פחות הכסף, יותר המסר: הבעייתיות ב"תכנית הכלכלית" של נתניהו

אז מה משמעות המהלך של נתניהו? הדעה הרווחת היא שהבעיה לא ב-6 מיליארד השקלים שיחולקו, אלא בעובדה שמי שבאמת צריך לא מקבל, וכפי שמסביר יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון, דירוג האשראי ייפגע. אבל יש דעה אחרת: "הביקורות מחמיצות את הפואנטה, שהיא עידוד הצריכה"

בנימין נתניהו (צילום: לע"מ, עריכה: שאול אדם)

התכנית הכלכלית שהציג ביום רביעי בנימין נתניהו, במסגרתה הודיע כי המדינה תחלק 750 שקל לכל אזרח, התקבלה בהרבה מאוד ביקורת מכל קצוות הקשת הפוליטית והאזרחית. חברי קואליציה הקרובים לראש הממשלה תקפו, אזרחים החלו ליזום קבוצות תרומה של המענקים ובאופן כללי המהלך גרר הרבה ביקורת.

עוד בוואלה! NEWS

נגיד בנק ישראל נגד תכנית נתניהו: "יש דרכים טובות ויעילות יותר"

לכתבה המלאה
היגיון בריא או גחמה? נתניהו מציג את התכנית (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"אם נתעלם מהעניינים הפוליטיים, חלוקת כסף היא בעיה במדיניות פיסקלית של כל מדינה", אומר יונתן כץ, הכלכלן הבכיר של לידר שוקי הון, "מדיניות שנתפסת כלא אחראית היא צעד שקשה להסביר לחברות דירוג האשראי. בניגוד לתכניות הקודמות שמעודדות מעסיקים ומסייעות לעסקים קטנים, כאן יש חלוקת כסף באופן גורף. המשמעות של הורדת הדירוג היא שיהיה קשה למדינה לגייס חוב בחו"ל. בעבר גייסנו לא מעט חובות בחו"ל כי לא רצינו להכביד על השוק המקומי. עדיין נוכל לעשות את זה, אבל המחיר יהיה יקר יותר. מדיניות מהסוג הזה, שלא מכוונת מטרה ונתפסת כפופוליסטית גם ברמה הכלכלית, לא תיתפס באופן חיובי".

המשק כבר נמצא בגירעון, ולאחר סיוע ועוד סיוע ועסקים שקורסים, קצת קשה להבין את ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי המהלך. "אני ממשיך לעבוד", מסכים כץ עם מרבית מבקרי התכנית, "מדוע אני צריך לקבל עכשיו אפילו שקל אחד של סיוע? בעיניי זה עיוות. אותו סכום כסף יכול היה להתמקד בנזקקים ובנפגעים, בלי מדיניות אוניברסלית. הנימוקים למהלך לא נשמעים ענייניים, ובגלל זה אנו שומעים לא מעט טענות וביקורת מהאוצר".

האם בזמן שיש מגזרים שלמים שצריכים את הכסף, נכון לתת אותו לאלה שלא צריכים? המחאה ליד בית ראש הממשלה ביום שלישי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כשכץ אומר שהנימוקים לא ענייניים, הוא מתכוון, בין היתר, לאמירה של נתניהו לפיה האזרחים יקבלו את הכסף כדי לרכוש ולהחזיר למשק. "המטרה של ראש הממשלה היא לעודד את הפעילות הכלכלית ושהכסף הזה יחזור לכיוון צריכה פרטית", הוא מסביר, "אבל באינדיקטורים של בנק ישראל על היקף הרכישות בכרטיסי אשראי אנחנו רואים מגמה הפוכה. במהלך יולי נרשמה ירידה של כ-5 אחוזים, וזה מאוד הגיוני - היו הרבה מאוד הגבלות על המשק. גם מדד הניידות של גוגל, שבודק ניידות ברכישות של מוצרים ומסחר, נרשמה ירידה. אפשר להבין את הכוונה של נתניהו שרוצה לתת בוסט למשק מאחר שהוא רואה את ההשפעה של החזרה למגבלות, אבל חוץ מהסיסמה אין באמת איך להשפיע על התנהגות משקי הבית".

כץ סבור שהכסף יישאר בכיס של האנשים: "אנו רואים את זה בכל העולם, ובמיוחד בארצות הברית זה מאוד בולט - בתקופה של אי ודאות יש עלייה חדה בחיסכון של הציבור. זו גם הסיבה שהאינפלציה כל כך נמוכה. האמירה 'תקנו לכם משהו' נחמדה ואפשר להבין מאיפה היא מגיעה, אבל היא לא ישימה. מצד אחד נותנים לאנשים כסף, אבל מצד שני יש כל הזמן רמיזות על כניסה לסגר כללי ועל סגירת עוד עסקים, ולכן יש גם פגיעה בצריכה. הרי בסיטואציה כזאת אתה לא שש להוציא כסף מעבר לדברים הבסיסיים.

ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות, דווקא חושב קצת אחרת: "לדעתי, הביקורות מוגזמות ומחמיצות את הפואנטה. הרעיון של התוכנית הוא עידוד צריכה. נקודה. רוזוולט עשה את זה בניו דיל, בוש ב-2008, טראמפ עכשיו. הניסיון ההיסטורי מראה שהמטרה מושגת. נכון, מקבלים גם אלה שלא באמת זקוקים לכסף, אבל לכל שבת יש מוצאי שבת. יגיע השלב שאזרחי ישראל יצטרכו לממן את כל התכניות, ואז מי שיש לו יישא יותר בנטל, כך שכן יהיה אפקט שבו מי שזקוק בסופו של דבר ייהנה יותר מהסיוע. בנוסף, אני מזכיר שבמרץ-אפריל הביקורת היתה שכסף לא מגיע ישירות לאזרחים. אז הנה, הוא מגיע".

עם זאת, גם דישטניק סבור שאולי צריך היה לעשות את זה אחרת: "אפשר היה לחשוב על חלופה של הגדלת דמי האבטלה. עדיף היה לא לעבוד בשיטת הטלאים, ובמקום זאת לנסות לצאת בתוכנית אחודה ומסודרת. רצוי גם שלצד השימושים יוצגו מקורות התוכנית וחשוב לכלול מנועי צמיחה. אני הייתי הולך על 'ניו דיל' בתשתיות ואנרגיה ירוקה. אולם, לסיכום, המהלך של אתמול עומד לגמרי במתחם הסבירות והביקורות בעיניי מוגזמות".

עבד לו מצוין, למה שלא יעבוד פה? פרנקלין דלאנו רוזוולט

מה תהיה ההשפעה של המהלך הזה? הסכום הזה יכביד על המשק? כץ מסביר: "בראיית מקרו, 6 מיליארד שקל הם לא סכום מזעזע ולא זניח. אם בנק ישראל קרוב ל-13 אחוז גירעון, כנראה שהגירעון יעלה לאזור ה-13.4 אחוז. 6 מיליארד שקלים הם לא אסון, אבל יש פה מסר בעייתי: העובדה שהסכום הזה באמת יכול היה לעזור לאנשים שצריכים אותו, לסקטורים של אמנות, מסעדות וכו'. יוצא שמי שעוזרים להם הם גם העשירים ומעמד הביניים, שכסף כזה לא באמת משחק אצלם תפקיד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully