בסרטון: השר יולי אדלשטיין מדבר על הסגר האפשרי.
לאחר כעשור נכנסו למשרד הבריאות שר בריאות חדש ומנכ"ל חדש באחת התקופות המשבריות ביותר שידע משרד הבריאות. משבר הקורונה חידד עבור אזרחי ישראל את החשיבות של מערכת בריאות חזקה, מתוקצבת שערוכה להתמודד עם המציאות הישראלית ובפרט משבר עולמי. הקורונה יצרה הזדמנות לבדק בית הכרחי- איך הגיעה מערכת הבריאות הציבורית לסכנת קריסה? הרי אם אין בריאות אין כלכלה.
מדובר בשאלה לא פשוטה איתה יצטרך להתמודד השר הנכנס יולי אדלשטיין, אך יחד עם זאת מדובר בהזדמנות חד פעמית לאושש את אותה מערכת הכרחית שנזנחה במשך שנים.
הקורונה שינתה את חיינו והאיצה תהליכים שלקח שנים לשנותם. אנו קרובים יותר מתמיד לשימוש ברפואה מרחוק, בריאות דיגיטלית צוברת תאוצה, טכנולוגיות חדשניות מגיעות לישראל במקביל להשקתן באירופה וארה"ב והעולם החדש נכנס בקצב מסחרר לחיינו. השאלות הגדולות שניצבת לפתחו של שר הבריאות הנכנס השר יולי אדלשטיין הן האם יצליח למנף את אותן הצלחות, האם גם תקציב סל הבריאות וסל התרופות יגדל בהתאמה להתפתחויות הטכנולוגיות?
מדוע בעצם אותה מערכת בריאות נזנחה במשך שנים? הרי כשרובנו צריכים את בתי החולים, בדיקה או טיפול אנחנו מעוניינים שזה ייעשה כמה שיותר מהר ולהמשיך הלאה בחיינו. יתרה מכך, אם נצטרך לשלם הון עבור תרופה שיכולה להציל את חייו של קרוב משפחה, כנראה שנשלם כמעט כל סכום שנצליח לגייס. אנחנו נלחם עבור הסיכוי לחיים ולבריאות שלנו ושל קרובנו אבל כנראה שלא נלחם את מלחמתם של חולים עתידיים נוספים, אותה מלחמה שיכולה להיות קריטית עבור רבים ובעיקר מי שלא יוכלו להרשות לעצמם לשלם "כל סכום" עבור תרופה מצילת חיים.
ובדיוק בתחום הזה, עוסקת הועדה לתקצוב סל תרופות. בדיונים לרוב יועלו אותן שאלות קשות עד בלתי אפשריות שישפיעו על החיים של כולנו- מי יזכה לתקצוב מהסל? איך מכריעים בין תרופה ניסיונית לחולה סרטן בין תרופה שתקל על חולי אלצהיימר? דיוני הוועדה מכריעים בגורלם של חולים הזקוקים לתרופות המונעות סבל, משפרות את איכות החיים וגם מצילות חיים. זהו דיון קשה ומורכב, והוא הופך עוד יותר מורכב ומסובך כשהתקציב העומד לרשותם הוא פחות ממחצית הסכום הנדרש .
מדי שנה, עם סיום עבודת ועדת סל הבריאות מתפרסמת רשימת התרופות והטכנולוגיות שנכנסו לסל. בשנת 2019 הוכנסו 107 תרופות וטכנולוגיות עבור 70 אלף חולים בעלות של 460 מיליון שקל. מה שבאמת מטריד בנתונים הוא הפער בין הטכנולוגיות החדשות שיכלו להכנס לסל ולהציל חייהם של רבים לבין תקציב הסל שנשאר נמוך ובכך לא מאפשר את הנגשתם לציבור.
מדוע תקציב הסל לא מתעדכן ונשאר כשהיה? על פי מה הוא נקבע? על פי אילו קריטריונים? איך אפשר לבחור בין תרופה שמסייעת לחולה סרטן המעי לבין סרטן הדם? התשובה המטרידה לאותה שאלה היא שזה כמעט שרירותי. אותם קריטריונים שיש בכוחם להציל חיים לא לוקחים בחשבון : את עלות יוקר הבריאות, הזדקנות האוכלוסיה, מדד דמוגרפי ועדכון טכנולוגי. בלי אותם קריטריונים המשימה של וועדת סל התרופות בלתי אפשרית וחורץ גורלות מאשר למודל קבלת החלטות מבוסס.
התוצאה - תקציב עדכון סל התרופות נשחק משמעותית לאורך העשור האחרון ולא גדל בארבע השנים האחרונות.
בהתאם להסכם בין משרד האוצר למשרד בריאות תקציב עדכון הסל כיום עומד על 460 מיליון שקל. כדי לסבר את האוזן - בעוד שבמדינות ה-OECD שיעור העדכון הטכנולוגי עומד על 2% מסך תקציב סל הבריאות הכולל - שיעור העדכון הטכנולוגי בישראל עומד על פחות מאחוז (0.75%) מתקציב סל הבריאות.
אין ספק שנגישות לתרופות חדשות ומתקדמות היא צורך בסיסי קיומי של אזרחי ישראל, בין שמדובר בכאלה המונעות מהחולים סבל רב, חיסונים שמונעים תחלואה או בתרופות מאריכות או מצילות חיים. תת-תקצוב של עדכון סל התרופות הוא פגיעה אנושה בשוויון הבסיסי העומד בבסיס חוק בריאות ממלכתי, פגיעה שמקיפה כמעט את כל שכבות האוכלוסייה, כולל מעמד הביניים.
בישראל אין כיום מנגנון בחוק לעדכון הסל. הנושא נתון למשא ומתן בין שרי הבריאות והאוצר והוא נקבע בסופו של דבר משיקולים פוליטיים. בהסתכלות של השנה החולפת משרד הבריאות דרש 750 מיליון ש"ח ואלו בסוף לאחר מקח וממכר התקציב עמד על 500 מיליון ש"ח. מאלו שיקולים? האם גורלם של החולים נתון לשיקולים פוליטיים?
מן הראוי היה שישראל תתאים את עצמה לשאר המדינות המתקדמות, עם תקציב בריאות מתעדכן טכנולוגית באופן מסודר הקבוע בחוק וכך הזקוקים לכך ביותר לא יהיו כלי משחק הפוליטי בין הגורמים השונים ומשרד האוצר סביב תקציב המדינה בכלל ותקציב הבריאות בפרט.
הדיון בממשלה על המחסור בתקציב סל התרופות ועל הצורך בעדכון קבוע של 2% מסל הבריאות ראוי שיצא החוצה ויהיה שקוף לציבור. ראוי היה שהסל יתעדכן על פי אותם קריטריונים כמו שאר מדינות הOECD. הנגישות לתרופות חדשניות ומתקדמות בסל הממלכתי היא עניין של כל אזרח, היא צורך קיומי בסיסי והשקעה כלכלית משתלמת, וראוי שיהווה חלק מהרפורמה שיוביל שר הבריאות החדש.
עודד רוז הוא מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה.