נתניהו חילק כסף שלא יחזור למשק. התכנית שלו בכלל פוליטית

כשטראמפ חילק כסף, רק שליש מהסכום שניתן למשקי הבית הוצא על צריכה פרטית. התכנית הנוכחית לא תייצר מקומות עבודה, לא תציל את העסקים הקטנים ולא תהיה מנוע צמיחה למשק

  • בנימין נתניהו
ד"ר שרון חדד
בנימין נתניהו (צילום: לע"מ, עריכה: שאול אדם)

התכנית הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ היא תכנית פוליטית שנועדה להרגיע את קולות המחאה ההולכים וגוברים, אך היא משדרת לחץ ובעיקר אובדן עשתונות של הנהגת המדינה.

כל מי שלמד אי פעם קורס מבוא לכלכלה שמע יותר מפעם אחת את צמד המילים "הקצאה יעילה". הקצאה יעילה של משאבים שנמצאים בצמצום ואשר יש להם שימושים חליפיים יעילים יותר, היא תנאי חשוב לצמיחה כלכלית והיא תנאי הרבה יותר חשוב ליציאה ממשבר כלכלי.

הרציונל של התכנית כפי שראש הממשלה הציג במסיבת העיתונאים הוא להניע את גלגלי המשק, אבל זה לא מה שיקרה. במחקר שהתפרסם לאחרונה בארה"ב ובחן בזמן אמת את ההשפעה של תוכנית דומה שיישם ממשל טראמפ להתמודדות עם הקורונה, נמצא כי על כל דולר שניתן למשקי הבית כ-1/3 בלבד הוצא על צריכה פרטית, בעיקר מזון ושירותי דיור, והשאר נשמר בחשבון הבנק שלהם. המחקר גם מצא שונות מאוד גדולה בתגובת משקי הבית לתוכנית: משקי בית עשירים יותר לא שינו את רמת הצריכה שלהם בעקבות קבלת הצ'ק מהממשל, זה עולה בקנה אחד עם התיאוריה הכלכלית שמראה שגידול בהכנסה הפנויה בקרב משקי בית מבוססים יופנה בעיקר לחיסכון ולא לצריכה.

הסבר כלכלי נוסף לחוסר התגובה של הציבור לתוכנית יכול להיות קשור לשקילות הרייקרדיאנית, ולפיה נדבנות ממשלתית פתאומית, שמגדילה את באופן זמני את ההכנסה הפנויה של הציבור אך מבוססת על הגדלת הגירעון הממשלתי, לא תגרום לציבור להגדיל את רמת הצריכה שלו, כי הוא מבין שהממשלה תהיה חייבת לעלות מסים בעתיד בכדי להתמודד עם העלאת הגירעון שהיא יזמה.

עוד בוואלה! NEWS

לא כל מה שמתאים לאינסטגרם מתאים גם לעבודה

בשיתוף ManpowerGroup
לכתבה המלאה
תכנית חפוזה עם משמעויות בעייתיות. נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

נתוני בנק ישראל מראים שגם בתקופת הסגר הראשון חלה עלייה חדה בהוצאה הצרכנית ברשתות המזון, וסביר שזה בדיוק מה שנחווה גם בשבועות הקרובים. קשה להאמין שדווקא עכשיו, כאשר הישראלים נכנסים בסבירות גבוהה מאוד לסגר נוסף, הצרכן הישראלי ישתמש בכספי המענק לרכישת מוצרים בני קיימא כמו רהיטים ומוצרי חשמל, או מוצרי בידור ופנאי כמו מסעדות ובתי מלון.

בישראל של יולי 2020 אין נכון לעכשיו משבר מזון. זה לא אומר שאין משפחות שחוות מצוקה כלכלית חריפה, אך ניתן לעזור להם באופן ממוקד ובעלות תקציבית הרבה יותר נמוכה. התכנית הנוכחית לא תייצר מקומות עבודה, לא תציל את העסקים הקטנים, תעלה מיליארדים שאין למדינת ישראל ותשדר לקבוצות לחץ חזקות במשק הישראלי שזה הזמן להצטרף לחגיגה ולתבוע את חלקם בשלל.

הוצאות בכרטיס אשראי על רשתות מזון (מתוך אתר בנק ישראל)

מדהים בעיניי שנגיד בנק ישראל, שבמסגרת תפקידו החוקי הוא גם היועץ הכלכלי הבכיר של הממשלה, שומע על התוכנית דרך התקשורת. הנגיד ירון, שתמך מתחילת המשבר בהתערבות ממשלתית מסיבית, מבין כמו הדרג הבכיר באוצר שיש דרכים הרבה יותר טובות ויעילות לתמרוץ הכלכלה מהתוכנית החפוזה שהוצגה אתמול.

יש לא מעט דברים שניתן לעשות עם 6 מיליארד שקל. למשל, להכין את מערכת הבריאות להתמודדות עם מגיפות, שיפור תשתיות תחבורה, הגדלת היעילות של התחבורה הציבורית, סיוע לעסקים קטנים במעבר לשיווק ומכירה בדיגיטל, הקטנת הבירוקרטיה הממשלתית, השקעה בתשתיות סלולר של דור 5G, שיפור תנאי העבודה של העובדים הסוציאליים בפרט לנוכח העלייה הצפויה בביקוש להם מצד הציבור כתוצאה מהמשבר ועוד לא מעט תוכניות שהמכנה המשותף להם הוא שהם מנועי צמיחה אמיתיים למשק שיכולים גם להניע בטווח הקצר את הפעילות הכלכלית.

לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה אמר ווינסטון צ'רצ'יל לפקידי הממשלה שלו שחבל לבזבז את ההזדמנויות שנוצרות ממשבר. כמה שהוא צדק.

ד"ר שרון חדד הוא ראש המחלקה לכלכלה במכללה האקדמית ספיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully