בסרטון: הממשלה אישרה את המסגרת התקציבית למענקים.
"אוי, איך שגלגל מסתובב לו. לפני חצי שנה היו מגיעים אלי לראיון עבודה מועמדים עם האף בעננים. נכון, חלקם היו מוכשרים מאוד, אבל מכאן ועד לדרוש את השכר שהם ביקשו - מרחק שמים וארץ. כל אחד מהם היה מגיע עם סט דרישות, כאילו הוא המלכה אליזבת. ועכשיו? חצי שנה אחרי, פתחתי שוב את אותה המשרה לאיוש, רק עם שכר נמוך ב-50 אחוז ממה שהצעתי אז, והם מתחננים שאקח אותם. אם ניתן, גם היו משלמים לי על חודש ראשון, רק בשביל שאקבל אותם".
את המילים הללו אומרת לנו מנהלת משאבי אנוש בחברת סטראט אפ גדולה. הן מתארות במידה רבה את היפוך היוצרות שעבר ענף ההייטק בחודשים האחרונים: מיעוט המשרות, לצד העליה המטאורית במספר מחפשי העבודה, החזיר את הכוח לידיים של החברות, כוח שמשחק היטב לידיהן ומאפשר להן לקצץ שיעורים ניכרים מהשכר המוצע ולהפחית באופן דרמטי את התנאים הנלווים. "במובן הזה, הקורונה החזירה את השפיות ואת רמות השכר לרף הגיוני", היא מוסיפה, "היתה התפרעות חסרת מעצורים של רף דרישות מנותק. זכור לי מקרה, של בחור צעיר, יוצא 8200, שמגיע אלי ובלי להתבלבל אומר לי 'השבוע דחיתי שלוש הצעות של 25 אלף שקל. בואי נתחיל ב-35 ונראה לאן נגיע'. הקורונה הורידה את כולם מהעץ, או לפחות את רובם".
על פי נתוני דו"ח ההון האנושי השנתי של רשות החדשנות, יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), ב-2019 עמד מספר המשרות הלא מאוישות בענף על 18,500 - גידול של 8% לעומת 2018. עם זאת, אשתקד חלה עלייה של 9% במספר השכירים בהיי-טק ל-321 אלף איש. בדו"ח מצוין כי שוק ההיי-טק הוא שוק של עובדים - כלומר, הוא מאופיין בשיעור גבוה של עזיבה מרצון את החברות. זאת, מאחר שהמחסור בכוח אדם מאפשר להם למצוא עבודות בשכר גבוה יותר.
"עבדתי עד לאחרונה כסמנכ"ל בחברת הזנק, עשיתי שם עבודה נפלאה, אך לצערי הרב, משבר הקורונה פגע בה ונאלצו לעשות בה מהלך של ארגון מחדש. אני מצאתי את עצמי בחוץ", מספר לנו ד', "מזה כשלושה חודשים אני מנסה למצוא עבודה. משרה כמו שהיתה לי ושכר בגובה של 35 אלף שקלים עם הטבות אין בנמצא. למעשה, גם משרות ככלל אין ממש. אני שולח קורות חיים גם למשרות שקטנות עלי בעשר מידות, וגם מזה לא יוצא הרבה. המצב מופרך לחלוטין. המשבר של שנת 2008 זה משחק ילדים לעומת מה שקורה עכשיו".
"פרסמתי לאחרונה משרת מנהל/ת לקוחות דיגיטל זוטרה. קיבלתי יותר מ-600 קורות חיים, למרות שהדרישה הייתה לחצי שנת ניסיון בלבד ותחומי האחריות היו דלים. חלק גדול מהפונים היו כאלה שמילאו במשך שנים תפקידים בכירים, ובכללם היה גם סמנכ"לים בכירים", מוסיף יואב מלמד, מומחה לגיוס עובדים, מרצה לבניית קריירה ומייסד "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", המצב בהחלט עגום. במקרה אחד של מועמד בתחום האופרציה מתעשיית ה-AdTech המצליחה, לפני פחות משנה הייתי רודף אחריו עם הצעות של 25 אלף שקל לחודש ומקבל סירוב מנומס. היום הוא זה שמחזר אחריי וחולם על חצי מזה, כי כשיש משפחה לפרנס ואין משכורת קבועה, אין גם אגו. כיזם שמתמקד בתעסוקה מזה שנים, אני חווה את המצוקה בשוק מדי יום וכואב לי הלב. מדי יום, וכמעט בלי לפרסם בכלל באתרי דרושים, אני מקבל למייל שלי כ-400 קורות חיים חדשים".
אולם גם מי ששפר עליו מזלו ולא נפלט ממעגל התעסוקה, קרוב לוודאי שחווה קיצוץ בתנאים, אף שלא תמיד מדובר בחברה שתוצאותיה העסקיות נפגעו. "חברות מרשות לעצמן לעשות מהלכים חד צדדיים כאלה משום שהן פרטיות ללא ועדים, וברור למנהלים בהן המחסור באלטרנטיבות לעובדים. כולם מקצצים, אפילו חברות ענק שעשו אקזיטים במיליארדים כמו מובילאיי", מציין מלמד.
"לפני כן הרווחתי כמעט 15 אלף שקלים בחודש, אבל לפני שבועיים הודיעו לכל העובדים שתחול הפחתה בשיעור של 30%, וגם כל התנאים המשופרים של הארוחות וכל הפינוקים - הכול נעלם", אומרת דנית, שמועסקת כמתכנתת בחברת הייטק, "מי שלא מתאים לו, מוזמן להתפטר ושיהיה לו בהצלחה, כתב לנו הבוס, אבל אני לא מעזה לעשות מהלך כזה. חברות שלי שפוטרו מתמודדות עם בלוף רציני בחוץ. אם מציעים להן, זה תפקיד עם פי 4 עומס, עם שעות עבודה ארוכות ושכר נמוך, והן אומרות אמן ותודה".
הבעיה של מפוטרי ההייטק הישראלים מתגמדת מול אלו שהשלימו את מהלך ההכנות לקראת רילוקיישן ובדקה התשעים, קבלו את הבשורה: אתם נשארים בארץ. "היינו אמורים לטוס - בעלי , אני והילדים - לסן פרנסיסקו לתקופה של לפחות 3 שנים. אחרי שהשכרנו את הדירה, שלפתי את הילדים מהמסגרות בבית הספר ועזבתי את העבודה שלי - ואז קיבלנו את ההודעה שהמשרה של בעלי הוקפאה ולא ברור אם תופשר, ומתי", מספרת לנו רונית רון, "זו קטסטרופה - אני עזבתי משרה טובה מאוד, ונשארתי בלי כלום".
בניגוד למפוטרים בישראל שניתן למנות את מספרם, כאשר מדובר בביטול משרות בחו"ל , אין בנמצא גוף שיכול לספק תוצאה מדויקת. כל המומחים שעוסקים בענף הרילוקיישן עימם שוחחנו מציירים תמונה דומה מאוד ומעידים על ביטול מאסיבי של יציאות לחו"ל. לדברי אילן רביבו, מנכ"ל חברת השילוח 'א.יוניברס טרנזיט', מהחברות הדומיננטיות בישראל בתחום האריזה, השינוע והשילוח הבין לאומי, " אין ספק כי מדובר בהיקפים גדולים מאוד. מספר הישראלים שעשו את הדרך ההפוכה גדול באלפי אחוזים. עבדנו יומם ולילה בשביל להתמודד עם ההיקף העצום של הישראלים ששבו בחודשים האחרונים מחו"ל. מדובר במאות רבות בהם טיפלנו ועודנו מטפלים. השטף אינו פוסק".
לדברי רביבו הצוות גדל משמעותית, "אבל מיקומים כדוגמת ניו יורק, בהם עבודת האריזה פשוט אינה נגמרת". עוד הוא מספר כי ההנחה כאילו השיבה לישראל נעשית בעיקר מארה"ב שגויה: בפועל מדובר בחזרה ממדינות רבות, ובכללן סינגפור, הונג קונג, גרמניה, צרפת ומדינות דרום אמריקה. "רילוקיישן , לרוב, הוא מהלך מתוכנן , אולם בחודשים האחרונים ההחלטות מתקבלות ויוצאות לפועל בסד זמנים קצר הרבה יותר. זו מציאות מאתגרת מאוד עם אתגרים תפעוליים כבירים.
מלמד משגר את השורה התחתונה במצב הביזארי: "האירוניה היא שהסנדלר הולך יחף. מנהלות משאבי האנוש, שתמיד פנו אלי כדי שאמצא להן עובדים, פונות אלי עכשיו כדי שאמצא להן עבודה, וזה כולל את הפיגורות שביניהן, כאלה שהקימו חברות מצליחות מאפס".