הביאו לנו את הסעיף: אל תאפשרו פדיון של קרן ההשתלמות

אחד הסעיפים בתכנית הכלכלית מאפשר משיכה בפטור ממס מקרנות השתלמות לא נזילות. פעולה כזאת תפגע בכם, במיוחד כשיש פתרונות קלים ונגישים יותר, ומוטב לו האוצר יסיר את האפשרות הזאת

  • קרן השתלמות
ד"ר דייבי דישטניק
עריכה: ירדנה עובדיה פוקס

בתוכנית הכלכלית שהוצגה ביום חמישי שעבר נכלל סעיף המאפשר משיכה בפטור ממס מקרנות השתלמות לא נזילות (ותק של עד שש שנים ממועד ההפקדה הראשונה) עד לתקרה של 10,500 שקל בחודש, כהוראת שעה למשך שישה חודשים. כלומר, מדובר במשיכה מקסימלית של 63,000 שקל במשך שישה חודשים, פטורה ממס. המהלך עצמו דורש תיקון חקיקה ולכן לא יוכל להיות מיושם באופן מידי. הרעיון שעומד מאחורי הסעיף ברור - מתן גישה לסכום כסף נוסף ללא תשלום מס לאנשים שנפגעו כלכלית בשל הקורונה. אולם, אני סבור שנכון היה להגדיל את התמיכה באנשים שנפגעו בדרך אחרת, ולא לכלול את הסעיף האמור בתוכנית הכלכלית.

עוד בוואלה! NEWS

5 טיפים שיעזרו לעובדים שלכם לחזור לשגרה

בשיתוף נספרסו
לכתבה המלאה
אולי עדיף לא לסלק את העניין הזה מהתכנית הכלכלית. שר האוצר ישראל כץ (צילום: רוני כנפו)

לעניות דעתי, האתגר הכלכלי הגדול ביותר שניצב בפני רובנו, גם בימים אלו של משבר הקורונה, הוא מציאת המתווה שיאפשר לנו לצאת לפנסיה ולשמור על אותה רמת חיים שהייתה לנו לפני הפרישה. ייתכן שלחלק מהקוראים הפנסיה נראית כעת דבר מאד רחוק. אולם, זו טעות לחשוב כך. התחלה מוקדמת ככל האפשר בבניית החיסכון האמור היא צורך ולא מותרות, בשל מספר תהליכים שהתרחשו בעשרים השנים האחרונות במשק הישראלי והכלכלה העולמית: עלייה מתמדת בתוחלת החיים בישראל, המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת שהעביר הלכה למעשה את כספי הפנסיה לשוק ההון, הירידה המתמשכת בשיעורי הריביות שקובעים נגידי הבנקים המרכזיים בעולם והעלייה המתמשכת במחירי הנדל"ן בישראל.

התהליכים שהזכרנו כאן מביאים לכך שבגיל פרישה נזדקק לחיסכון גדול יותר, אותו יהיה לנו קשה יותר לבנות בשל הכנסה פנויה נמוכה יותר לאורך שנות העבודה וקושי רב יותר לייצר תשואות גבוהות יחסית מבלי להיות חשופים לסיכוני שוק רבים מדי. אתגר זה יישאר עמנו גם אחרי שנשתחרר מהקורונה הכלכלית (והיום הזה יגיע). כדי לצלוח אותו, עלינו לאמץ מוקדם ככל האפשר ראיה רחבה, הכוללת גם את קרן ההשתלמות כערוץ חיסכון לטווח ארוך שישרת אותנו ביציאה לפנסיה, ולא כערוץ חסכון לטווח זמן קצר- בינוני. לכן, טוב יעשו קובעי המדיניות אם יוציאו את סעיף קרן ההשתלמות מהתוכנית הכלכלית. משיכה כיום של 63,000 שקל משמעותה ויתור על סכום גדול בהרבה ביציאה לפנסיה כתוצאה מאופק ההשקעה והפטור ממס הנלווה לקרן ההשתלמות שלא נפדית.

למובטלים רבים כלל אין קרן השתלמות, כך שהסעיף ינוצל דווקא על ידי אלה שלא צריכים אותו. חותמים אבטלה באפריל האחרון (צילום: יואב איתיאל)

ראוי גם לציין שמאחר שבממוצע מפוטרי/היוצאים לחל"ת בשל הקורונה הם בעלי שכר נמוך יותר, לרובם אין בכלל קרן השתלמות, כך שבפועל דווקא אנשים שנפגעו בצורה חמורה פחות או לא נפגעו כלל ממשבר הקורונה, יהיו אלו שעלולים לנצל את סעיף המשיכה ויביאו לפגיעה בחסכון ארוך הטווח שלהם ללא סיבה מוצדקת ואמיתית. נדמה גם שאין חולק שבמידה וקיים צורך נזילות נקודתי, עדיף לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות על פני פדיון קרן ההשתלמות. זאת משום שהלוואה שכזו ניתנת בריבית נמוכה מאד, מאחר והכספים בקרן ההשתלמות משמשים כבטוחה להחזר ההלוואה.

לסיום, גם בימים אלו של משבר הקורונה, אני קורא לקובעי המדיניות להפעיל שיקולים ארוכי טווח. מעבר לביטול סעיף המשיכה הפטורה ממס, כדאי אפילו לחשוב על מסלול של קרן השתלמות חובה בדומה לקרן פנסיה חובה. נשמע קצת מופרך בימים מאותגרי קורונה אלו, אבל הקורונה בסוף תצא מחיינו, בעוד שאתגר היציאה לפנסיה בכבוד ימשיך ללוות אותנו.

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר. אין לראות באמור המלצת השקעה מכל סוג שהוא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully