בסרטון: טיסת חילוץ של אל על מפרו, מרץ 2020.
המשקיע המתעניין ברכישת אל על הוא אלי רוזנברג, בנו של נפתלי רוזנברג, איש עסקים אמריקאי מתחום הנדל"ן. ב"גלובס" נחשף ביום רביעי האחרון כי רוזנברג פנה בשבוע שעבר לרשות החברות במשרד האוצר והביע התעניינות ברכישת החברה.
רוזנברג מנהל בימים אלה מגעים מול חברת האם של אל על, כנפיים. המגעים ממוקדים ככל הנראה סביב יכולתה של החברה לעמוד בתנאים לקבלת חבילת הסיוע של משרד האוצר לחברה.
בשבוע שעבר, כאמור, חשפנו ב"גלובס" כי נציגו של רוזנברג המעוניין לרכוש את חברת אל על הגיש לרשות החברות הממשלתיות בקשה רשמית לקבלת היתר שליטה בחברה, אך הופנה על ידי מנהל הרשות לפנות קודם לחברה עצמה. ל"גלובס" נודע כי הנציג, תא"ל במיל' ראם עמינח, ביקש להתחיל בהליך שיאפשר למשקיע לקבל את השליטה בחברה ואולם מנהל הרשות יעקב (ינקי) קוינט הורה לו לפנות תחילה למזכיר חברת אל על בהתאם לתקנון החברה. עמינח הגיש את הבקשה לחברה כמבוקש.
הרקע לעצירת הטיפול הוא החלטת דירקטוריון חברת אל על לקבל את הצעת המדינה ולהתחיל בהליך של הנפקת מניות החברה בבורסה - הליך שבסיומו צפויה החברה לעבור הלאמה.
בינתיים, אל על מתקדמת לכיוון הסיוע. היום נפגשו אנשי הנהלת החברה עם נציגי משרד האוצר. במכתב ששיגר גונן אוסישקין לעובדים הוא דיווח כי "ניכר כי המדינה מחויבת לעזור לאל על בתנאי שאל על תתגייס לעזור לעצמה. הכוונה כי ניישם את התוכנית שהוצגה לאוצר באופן הדוק ובהתאם לשלבים שנקבעו". התוכנית הזו כוללת צמצומים נרחבים בחברה, לרבות פיטורי כשליש מעובדיה.
הנהלת החברה כבר חתמה על הסכמי התייעלות עם שלושה מתוך ארבעה סקטורים של העובדים המאוגדים בהסתדרות: עם ועד הדיילים, ועד עובדי המנהלה ועם הוועד הטכני, המונים ביחד כ-5,500 עובדים. ההסכמים ישקפו לאל על חיסכון שנתי של כ-120 מיליון דולר דרך פיטורים ודרך קיצוצים בתנאי השכר והרווחה.
הנהלת אל על תידרש לחתום עם סקטור נוסף, סקטור הטייסים, שבו מועסקים כ-650 עובדים. זו משוכה לא פשוטה בעיקר כשבין שני הצדדים לא מתנהל שיח נכון לעכשיו. אל על גם מקווה שלא יהיה עיכוב מכיוון הבנקים ומכיוון המדינה בשעה שכל 45 מטוסיה עומדים על הקרקע ואין לה הכנסות מפעילות (למעט טיסות מטען בודדות במטוסים חכורים).