אם יצור מהחלל החיצון (ומומחה לכלכלה והשפעתה על השווקים) היה נוחת על כדור הארץ והיו חדים לו חידה: הצמיחה הגלובלית בשנה מסוימת צפויה להתכווץ ב-4.9% ומיד לאחר מכן צפויה התאוששות מאד הדרגתית. בנוסף, המתח הבין גושי (ארה"ב סין) צפוי להסלים ולגרום לדה-גלובליזציה. איך הזעזועים הללו צפויים להשפיע על שוקי המניות בעולם? אותו חייזר היה צוחק אם היינו אומרים לו שבסך בכול היו ירידות מתונות מאד בשווקים ואפילו עלייה חדות בסקטורים מסוימים כגון הטכנולוגיה.
נכון שאפשר לתת הסברים חלקיים להתנהגות השוק: מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מאד תומכת, בפרט בארה"ב אך לא רק, וגם קיימת אופטימיות (ייתכן שמופרזת) לגבי הציפייה להשגת חיסון מוקדם יחסית כך שהסיוט הזה יהיה מאחורינו בטווח הקרוב.
מציאות לחוד וחלומות לחוד. כולנו מבינים את עומק הפגיעה הכלכלית. תחזית המאקרו המעודכנת של מחלקת המחקר של בנק ישראל ממחישה עד כמה הסביבה המאקרו כלכלית הידרדרה מהתחזית הקודמת ב-25.5, זאת למרות שנתוני הצמיחה ברבעון א' (6.8%-) היו מעט טובים ביחס לציפיות המוקדמות. כעת בנק ישראל צופה ירידה של 6% בתוצר השנה (במקום ירידה של 4.5% בתחזית הקודמת) עם עדכון כלפי מטה בכל השימושים: הצריכה הפרטית צפויה להתכווץ ב- 6.5%, היצוא ב- 13% וההשקעות ב- 13.5%. שיעור האבטלה צפוי לעמוד על 9% ברבעון ד' 2020 ו- 6% ברבעון ד' 2021. בנק ישראל רואה סיכונים כלפי מטה יחסית לתחזית הבסיסית.
אם שוב יוטל סגר כללי על המשק, בנק ישראל צופה ירידה של 9% בתוצר השנה ושיעור אבטלה גבוה יותר של 11.5% ברבעון ד'. לאור ההתפתחויות של הימים האחרונים והעלייה בתחלואה, נדמה שנתונים של ירידה של 9% בתוצר ואבטלה סביב 12% בסוף השנה (ביוני האבטלה נמצאת סביב 17%, כולל חל"תים) נראים מאד מציאותיים. הפגיעה של ענפים רבים (תיירות חוץ, אירועים, מסעדות, תרבות ועוד) צפויה להיות מאד ממושכת.
מה לגבי המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית המרחיבה? האם באמת היא יכולה למחוק את הנזק "ולהחליק" את התקופה הקשה? אולי במידה קטנה כן. אך חייבים לזכור ביטוי אמריקאי ידוע: "אין ארוחות חינם". קרן המטבע הבין לאומי מעריכה שהחוב הממשלתי הכולל בקרב המדינות המפוחתות יעלה ב- 20% נקודות האחוז השנה. גם החוב העסקי יזנק. עלייה חדה בחוב הכולל, בהכרח מקטינה את פוטנציאל הצמיחה העתידית. מישהו צריך להחזיר את החוב (להעלות מיסים, לדחות השקעות וכו'), וזה כאשר הזדקנות האוכלוסייה במרבית המדינות המפותחות כבר פועלת לצמצום הצמיחה. צמיחה מעט חלשה בשנים הבאות משמעותה רמת אבטלה גבוהה יחסית (לא נחזור ל 3.5% אבטלה של ערב המשבר בשנים הקרובות) ולכן גם סביר להניח התגברות בתסיסה החברתית.
השלכה נוספת של הטיפול האגרסיבי במשבר: הדפסת כסף בקנה מידה שלא ידענו בעבר, גם לא במשבר של 2008. בשלב זה, אין ביקוש לכסף כך שההזרמות האדירות של הפד ובנקים אחרים עדיין מופקדות בחזרה בבנקים המרכזיים. הציבור מעדיף לחסוך בסביבה של חוסר וודאות עצומה. בעוד מספר שנים (כנראה לא בשנתיים הקרובות לפחות) הביקוש לכסף יחזור ויעלה ולכן, צפויה עלייה באינפלציה, זאת במקביל להשפעת ההתגברות במלחמת הסחר אשר פועלת להתייקרות במחירי היבוא. קשה לשכנע את הדור הצעיר בשוק ההון לגבי תופעה בשם "סטגפלציה", זו היסטוריה רחוקה.
המשמעות של כל אלו די כואבת: אבטלה גבוהה יחסית, ושחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית למספר רב של שנים. אל תדאגו: בנקים מרכזיים בעולם לא יעלו ריבית בסביבה כזאת מחשש לפגיעה בהתאוששות השברירית, וגם ישמחו לשחוק מעט את החוב העצום אשר נוצר במשבר המאה על ידי מעט אינפלציה.
לאור התמונה המצטיירת, גם לגבי השנים הבאות, והעליה בתחלואה גם בארה"ב וגם בישראל, קשה להבין את העליות החדות בשווקי המניות לאחרונה. בסופו של דבר, השווקים אמורים להתאים את עצמם לפוטנציאל הצמיחה של המשקים בשנים הבאות.
הכותב הוא כלכלן בכיר בלידר שוקי הון.