בסרטון: קייט מידלטון מגיעה עם יהלומים, ותסמכו עליה ועליהם שהם לא ממעבדה.
"אנו, העוסקים בענף היהלומים, קוראים לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, להתערב באופן מידי ולפעול להצלת תעשיית היהלומים הישראלית. עשרות אלפי משפחות מתפרנסות בכבוד מענף היהלומים הישראלי, שהוא מענפי הייצוא הוותיקים והמרכזיים של מדינת ישראל. בעקבות משבר הקורונה העולמי אנחנו נמצאים היום, לצערנו הרב, על סף קריסה כלכלית. הנזק המצטבר לתעשיית היהלומים הישראלית ממשבר הקורונה בלבד מסתכם עד כה בסכום של למעלה ממיליארד שקל".
הקריאה הנרגשת הזו, של חברי בורסת היהלומים בישראל, אינה בגדר ניסיון לקפוץ על עגלת הפיצויים של הממשלה, אלא שיקוף מדויק של הנעשה בתחום שקיבל בחודשים האחרונים מהלומה חזקה מאוד. לא צריך להיות כלכלן בכיר בשביל להבין כי בעיתות חירום כגון קורונה, רכישת יהלומים נדחקת לתחתית סולם סדר העדיפויות. אולם תהליך נוסף והדרגתי שוחק את שולי הרווח של היהלומנים.
לפני כשנתיים נפל דבר בענף היהלומים בעולם. דה בירס, החברה שהחזיקה במונופול על ייצור יהלומים גולמיים במשך עשרות שנים, שחררה פצצה במשקל של 10 טון על ראשי העוסקים בענף לאחר שהודיעה כי תתחיל למכור יהלומים מלאכותיים, שנוצרו במעבדה במחירים נמוכים ממתחרותיה. ההלם שהודעתה יצרה הדהד היטב בכל רחבי העולם: מדובר בחברה שבמשך שנים נעמדה על רגליה האחוריות וגינתה בכל תוקף את תופעת יהלומי המעבדה.
לכאורה, השינוי בעמדתה של דה בירס נבע רק מדלדול היצע היהלומים הטבעיים שנכרים, אך בפועל דה בירס הכירה במציאות לפיה עולם היהלומים עובר שינוי דרמטי. אם לפני מספר שנים יהלומי מעבדה נתפסו כמוצר נחות, הרי שכיום היקף המכירות שלהם הפך אותם לחלופה לגיטימית שמאיימת על ההגמוניה של היהלומנים המסורתיים.
בחושיו המחודדים, הריח היזם אבי כץ כי מדובר על בוננזה בהתהוות, שוק יחסית בתולי, ולאחר ההרפתקאה של קופיקס וקרן הגשמה, לפני מספר שבועות נפתחה בקול תרועה החנות שלו בקניון פתח תקווה. העיתוי, איך נאמר, לא מהמדויקים ביותר: הירידה בהיקף הצריכה במשק בשל משבר הקורונה, בתוספת העובדה כי מדובר במוצר מותרות - מעלים תהייה לגבי הצלחת המהלך. מנגד, דווקא בגלל היותה חלופה זולה בהרבה ליהלומים המסורתיים, בצירוף העובדה כי הגברים בישראל ממשיכים לכרוע ברך גם בימי קורונה, יתכן שנחזה בשינוי מגמה, בה יותר ויותר יהלומנים נכנסים לענף.
למעשה, כץ אינו הראשון שנכנס לתחום. הקדימו אותו מספר יהלומנים ישראלים, שזיהו לפני מספר שנים את הפוטנציאל והקימו חנויות אינטרנטיות לממכר יהלומים סינטטיים. עליית קרנה של החלופה ליהלומים המסורתיים לא נעלמה מעיניי הבורסה הישראלית ליהלומים, שרואה בכך איום משמעותי. השחיקה הזוחלת במעמדו של היהלום הקונבנציונאלי וכפועל יוצא גם הפגיעה בהיקף המכירות מחייבת יציאה למלחמה.
בדומה לענף הרכב בו המחירים נקבעים על ידי לוי יצחק, בענף היהלומים יש את 'רפפורט' - מחירון ליהלומים מלוטשים אותו ייסד היהודי מרטין רפפורט. לפני זמן מה הועלתה הצעה לפתיחת מחירון ייעודי על ידו ליהלומים סינטטיים, אולם הבורסה הישראלית ליהלומים נעמדה על שתי רגליה האחוריות ובעטה חזק. הנשיא יורם דבש הנחה את כל החברים להכשיל את המהלך על ידי אי שיתוף פעולה מצידם. במכתב שהועבר להם הודגש כי פרסום המחירון יטעה את הציבור ומנוגד לאינטרסים שלו: "מחירון כזה יתן גם את הרושם הלא נכון שיהלומים סינטטיים הם מצרכים בעלי ערך שנשמר כמו יהלומים טבעיים".
האם זה נכון? האומנם יהלום טבעי שומר טוב יותר על ערכו לאורך זמן?
על מנת לבחון זאת, יש תחילה להבין כיצד מחושב מחירו של יהלום סינטטי. נכון להיום, מחירו נגזר ממחירו של יהלום טבעי, לרוב, בהפחתה של 50% מערכו. את מחירו של היהלום הטבעי קובעים על פי שורה של פרמטרים: גודלו שנמדד בקרט, צבע היהלום (המחיר יורד ככל שצבעם מתרחק מלבן ונוטה לצהוב), ניקיון (היעדר פגמים ובכללם שריטות, נקודות, בועות וכו') ולבסוף אופן חיתוך היהלום.
אלא שגורמים בענף עימם שוחחנו מספרים כי מדובר בתעתוע. "זה בולשיט, יהלומים סטנדרטיים שנמכרים 'להמון' לא מהווים, לא היוו, וסביר להניח שגם לא יהוו השקעה. אף אחד לא קונה תכשיט לאשתו ובוחן את סוגיית שמירת הערך", מסביר לנו יהלומן בכיר שביקש להישאר בעילום שם, "הבורסה רוכבת על העניין הזה בשביל לנסות לעצור את הדימום של היהלומים הסינטטיים אבל ללא הצלחה יתרה". לדבריו, אין שום נתון מבוסס שמעיד כי יהלומים טבעיים שומרים טוב יותר על ערכם, ומלכתחילה, הרי הסינטטיים לרוב מתומחרים על בסיסם. "עזוב, הם פשוט בלחץ שהולך וגובר".
זווית נוספת באמצעותה מנסים היהלומנים לעצור את המשך התעצמות המגמה היא זריעת החשש בקרב הציבור לגבי חוסר היכולת לשדרג בעתיד את היהלום הסינטטי וסירוב מצד החנויות להעניק לו זיכוי כספי, בהתאם לשוויו. אלא שגם לאיום הזה אין אחיזה של ממש במציאות. על מנת לבחון זאת, פנינו למספר תכשיטנים עם הבקשה הבאה: "ברשותי טבעת זהב עם יהלום מסוג F , במשקל 0.41 קראט, עם רמת ניקיון SI1 בחיתוך של Excellent". טענו כי הטבעת נרכשה בסכום של 4,300 שקלים לפני חצי שנה אולם אנו מעוניינים לשדרג אותה. מה גובה הזיכוי שינתן עבורה?" התוצאה היא כי אף אחד לא הציע סכום שחוצה את רף של 1,000 השקלים.
בשלב הבא, יצרנו קשר עם 5 חנויות שעוסקות ביהלומים סינטטיים וביררנו לגבי האפשרות לשדרג את הטבעת שכוללת יהלום מעבדה באותו המפרט. בניגוד להנחה שהדבר לא ישים, בפועל ארבע מתוכן חזרו אלינו עם הצעה. גם הן, כמו החנויות לממכר יהלומים טבעיים, הסכימו לזכות אותנו בסכום שנמוך פי 4 מערכו כחדש של התכשיט (2,100 שקלים), אך כאמור, זכינו לשיתוף פעולה והיענות.
לדברי אודי דוראני, מנכ"ל חברת Green Diamonds שעוסקת ביצור ושיווק יהלומים סינטטיים, "כל כניסה של מוצר חדש שמשנה את הסדר הקיים מלווה במאמצים כבירים להצרת צעדיו. כך גם בתחום שלנו, על אף שמדובר במוצר אקולוגי שזהה באופן מוחלט ליהלום טבעי, אך זול ממנו באופן ניכר והפקתו אינה כרוכה בגרימת סבל. אנו רואים אין ספור ניסיונות לפגוע בפעילות העסקית, בין היתר באמצעות פרסום בדיות על ידי אינטרסנטים. העולם נע לכיוון הזה, כל שכן בימים אלו בהם רבים מתקשים לממן רכישת יהלום טבעי".
ההיבט היחיד שעודו משחק לטובת היהלומים הטבעיים, הוא האופן הציבור בו תופס את היהלומים סינטטיים כחלופה. בכתבה שפורסמה לפני מספר שנים, צוטט נשיא בורסת היהלומים של ניו-יורק, ראובן קאופמן, שהתייחס לתופעה ולמידת האיום שלה על התעשייה בביטול. "אישה מחכה כל חייה לרגע הזה שיציעו לה נישואים, והיא לא תהיה מוכנה שיעשו זאת באמצעות יהלום שיוצר במרתף בסינגפור. יהלום סינתטי לא שווה כלום - האהבה היא אמיתית, הרומנטיקה היא אמיתית, והיהלום הוא מזויף? אף אישה לא תסכים".
האומנם? ראשית, על פי הערכות, שיעור המכירות של יהלומי מעבדה עומד כיום על 4-5%, כאשר הנחת היסוד היא כי למעלה ממחצית הרוכשים הם צעירים מתחת לגיל 30. שנית, על פי ניתוח של השיח ברשתות החברתיות, ומשיחות שניהלנו עם גברים ונשים שעומדים להתחתן, הטאבו על פיו יהלום סיננטטי נתפס כחלופה זולה ונחותה ממשיך להיסדק. "מי שרוצה את הגבר שלה, תסתפק גם בטבעת בצל", נכתב באחד מהפוסטים שהועלה בנושא. "הייתי כועסת עליו מאוד אם הוא היה מוציא עכשיו 10 אלף שקלים בשביל טבעת מיהלום אמיתי. הסינטטי נראה מעולה ועולה פחות. אני לא צריכה בימים הטרופים האלו שיוציא עלי בוחטות של כסף".
מנגד, מישהי אחרת כתבה: "כשאבא שלי הציע לאמי נישואין, הוא חסך שקל לשקל במשך כמה חודשים כדי שיוכל לפתוח את התיבה הקטנה ולשלוף ממנה טבעת יהלום. עד היום אמי עונדת את הטבעת הזו. אני מצפה מהחבר שלי ללא פחות מזה. מבחינתי מתחתנים פעם בחיים ולא יעזור מה שיספרו לי על החיים עצמם. החתונה שלי תהיה בדיוק כמו שדמיינתי מאז שאני ילדה והטבעת שלי תהיה אמיתית ולא צעצוע. זה לא רק עניין של שופוני, מבחינתי זו מורשת ומשהו שאני ארצה להוריש לילדות שלי. טבעת יהלום זו השקעה לעתיד ולכן אני לא מוותרת בעניין הזה. אני אומר 'כן' רק לטבעת עם תעודה".