהדורות הראשיות או בהכרזות ללא כיסוי. בניגוד למחדל של שאר רשויות הממשלה בטיפול בקורונה, בנק ישראל מראה שבשירות הציבורי הישראלי יש מי שיודעים להגיב למשברים בנחישות וביעילות, תוך הקצאת משאבים חכמה ויצירת אמון, שהוא הכלי החשוב ביותר להתמודדות בזמן משבר.
בנק ישראל עשה את המוטל עליו, אבל עכשיו תורו של משרד האוצר להיכנס מתחת לאלונקה. כמי שכיהן בתפקידים בכירים במשרד האוצר בעבר וייעץ לראשי ממשלות, אני קורא לשר האוצר ישראל כץ ולבכירי משרדו לנקוט במנהיגות ולהציג, כמו בנק ישראל, תכנית פעולה ברורה למלחמה בקורונה הכלכלית.
זמנים קיצוניים דורשים אמצעים קיצוניים, וזו העת של מקבלי ההחלטות במשרד האוצר לפעול לייצוב שוק ההון הישראלי ותמיכה בחברות הציבוריות, שהן מהמעסיקות הגדולות במשק ומהוות את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. כך, במקום להשקיע כספים ומאמץ מיותרים בהקמת בורסה משנית (כפי שמציע האוצר בחוק ההסדרים), כדאי קודם לטפל בבעיות הלא פשוטות של הבורסה היחידה שיש לנו. בלי התגייסות של האוצר ועידוד חברות, ישראליות וזרות, להנפיק בישראל, המאמצים של בנק ישראל לבד עלולים לא להספיק, וכולנו, המושקעים בבורסה, במישרין או בעקיפין, נרגיש את ההשלכות בכיס.
אילן פלטו הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.